ייטב לב בראשית רצג

ואל"ה עולה מ"ב ומסיים שבכל מסעיהם ר"ת מ"ב וכמ"ש שם במקומו: עוד י"ל למען תהיין היריעות חוברות סופו לתחלת בראשית וישבע יוסף וגו' פקד יפקד אלקים וגו' ויישם בארון במצרים בראשית ברא אלקים וגו' נ"ל לומר כי ענין פקידה כפולה מבואר בגו"א פ' שמות עה"פ פקד פקדתי כי פקדו משמש לטובה לחסד כמו פקד את שרה ומשמש לדין פוקד עון אבות וכאשר נגאלו היתה הגאולה הזאת ע"י המדה הכלולה משניהם חסד לישראל ודין למצרים וז"ש וב"י יוצאים ביד רמה עכ"ד והיינו דכתיב הים ראה וינס ואחז"ל בזכות יוסף דכתיב בי' וינס וגמר ואמר מלפני אלקי יעקב ואחז"ל שנבקע הים בזכות יעקב וכמבואר במד' ויצא וש' וישלח פ' ע"ו ופי' הנזה"ק כי מענין קי"ס מבואר במד' שהי' הקב"ה ביד א' מציל את ישראל וביד א' תטביע את מצרים בי"ס ושתי ידיו של הקב"ה הם כינוי לב' מדות חסד ודין סוד מדתו של יעקב סוד תתן אמת ליעקב הכולל שניהם יחד עכ"ד הנזה"ק וממילא מבואר שזה שא' בזכות יוסף שהי' זיו איקוני' דומה לו סוד גוף וברית כחדא חשבינן, ובזה נ"ל לפרש הא דאי' במד' הובא שם נטל הקב"ה רגליו של יעקב והעמידן על הים וכו' כי יעקב לא הי' עמהם בים שהרי הוא צוה ונשאתני ממצרים ויעשו בניו כן וגו' אלא מפני שיוסף הושם בארון במצרים והעלו את עצמותיו עמהם כדכתי' ויקח משה את עצמות יוסף וגו' וזה מה שלא השביע יוסף שישאוהו מיד היא כדי שעצמותיו יעלו עמהן ובזכותו יקרע הים לפניהם כמבואר במפורשים ובס' ישמח משה במקומו שם והנה יוסף הוא רגליו של יעקב כמאמרם ברא כרעא דאבו' וזה שא' נטל רגליו של יעקב הוא יוסף והעמיד על הים וכאלו היה שם יעקב עצמו ובזכותם נקרא הים סוד ו"ו במלואו כנודע מדה הכלול' משניהם חו"ג הוי' אלקי' ולאשר מדה"ד אינו חוזר ברקני' ע"כ כתיב ונתתי כפרך מצרים וגו' וזה שנא' כי בא סוס פרעה וגו' בים ובני ישראל הלכו ביבשה וגו' וז"ש וישבע יוסף את ב"י פקד משם הוי' זה שמי לעלם כתיב (בסוד חסד) יפקוד אלקים דין למצרים והעליתם את עצמותי וגו' ויישם בארון במצרים ולא צוה להעלותו מיד כדי שיהא ברא כרעא דאבו' יעקב במצרים ועל הים שבזכות זה עשה ה' חסד לישראל יוד למצרים במצרים ובקריעת ים סוף, והוא מה שא' בתחלתו בראשית ברא אלקי' ופרש"י בתחל' עלה במחשב' כו' ראה כו' עמד ושיתף מדהר"ח למדה"ד כדכתי' ביום עשות הוי' אלקי' מדה הכלולה משתי ידם סוד פקד יפקד וידוע כי שם האל רומז לחו"ג מדתו של יעקב איש תם שקראו הקב"ה אל וזה שרמז דוד הא"ל תמי' דרכו אמרת ה' צרופה ר"ל בראשיתו ואחריתו: ולמען תהי' היריעות חוברות סופו לתחילת ס' ואלה' שמות ויישם בארון במצרים ואלה שמות ב"י עד ויוסף היה במצרים ונ"ל עפ"י דאיתא בזוהר פנחס ר"ן ר"ח פתח וכו' אימרא דאיהו פסחא אמאי וכו' ושם דף רנ"א א' יוסף אי ישלטון אחי על עכו"ם דלהון דמצרים כש"כ שישלטון על גרמייהו וכו' וע"ד אימרא דאיהו פסחא וכו' עיי"ש, נמצא מצו' פסח נובע מיוסף שעשה את אחיו רועה צאן במצרי' ושליט על עכו"ם דלהון להיות פועל דמיוני על העתיד במצות פסח ואפשר מה"ט הי' יעקב מתחל' רועה צאן אצל לבן להיות פועל דמיוני שיהיה צאן מצרים ואלקותהון תחת יד בניו והבן נמצא מזה דמצות פסח נובע מיעקב ויוסף ויציבא מילתא עפ"י סוד המבואר בזוהר שם דף רמ"ט ע"ב משכו וקחו לכם צאן וגו' משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין יומין עלאין אינון שס"ו כחושבן משכ"ו יומין תתאין זמנין דאינון שנ"ה ובזמנא דאתנהירת סיהרא באשלמותא סליקו למהוי יומין שס"ה כמנין משכו חסר חד וכו' עיי"ש וכתב רבינו הקדוש זלה"ה בעט"צ יומין עלאין שס"ו כמנין ש"ם כ"ו אותיות מש"כו ברוך הבא בש"ם הוי' שהוא בת"ת הוא בחי' יעקב וב"פ יעקב מספרו שס"ד וב' כוללים מספרו שס"ו כי הוא משמש מן העולם עד העולם לכן נכפל יעקב וב' כוללי' שס"ו וסוד שס"ה מספר יו"סף הצד"יק הוא ממשיך ליומין תתאין ומאיר בה עכ"ד, נמצא משכו הנא' בצאן לפסח נובע מיעקב ומיוסף כאמור, וזה שהקדים הקב"ה הרפואה להמכה שהרי בזכות מצות פסח נגאלו ממצרים שנתן לנו ב' מצות דם פסח ודם מילה שא"א לפסח בלא מילה כדכתיב וכל ערל לא יאכל בו ולכן הקדים ואמר וייש"ם מספרו תשכ"ו בארון אותיו' או"ר ב"ן להאיר לסיהרא שם ב"ן במצרים "ואלה "שמות "בני "ישראל "הבאים "מצרימה "את יעקב ר"ת של ואלה וגו' עד את עולה שס"ד ועם הב' של שבמצרים עולה שס"ו שזה בזכות יעקב שב"פ מספרו שס"ד ועם ב"כ שס"ו ולכן ר"ת של ואלה וכו' עד א"ת עולה שס"ד והב' של