ייטב לב בראשית רפו

כדאי' בזוהר עירה הוא הקליפה של פרי' ובהיפך הוא עירה ונאסר לשם ארי' דקדושה: לא יסור שבט מיהוד' ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים איתא בגמ' סוף מכות וכבר היה ר"ג וראב"ע ור"י ור' עקיבא מהלכין בדרך כו' כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מבית קה"ק התחילו בוכין אמרו המקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ור' עקיבא מצחק א"ל לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' וכי מה ענין אורי' שהיה בבית ראשון אצל זכריה שהיה בבית שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנביאתו של אורי' באורי' כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש בזכריה כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים כיון שנתקיימה נבואתו של אורי' בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת וע"ש בחידושי זקני מהרש"א באגדות מה שכתב בזה: ולי נראה שר"ע דקדק בדבריהם שלא אמרו ועכשיו שועל יצא משם כ"א נקטי לישנא דקרא ועכשיו שועלים הלכו בו לכך היה מצחק כי באומרו שועלים הוא רמז לנבואתו של זכריה שכן "שו"ע"ל"ים ר"ת "עוד "ישבו "ירושלים "ואיש "על "משענתו "מרוב "ימים ועוד רמז בר"ת ש"ו"ע"ל"י"ם "לא "יוסור "שבט "מיהוד' "ומחוקק "עד "יבא "שילה "ולו "יקהת "עמים כי אות א' משמשת לכמה תיבות כידוע מדברי האר"י ז"ל כי ישרא"ל בו מרומז האבות והאמהות שהוא ר"ת "אברהם "יצחק "יעקב "שרה "רבקה "רחל "לאה וכ"כ כאן דוק ותמצא ואפשר בשביל שני רמזים הללו אמרו רבנן בכפילא עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו: אסרי לגפן עירה במד' אסרי לגפן עירה העיר אשר בחרתי בה ולשרקה בני אתונו בנים איתנים ראוים לעמוד ממנו אפשר לומר כי יהודה זכה למלכות בחי' אד' די"נא דמלכותא הנבנית מחמשה גבורות ה' אותיות "מ"נ'צ"פ"ך העולה פ"ר נקראת א"ל כמ"ש לעיל ונמתק במדת ח"סד א"ל כדכתי' ויהוד' עוד רד עם אל כמבואר למעלה וע"ז מורה שם יהוד' הוי' וד' רומז לד' אותיות אד' הנקרא דלה עי' זוהר ד' רל"ו ומק"מ, וז"ש אסרי לגפן ר"ת א"ל עיר"ה גימ' פ"ר עם ה' אותיותיו מנין פר"ה כפי הכתיב ואמנם הקרי עירו כי אחר שנתייחד עם הוא"ו קו האמצעי שנמתק ונעשה מפר"ה פר"ו רומז למה דכתי' וב"י פר"ו וגו' וירבו וגו' וזה העיר אשר בחרתי בה היינו בחי' מלכות ואחר שנתתקה העי"ר ונעשה עיר"ו בהתיחד עם הוא"ו בחי' קו אמצעי אז גימ' פר"ו ולשרקה כי נעשה שרק כלו זרע אחת דייקא ואז ראוי לעמוד מתנו בני איתנים דייקא עי' בזוהר משפטים מאמר הסבא עה"פ והאתנים מוסדי ארץ וא' עוד במד' ורבנן אמרו אני נאסר לגפן כו' לכשיבוא אותו שכתוב בו עני ורוכב על החמור כבס ביין לבושו שהוא מחוור להן דברי תורה נ"ל לבאר דבר זה עפ"י פשוט הענין כי כתיב ויקחו לי תרומה ואי' במד' אמר הקב"ה מכרתי את תורתי כביכול נמכרתי עמה ונ"ל הכוונה בזה כי בתנורו של עכנאי יצאה בת קול משמים הלכה כר"א והשיבו אין משגיחין בב"ק כי כבר כתיב לא בשמים היא והקב"ה אמר נצחוני בני הרי נגמר הדין בשמים כמו שנגמר הדין בארץ אחרי רבים להטות וכבר א' יחיד יחידו של עולם ורבים הלכה כרבים א"כ כביכול נמכר עם תורתו לפסוק גם בשמים ממעל כתו על הארץ מתחת וז"ש אני נאסר עם הגפן אלו העוסקים ומוציאים מענביהם תורה המשולה ליין כידוע אך בזמן שאין בלימוד של מטה שום טעות ואימתי יהי' זה ע"ז אמר לכשיבא אותו שכתוב בו עני ורוכב על החמור ומחוור להן דברי תורה ומחוור להן טעותיהן וע"ז אמר ר"ח אין ישראל צריכים לתלמודו של משיח ר"ל כי גם עתה יכולים ללמוד בלי שום טעות מבלעדו שנא' אליו גוים ידרושו ולא ישראל וע"מ הוא בא רק לכנס גליותיהן של ישראל ר"ל מלבד קיבוץ גליות הכללי יכנס גליותיהן של ישראל דייקא היינו גליות של כל או"א מישראל מה שהוא משועבד תחת מלך זקן וכסיל המושל עליו ותשית יורהו בדרך יבחר ולתת להם שלשים מצות עיי"ש: זבולון לחוף ימים ישכון וגו' יששכר חמר גרם וגו' הדקדוקים רבו. והנ"ל בהקדם לפרש גור ארי' יהודה וגו' עפ"י מה דאיתא בש"ס מפני מה לא נמשך מלכות בית שאול שלא היה בו שמץ דופי והוא משולל הבנה דאדרבה מפני כך היה ראוי לכאורה שתמשך מלכותו ופי' בספר נועם אלימלך פרשת נשא עפ"י דאי' בגמרא גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה, ענינו כי הצדיק המשפיע טובות צריך לדבק ולהתאחד עם כל ישראל למען יוכל להטיב להם ואיך יכול להשפיע לב"ע חלילה הלא הוא רחוק ממנו ולזה אמר גדולה עבירה לשמה שעי"ז יכול להתקשר אפילו עם הב"ע ובשאול מצינו שלא עשה עבירה לשמה כי איתא וירב בנחל שרב