ייטב לב בראשית לז

ליל שבת קודש אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל וגו' והוא כי אמרו חז"ל צדיקים יצ"ט שופטן רשעים יצה"ר שופטן בינונים זה וזה שופטן ונתבאר דבריהם ז"ל יפה בס' התני' להגאון מהר"ז ז"ל ועד"ז אמרו אברהם הפכו לטוב שנא' ומצאת את לבבו נאמן ב' לבבות, דוד הרגו כדכתיב ולבי חלל בקרבי ולבחי' זו זכינו בשעת מ"ת כמאחז"ל ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זיהמתן וכ"כ אמרו כשאמרו ישראל נעשה ונשמע נעקר יצה"ר מלבן אך מכת חטא הידוע חזרה זוהמתן כנודע ואי' בש"ס דלכ"ע בשבת ניתנה התורה ואי' בספרים כי כל דבר מה שנעשה טוב בעולם נחקק בזמנו וזש"ה הודו לה' כו טוב כי לעולם נמשך חסדו ולכן מדי שבת בשבתו חוזר וניער ענין הארת נתינת התורה לישראל וז"ש בזמירות תנו שבח ושירה לאל אשר שבת ברא ולנו דייקא בו נתן התורה כך אי' בספרים וממילא כשבא שבת פוסק הזוהמא ויצה"ר מאדם ואל תתמה על מה שהאדם יראה לכאורה שעוד לא פסק הזוהמא כי ידוע תדע כי הכל לפי מעשיו של אדם והכנתו לש"ק ולשמירת הש"ק כי אם האדם תכין א"ע בעש"ק ופושט מעליו בגדי' הצואים ומסיר הזוהמא של חול ומפשפש במעשיו היטב הדק וחוזר בתשובה לתקן את אשר עיוות וקלקל מעודו ומודה ועוזב חטאיו ופשעיו ומקבל ע"ע לבלי לשוב עוד לכסלה כ"א לשמור את דרך עץ החיים והתורה בכל לבבו ונפשו ומאודו, ומקבל שבת בבושת אנפין כמבואר בפע"ח והי' ביום הששי והכינו א"ע היטב לקדושת שבת אז בודאי מקבל התורה מחדש בש"ק ע"ד בכל יום יהי' בעיניך כחדשים וטועם מתיקות התורה והמצוה אשר לא טעם מעודו ופסקה הזוהמא מאצלו ולכן אחז"ל אינו דומה מאור פניו של אדם בשבת לימי החול כי חכמת אדם תאיר פניו ע"ד כי קרן אור פני משה, אמנם מי שאינו בבחי' זו ולא שב בתשובה כראוי. הלא א' הטובל ושרץ בידו כו' והאיך ימשוך עליו קדושת שבת וקבלת התורה והוא עצמו איני מן המוכן לזה ולכן לא נפסק מאתו הזוהמא ובא וראה הכוונה שהי' לישראל קודם מ"ת והכנתם כדכתיב והיו נכונים וגו' עד שיופסוק מהן הזוהמא ולכן הכל לפי רוב המעשה והכנה שיש לאדם בבחינתו לש"ק כ"כ לפי ערכו פסקה הזוהמא מדי שבת בשבתו וכאשר תיפסק הזוהמא בש"ק יהא לבו של אדם נכון ובטוח לבל יחטא עוד ויש לו מנוחה מאויב שלו מסביב הוא היצה"ר כ"ש אם זוכה בש"ק להפכו לטוב ולשים מר למתוק וממנו נקח לעבוד השי"ת. וז"ש בו אשבות וגו' ושויתי ה' לקראתי שתרחמני עוד בגלותי לגאלני גאולה פרטית מיצה"ר ולעורר לב לאהבתך בש"ק ואז אשמור לפקודיך וחקיך בלי עצב כי יש לו לב שמח לאשר פסק הזוהמא ופרק עולו של יצה"ר וזה שיסדו בזמירות מנוחה ושמחה כלו' ע"י שמירת ש"ק כראוי יש לישראל מנוחה מן אויביהם היצה"ר ושמחה לב שמח לאשר יש להם חירות מיצה"ר וממילא אור ליהודים מכתנות עו"ר נעשה או"ר באל"ף כידוע וזהו הפכת מספדי למחול לי לשון מחילה ע"ד שאחז"ל שומר שבת מחללו א"ת מחללו אלא מחול לו וזהו פתחת שק"י ר"ת "יום "שבת "קדש ותאזרני שמחה כאמור למען יזמרך כבוד בזמירות של שבת ואז ה' אלהי לעולם אודך כלו' ע"ד שא' אודך אד' אלקי בכל לבבי בב' הלבבות אז ואכבדה שמך לעולם כיון שגם יצה"ר נהפך לטוב להודות לה"שוב אין שטן ואין פגע רע ובחי' זו ישנה בכל שבת קדש כנ"ל וזהו שאמר אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל (למען אז הרשעה כלה כעשן תכלה ורוח הטומאה יעביר מן הארץ ויצה"ר יבטל מהעולם ומלאה הארץ דעה את ה') ביום שבת קודש שישו ושמחו כי שבת הוא מעין עוה"ב ופסקה זוהמא כמקבלי מתן נחליאל כמו שבשעת מ"ת פסקה הזוהמא ונעקר היצה"ר כ"כ מדי שבת בשבתו לכן שישו ושמחו לאש תמצאון מנוחה מאויביכם כאמור. גם שאו ידיכם קדש כלו' שאו שתי ידים יד ימין ויד שמאל הרומז ליצ"ט ויצה"ר קדש לה' ואז אמרו לאל ברוך ה' אשר נתן מנוח"ה לעמו ישראל כי מצאו מניח מיצה"ר מסביב כי נעקר מלבן והם דורשי ה' זרע אברהם אוהבו דייקא שהפכו לטוב כמאחז"ל הנ"ל ולאשר רוצים להגיע למעשה א"א לזה הם המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא כלו' ממשיכים קדושת שבת העבר ומקבלים קדושת שבת הבא ככתוב בס"י זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו ע"ד מנוחה ושמחה כאמור להעלה, והנה נח הוא לשון מנוחה כטעם וינח ביום השביעי ומבואר בס' הקדוש של הרב הצדיק הק' מוהרצ"ה מזידיטשוב זלה"ה באורך ולטעם זה הצדיק נקרא נח כי הוא דוגמת יום ש"ק עיי"ש וכן מבואר בזו"ה ולדרכנו נא' כי הצדיק שהגיע לבחי' זו עד שפסק ממנו ז המת יצה"ר נקרא נח ע"י שאז יש לו מנוחה ואין לו מסית ומדיח ולבו חלל מיצה"ר וכ"ז יגיע ע"י שמירת שבת הוא יום מנוחה כנ"ל וזש"ה א"ת נח לכן נקרא הצדיק נח, נח, כלו' לפי שנח ביום השביעי וגמר אומר לנכנת ביום ש"ק) איש צדיק תמים הי' אז בדורותיו כלו' כל ימי חייו את האלהים התהלך נח, מובטח שכל ימיו יעבוד השי"ת במנוחה ולכן נקרא נח כאמור: