ייטב לב בראשית רפד

שנאמר לכו חזו מפעלות הוי' אשר שם שמות וגו' עפימ"ש האר"י ז"ל בלקו"ת סוף בשלח כי אדנ' לבוש הוי' אותיו' י"ד לבוש לאותיות י"ה ואותיות נ"א לבוש לאותיות ו"ה: וז"ש דבר נ"א באזני העם כי עמהם במלת נא יתנהג וז"ש משה שלח נ"א ביד תשלח ר"ל שיכנס מלת נ"א בי"ד והנה י"ד פעמי' נ"א גימ' תשל"ח עכ"ד: ולכאורה י"ד פעמי' נ"א אינו אלא תשי"ד אולם כוונתו מבואר בלקו"ת הגדול בהצטרף כ"ד צירופי אדני שהוא מקורן עולה בגימ' תשלח ונ"ל שזה אמר הכתי' הנה יד הוי' הוי' בתקנך היינו י"ד פעמי' נ"א לבוש הוי' והנה יחוד הוי' ולבושו אד' הוא ע"י זמירות שירות ותשבחות כאמור לזמר עריצים ולהכרית החוחי' כו' ולחבר אשת נעורי' עם דודה וכו' (וי"ל בזה פרפרת "אשת "נעורי" ר"ת נ"א עם דוד עולה י"ד היינו י"ד פעמי' נ"א והבן) וז"ש חכמי' מהו רות שיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ותשבחות שעי"ז חבר אשת נעורי' עם דודה) שנאמר לכו חזו מפעלות הוי' ע"י לבושי אד' הנקרא מחזה [כמבואר בזוהר פ' וירא) וז"ש חזו והבן, אשר שם שמות בארץ כי י"ד פעמי' נ"א בצירוף הוי' עולה שמ"ת [והואו שהוא במקום חולם אינה נחשב במספר כי אינה ניכרת במבטא] וז"ש א"ת שמות אלא שמות כי ע"י שם רות שדוד ריוה להקב"ה בשירות ותשבחות וחיבר הוי' הדור בלבושו אד' נעשה שתות בארץ, וז"ס ואלה שמות ב"י הבאי' מצרימה הקדים רפואה להמכה לעשות שמת בארץ מצרים ע"י שתות ב"י הרומזים לגאולה כמבואר במדרש: ובזה נ"ל לפרש ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני כי יהודה אותיותיו הוי' ובי' הד' הוא שם אד' הנקרא דלה כמבואר בזוהר פרשה זו ולמעלה בדברינו פ' ויגש ידבר נ"א עבדך דבר באזני אדוני וגו' כי כמוך כפרעה סופך ללקות כפרעה שעתיד ללקות ע"י נ"א שנאמר דבר נ"א באזני העם, וז"ש יהודה אתה כלו' בך נרמז הוי' אד' כאמור ע"כ ידך בעורף אויבך י"ד פעמי' נ"א לעשות שמת בארץ וז"ש משה שמע ה' קול יהודה שבו הוי' אד' יד"יו רב לו נ"א פעמי' י"ד עי"ז ועזר מצריו תהי': עוד יתבאר יהודה אתה יודוך אחיך וגו' בהקדם מ"ש בארוכה פ' וישב לפרש הפסיק המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו עיי"ש שני האופני' והיוצא משם לענינינו כי יש כמה בחי' שונות בענין מלך (א) הנבחר ע"י השתדלות אצל ראשי המדינה מדעת ומרצון העם והם נתנו עיניהם בו לתתו למלך עליהם ומידם היתה זאת להסב המלוכה אליו ומלך כזה כמעט הנו נכנע לפני העם והם אינם נכנעי' למולו כי הם אשר נתנוהו לראש ומלך והפה שאסר הוא הפה שיתיר [ב] שתזל שלו מורה ע"ז שימלוך ויתנשא לראש (ג) מלכות בית דוד שמלכותם למעלה מן המזל והטבע כ"א מאת השי"ת וכענין שנא' אבן מאסו הבוני' היתה לראש פנה מאת ה' היתה זאת ונאמר וישב שלמה על כסא ה' וכמ"ש ביער"ד והוא המלך על ישראל והם נכנעי' תחתיו וההבדל בזה הוא כי המלך מכח שאנשי העם המליכוהו או מכח המזל אין מלכותו נצח כ"א מכח העם הוא הם יכולי' להסיר מלכותו ואם מפאת המזל הרי הגלגל חוזר וכענין שנא' (קהלת יו"ד) ושרי' הולכי' כעבדים משא"כ המולך מאת ה' הנה הוא לנצח וכענין שנא' כל אשר יעשה האלהים הוא יהי' לעולם וכמ"ש ז"ל אם פוסקין לאדם גדולה פוסקין לו ולזרעו אחריו, והנה יהודה זכה למלוכה שיצא ממנו דוד המלך מאת ה' על ידי מעשיו הטובים לא מפאת המזל ולא נבחר מאת העם, וז"ש יעקב יהודה שזכית למלוכה אתה בעצמך גרמת לך זה מכח מעשיך הטובי' לא מכח העם ולא מכח המזל ע"כ יודוך אחיך וגו' וע"כ ישתחוו לך בני אביך גם הם נכנעי' אליך משא"כ אם הי' מכח העם או תהמזל לא הי' אחיך נכנעי' ומשתחוים לך וע"כ לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו כי הנושע בה' תשועתו תשועת עולמי' וכאמור: וע"ד רמז יאמר יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך והוא כי נאמר בסוף פ' קדושי' ולא תלכו בחקת הגוי וגו' אני י"א אשר הבדלתי אתכם מן העמי' וגו' ולא תשקצו וגו' בבהמה ובעוף וגו' והייתם לי קדושי' וגו' ואבדיל אתכם מן העמי' להיות לי ויש להבין ב' הבדלות הללו ל"ל אבל ביאור הדבר כי תחלה אמר ולא תלכו בחקת הגוי לדמות להם במלבושיהם ושלא לעשות כמעשיהם הן בענין עריות והן בענין מאכלות אסורות וטמאות עז"א הבדלתי אתכם מן העמי' בבחי' חיצונית ובמעשה ואח"ז אמר והייתם לי קדושי' בבחי' פנימית לב קדוש ואבדיל אתכם מן העמים להיות