ייטב לב בראשית רפה

לי מיוחד לשמי כפרש"י שלא יאמר א"א בבשר חזיר אלא יאמר אפשי ואבי שבשמים גזר עלי וזה ענין פנימי וזה שאנו מבקשים ומתפללים בכ"י בבוקר יה"ר וגו' ודבקנו במצותיך להרחיק החיצונים מפנימיותינו ויה"ר שתצילנו מעזי פנים וכו' להרחיק החיצונים מחיצוניותינו כמ"ש בסידור האר"י ז"ל ובגמ' מגילה איתא איש יהודי וגו' מוכתר בנימוסין היה ופי' הערוך מצוין בדתי התור' וכן א' בהגדה ויהי שם לגוי גדול שהיה ישראל מצוינים שם כלו' שלא שינו את שמם ולא לשונם ולא מלבושיהם כדאי' במד"ר וזה שהבטיח ה' ואמר ליעקב אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך כי היה ירא פן יתערבו בהם וילמדו ממעשיה' ע"ז הבטיחו שיהיו לגוי גדול ומצוינים וכמו שפי' המפורש' שע"ז הלשין המן ואמר ישנו עם אחד וגו' ודתיהם שונות מכל עם שלכאורה אינו מובן שהרי לכל אומה דת מיוחד ומשונה משאר אומות אבל הכוונה בזה שדתיהם הוא שיהיו שונות מכל עם מובדלים מהם שלא ידמו אליהם בשמם ולשונם ומלבושיהם ומי שמשנה שמו ולשונו ומלבושיו הרי עוז פניו ישונה ויתנכר כמו נכרי וז"ש יהודה אתה ואפשר ירמוז לכלל ישראל החרדים לדבר ה' הנקראים יהוד' לשון הודאה ע"ש עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו וכלו' כשמך כן אתה מוכתר בנמוסי יהודית יודוך אחיך ידך בעורף אויביך ירמוז ידך כלי המעשה ור"ל דרכך לשנות ממעשיהם ומלבושיהם שלא לדמות לפנים שלהם כ"א עשות נגד מעשיה' כמו העורף שהוא נגד הפנים כ"כ אתה תשנה מעשיך מפניהם ע"כ וישתחוו לך ראוי שיכנעו לפניך בני אביך ירמוז לבנים משחיתים ומהרסי הדת לא יסור שבט מיהודה כלומר שהבטיחנו שלא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים היהודים ור"ל לא יסור שבט המושל לגרוע מדת יהודית ומחוקק הן הכת החדשה מחוקקו חקים חדשים שלא כדת התורה מבין רגליו ור"ל שלא יסור את היהודי אפי' ממצות קלות שדש בעקביו וברגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים להתקרב אליו ולא כמו אסיפה שנאספי' הכת החדשה להתקרב אל העמים ללשונותם בגויהם ובדרך זה י"ל במגילת רות הוגד לי וגו' ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום ישלם ה' פעלך כי כבר פירשתי בסליחות מאמרנו אל תשליכנו לעת זקנה כי כתי' אשר אנכי מצוך היום ופירשו חז"ל שבכל יום יהי' חביב בעיניך כחדשים כאלו היום ניתנה ולא כמו שעמדו בדו' הזה פריצי עמנו אשר דת התורה נדמה להם כדיוטגמ' ישנה מאין פנות אלי' ורוצים לעשות חדשות בארץ להרוס מוסדות הדת חלילה וז"ש אל תשליכנו לעת זקנה לעת כזאת שהתורה נדמה להם כזקנה וז"ש ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום כלו' שלא ידעת לומר שהוא דת ישנה מתמול שלשום כ"א כאלו היום ניתנה ע"כ ישלם ה' פעלך וגו' ישלם ר"ת "לא "יסיר "שבט "מיהודה והבן וז"ש ותהי משכורתך שלימה מעם ה' וגו' אשר באת פי' שיהיה בעיניו ית' בכ"י כאלו היום באת: גור אריה יהודה וגו' אסרי לגפן עירה וגו' ירמוז למה שאמרנו לקשר תחלת מס' יבמות עם סופה שתחל' אמר ט"ו נשים (עריות) פוטרות צרותיהן כו' ובסופה אי' בגמ' ת"ר מעשה באדם אחד כו' א"ל אריה יישר כחך פרש"י גבור חיל ולב אריה יש לך כי ידוע שורש שם ערוה הוא ר"ע ו"ה שפוגם בשם ו"ה ולפעמים ח"ו פוגם גם בשם י"ה ע"ד אם עונות תשמר י"ה ואז נקרא ערי"ה כדכתיב במיכה א' פסוק י"א ערי"ה בשת וא' חז"ל כל המסתכל בקשת קשתו ננער שנאמר ערי' תעור קשתך וז"ס חמש עשרה עריות לרמז שהעובר עליהם פוגם בשם י"ה (ועי' בזוהר בראשית דכ"ז ע"ב על הפסוק ויצו ה' אלקים) ונקרא עריה וידוע כי תחל' היה כתנות אור באל"ף ואחר החטא נאמר כתנות עור בעי"ן ואם עושים תשובה עושה מעי"ן אל"ף ונעשה במקום ערי' ארי' והוא או"ר י"ה שמאיר שם י"ה וידוע כי ארי' במרכבה מימין רומז לחסד והוא עולה רי"ו אותיות שבשם ע"ב וגם מספרו גבור' לרמז שבו נכלל תו"ג כי ימינא אתקשיר בשמאלא כדאי' בזוהר בשלח דף נ"א בשם ע"ב ישר הפוך וישר בסוד אתה כוננת מישרים דבההוא נהורא דינא יתיב עיי"ש וז"ש אר"י פרש"י גבו"ר ולב ארי"ה יש לך יישר כחך ב' ידים ימין ושמאל עולה כ"ח וזה שסיים ת"ת מרבים שלום בעולם יחוד המדות חו"ג: והנה בזוהר פ' זו דף רמ"ג יהוד' מלכא מסטרא דגבורה ואתכליל בימינא כו' כמה דמלכא דלעילא אתכליל מכלא וכן כתיב בדוד נאום ה' לאד' שב לימיני וגו' דשמאלא אתכליל בימינא כו' וכ"ה בזוהר פרשת וארא ד' כ"ז יהודא מסטרא דשמאלא ואתדבק בימינא בגין לנצתא עמין דאי לא יתדבק בימינא לא יחבר חיליהון כו' עיי"ש ולכן נקרא ארי' הכולל חו"ג כמספרו כאמור וז"ש גור ארי' יהוד' מטרף שטרפת לעמין בני עלית ונתעלית ע"כ אסרי לגפן לכנסת ישראל הנקרא גפן