ייטב לב בראשית לד

עי"ן וכתיב טוב עין הוא יבורך מ"ט כי נתן מלחמו לדל מ"ט אקרי חד ת"ח בעינא תתאה אית עינא ימינא ועינא שמאלא ואינון תרי בתרי גוונא אבל עינא דלעילא לית עינא דשמאלא וכולא ימינא, בגין כך עינא חד עכ"ל וזה שדרשו להלן פ' לך במד' פ' מ"ם עין ה' אל יראיו זה אברהם שנא' כי ירא אלהים אתה למיחלים לחסדי שנא' חסד לאברהם כלו' מפני שאברהם גמל חסד עם כל באי עולם זכה להיות מושגח מעינא חדא דכולא ימינא וכ"כ אמרו חז"ל טוב עי"ן הוא יבורך זה משה א"ת יבורך אלא יברך לכן זכה לבחי' טוב עין ובזה י"ל הנה עין ה' אל יראיו זה משה שנא' כי ירא מהביט וגו' למיחלים לחסדו ע"ד דכתיב ויחל משה וא' חז"ל מלמד שהתיר לו נדרו כתיב הכא ויחל וכתיב לא יחל דברו אבל אחרים מיחלים לו והיינו למיחלים שמוחלים לו י"ת נדרו לחסדו לעורר חסדו לעולם ובזוהר פ' זו דף ס"ז ע"ב ת"ת מה בין משה לשאר בני עלמא בשעתא דא"ל קוב"ה הניחה לי כו' ואעשה אותך לגוי גדול מיד ויחל משה וגו' נח כיון דא"ל וגו' והקמותי את בריתי אתך לא בעי רחמא על עלמא ואתאבידו ובג"ד אקרון מי המביל על שמי' דכתיב כי מי כח זאת לי עיי"ש וז"ש ונח מצא חן בעיני ה' לא בבחי' עין חד כ"א בעיני ה' כי אלה תולדות נח פי' הראב"ע היינו מה שקרה בימיו (כמו מה יולד יום) אם כי איש צדיק וגו' עכ"ז את האלהים מדה"ד התהלך נח ולא ביקש רחמים על בני דורו ולכך לא זכה להיות מושגח בבחי' עין כ"א בבחי' עיני ה' וז"ש צדיק תמים הי' בדורותיו ופרש"י יש דורשין לגנאי אלו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום כלו' כי על אברהם נא' הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו שהי' מעורר חסד לבאי עולם לכן זכה לבחי' עין חד אבל יש לדרוש לשבח ולהמליץ בעד נת עפימ"ש הזוהר דף ס"ח אר"י אע"ג דזכאה הוי נח לא הוי כדאי דיגין על עלמא ת"ת משה לא תצא מלה בזכותי' אלא בזכות אבהן קדמאין אבל נח לא הו"ל במאן דיתלי זכותא כמשה וז"ש נח איש צדיק תמים ומה שלא ביקש רחמים על בני דורו עז"א הי' בדורותיו שקדמו להאבות ולא הי' לו במאן דיתלי זכותא לכן את האלקים התהלך כי לא הי' בידו זכות אבות לעורר רחמים ועכ"ז לא זכה רק לבחי' עיני ה' מטעם דאי' שם בזוהר אח"ז המליצה אמר ר' יצחק ועם כל דא כיון דא"ל הקב"ה והקימותי כו' הו"ל למבעי רחמי עלייהו עיי"ש: עוד יתבאר הסמיכות גם לבאר (א) הא דכאן כתיב צדיק תמים ולהלן הוא אומר כי אותך ראיתי צדיק לפני (ב) גם ת"ש את האלהים התהלך נח פרש"י נח הי' צריך סעד לתומכו אבל באברהם נא' (להלן כ"ד) ה' אשר התהלכתי לפניו ובמד' רבה אי' באברהם נא' פ' לך וירא ה' אל אברם ויאמר אליו וגו' התהלך לפני והי' תמים (ג) אומרו את האלהים בה"א הידוע' דהי' די לומר את אלקים התהלך (ד) ותשחת הארץ לפני האלהים לפני ל"ל הי' לו לומר לאלקים כמו רעים וחטאים לה' (ה) ויאמר אלהים נח קץ כל בשר בא לפני ולהלן הוא אומר ויאמר ה' לנח בא אתה וגו' כי אותך ראיתי צדיק לפני האי לפני ל"ל ונ"ל עפ"מ דכתיב למעלה בראשית ברא אלהים פרש"י בתחי' עלה במחשבה לברא בתה"ד ראה שאין העולם מתקיים עמד והקדים מדה"ר ושיתפו למדה"ד דכתיב ביום עשות הוי' אלקים ועתה שא עיניך וראה כי בכל הפרשה הראשונה כתיב אלקים רק אח"ז כתיב אלה תולדות השמים וגו' ביום עשות הוי' אלקים הנה הזכיר תחלה שם אלקים לבד כפי המחשבה אח"ז כשמזכיר אצל העשי' הקדים היי' קודם אלקים וז"ש את האלקים בה"א הידוע' היינו אלקים הנאמר במעשה בראשית שבמחשבה עלה לברא במה"ד התהלך נח כי ניצול הוא וביתו גם לפי מדה"ד כפי שעלה במחשבה לברא ועז"א ותשחת הארץ לפני האלקים בה"א הידועה דזה קאי על אומרו ביום עשות ה' אלקים עז"א לא מיבעיא ותשחת הארץ למדה"ד אלא אפי' לפני האלהים היינו היי' (מקור הרחמים) הנאמר לשני האלקי' וכן ויאמר אלקי' לנח קץ כל בשר בא לפני אפי' לפני היינו הוי' שקודם לאלקים כי השכוהו למדה"ד אבל בנח נאמר ויאמר היי' לנח בא אתה וגו' כי אותך ראיתי צדיק לפני כלו' אפי' לפני הוא אלקים הנאמר במעשה בראשית לפני הוי': ובזה ניחא הא דלמעלה כתיב תמים דקאי אדסמיך לי' ונח מצא חן בעיני הוי' עז"א נח איש צדיק תמים כי לפי בחי' שם הוי' מדה"ר הי' צדיק תמים אבל כאן שא' צדיק לפני היינו לבחי' אלקים מדה"ד הנאמר במע"ב לפני הוי' לא נאמר תמים כי לפי מדה"ד המדקדק ביותר לא הי' לו רק תואר צדיק ולא תמים כי הרי הי' צריך סעד לתומכו וזש"ה עצמו למעלה בעיני הוי' נח צדיק תמים הי' אבל את האלהים התהלך נח וגו' כלו' שהי' צריך סעד לתומכו ולזה לא נקרא להלן תמים דלפי מדה"ד לא הי' תמים אבל באברהם נאמר וירא ה' וגו' ויאמר אליו וגו' התהלך לפני דייקא כלו' אפי' לפני לבחי' אלקים הנאמר במע"ב קודם להוי' והי' תמים כי הי'