ייטב לב בראשית רפב

שם וישקהו ויבכו שבכה יעקב על נשיקתו וקרבתו אותו פן יחטיאנו עי"ז: וזה שאמר בלעם מן ארם ינחני וגו' לכה ארה לי יעקב פחותי ערך ואי' במד' מלשון אורה בתאנים היינו שילקט א"א לקרבם אליו ויהיו כמוהו ולכה זועמה ישראל בני עלי' שהם זועמים עלי' ומצטערים ועז"א מה אקוב וגו' כי מראש צורים אראנו מיעקב בחיר שבאבות הן עם לבדד ישכון בזמן שהם לבדד מובדל מן האומות אז ישכון בטח ובגוים לא יתחשב היינו בזמן שאינם נחשבים לכלום בין הגוים מי מנה עפר יעקב מי יכול למנות ולספור המעלה שישראל נחשבים כעפר לעיני האומות שעי"ז הם נבזים ונמאסים מהתחתן בם יזה טעם מה שגלו ישראל למצרים ונגזר עליהם ועבדום וענו אותם כדאי' בזוהר שמות דף ט"ו וז"ל מדאתילידו ליעקב תריסר שבטין כו' אמר קב"ה דילמא ח"ו יתערבון בשאר עממין מה עבד קב"ה טלטל להו עד דנחתי למצרים דמבזין נימיסיהון ומבזין להון לאתחתנא בהו ולאתערבא בהדייהון וחשיבו לון עבדין גוברין געלין בהון ניקבין געלין בהון עד דאשתכלל כולא בזרע קדישא עכ"ל ועי' מזה בנועם מגדים: והנה יעקב צפה כ"ז ברוה"ק וז"ש ויקרא יעקב אל בניו אי' במד' קרא לאל להיות עם בניו כלו' לשומרם ולהצילם משטף מים רבים של או"ה ר' פנחס א' זימנו עם בניו כלו' שיקבלו עליהם עול מלכותו ולא יטמעו בין האומות ויאמר האספו להתאסף יחד בלב אחד להיות מובדל מן או"ה (כי) ואגידה לכים בזה רמז והגיד מה שיאמרו או"ה בואו לכ"ם אצלינו והיינו את אשר יק"רא אתכם (או"ה) באחרית הימים להיות קרו"אי העדה חשובים ושרים ושלטונים בזמנינו זה שהוא אחרי' הימים קרוב לגאולה ולזה קרא לאל לשומרם והזמינם לקבל עול מ"ש באמת לבלי להתערב עמהם שלא לאכל פתם ויינם הקבצו ושמעו ב"י ושמעו אל ישראל אביכם אי' במד' אל ישראל אביכם והוא להשיב להם שאנחנו נעבוד לאל של ישראל אבינו כדאי' במד' שה"ש הנזכר: ראובן בכורי אתה וגו' יתר שאת ויתר עז, בהקדם לפרש בהפטרה ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ ודקדק האלשיך הלא איננו לאמר לזולת עיי"ש מה שפי' והנ"ל בזה כי אומרים אלקי אברה' א"י וא"י הענין כי אברהם היה בנו של תרח וקבל אלקותו ית' על עצמו מכח עצמותו יכ"כ יצחק אם היותר בן אברהם קיבל אלקותו מעצמו יכ"כ יעקב וכמ"ש הספרים וכ"כ מחייב כל אדם להתחיל לעבוד הבורא ב"ה לפי שכלו ומדרגתו ולא יסמוך א"ע על שהי' אבותיו צדיקים וקדושים והאב זוכה לבנו כו' וע"ז המליצו ז"ל ואמרו הסומך סכתו בכרעי המטה של אבותיו פסולה וכמו שפי' הנועם אלימלך שכחי עמך ובית אביך היינו היחוס שלך אז ויתאו המלך יפיך וז"ש דוד לשלמה בנו שלא יעלה על לבו היותי בן דוד רגל רביעי שבמרכבה שוב אין צריך לעבודה רבה כי קדושת אבותיו בידו ע"כ ויצו את שלמה בנו לאמ"ר שיהיה רגיל לומר אנכי אני דוד הולך בדרך כל הארץ ר"ל כמו איש פשוט הולך משוט בארץ ומתהלך שידמה בעיניך כאלו אני איש המוני והולך בדרך כל עם הארץ ע"כ וחזקת והיית לאיש תראה להתחזק עצמך להיות לאיש ולא תסמוך על מעשה אבותיך והבן וז"ש יעקב ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני ושמא יעלה בלבך כי א"כ אתה קדוש מרחם ואינך צריך להתחזק להיות לאיש ע"כ אני מזהירך לא כן כ"א אדרבה יתר שאת ויתר עז אתה צריך לחזק עצמך מאד מאד אבל אם פחז כמים הנובעים ממקור וממעין טוב באשר תסמוך על מעשה אבותיך אז אל תותר לא יהא לך יתרון כי זה שיש לך מכח אבותיך איננו שלך כ"א של אבותיך וכאמור: יהוד' אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך וגו' אומרו אתה שפת יתר וגם דהיה ראוי לומר אותך יודוך וגו' ואומרו אתה אינו מובן והנ"ל בזה בהקדם הגמרא ברכות דף זיי"ן ע"ב מאי רות שזכתה ויצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ותשבחות ומנ"ל דשמא גרים דכתיב לכו חזו מפעלות הוי' אשר שם שמות בארץ א"ת שמות אלא שמות ויש להבין מה ההכרח לקרות שמות לא ככתבו (וכבר פירשו בכ"מ שא' א"ת ענינו שלא תוכל לקרות כך דא"כ יש איזה ז קושי' אלא א"כ תאמר כך וגם כאן נאמר עד"ז) ונ"ל כי הנה כתי' (ישעי' מ"ם) אל תיראי תולעת יעקב וגו' הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים תזרם ורות תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל והוא כלו מקשה כפל ענין במלות שונות וצריך ביאור אבל יתבאר עפ"מ שאמרו ז"ל למה נמשלו ישראל לתולעת מה תולעת אין כחו אלא בפה כך ישראל אין כחן אלא בפיהן וכדכתיב הקול קול יעקב א' ז"ל בזמן