ייטב לב בראשית כח

אז בחינת החסד והרחמים גוברין וכל דינין מתעברין חינה כנודע עכ"ד ז"ל, וזהו מתנה טובה יש לי בבית גנזי הוא יראת ה' אוצרו של הקב"ה (כמאז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של י"ש) ושבת שמה זהו מדת אהבה המכונה בשם שבת לשון לשבת יצרה ואני רוצה ליתנה לישראל כאמור למי שיש בו יראת שמים הקב"ה נותן לו בחי' אהבה במתנה לך והודיעם למען ידעו כי מאת ה' היתה זאת למצוא שניהם בלב איש וזהו לדעת כי אני ה' בחינת שם רחמים הרומז לבחינת אהבה מקדשכם: וזאת תורת המסורה ולאדם ר"ל למה שהוא בידי אדם היינו יראת שמים לא מצא עזר למה שהוא כנגדו ירמוז לאהבה שהוא כדבר המתנגד לבחי' יראה ואיך ימצאו שניהם ולזה משיב ולאדם אמר השי"ת כי שמעת לקול אשתך רומז לבחינת יראה הנקרא אשה כלו' הקב"ה אמר לאדם שיש בו יראת שמים ולאדם אשר לא עמל בו יתננו חלקו שיתן השי"ת אהבה שהיא חלקו ית' במתנה לאדם הגם שלא עמל בו וכדכתיב אוהבם נדבה כנ"ל: ע"י המסורה הנ"ל ע"ד שאמרי קרח אשתו הסיתו לדבר לה"ר ולחלוק ואיתא בגמרא מה תקנתן של מספרי לה"ר יעסקו בתורה שנא' מרפא לשון עץ חיים ואיתא בספרים לפרש המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא דאזיל סומקא ואתי חיורא כי נוטלין המצות מהמספר לה"ר ונותנין חלקו בעוה"ב למי שמספרין עליו ומהפכין העבירות של מי שמספרין עליו להמספר וזה אין לו חלק לעוה"ב דאזיל סומקא התה העבירות של המדובר ואתי ליה חיורא המה הזכיות ע"ד אם יהיה חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וזהו ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך לדבר לה"ר ולאדם לא מצא עזר ותרופה כנגדו שלא עסק בתורה שהוא מרפא לשון לבלי לדבר לה"ר כדאי' בעירובין אז ולאדם אשר לא עמל בו הוא מי שמספרין עליו יחלל חלקו של המדבר והבן:) ויצא קין וגו' במדרש פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי א"ל כך היא גדול' כחה של תשובה מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת כו' והוא תמוה, ונ"ל ע"פ דברי היע"ד ח"א דף פ' עה"פ דרשו ה' בהמצאו וגו' ואל אלקינו כי ירבה לסלוח, ואיתא במדרש זהו עשירית האיפה שהקב"ה מוותר משלו כי האדם הוא גוף ונפש וקרבן בהמה יש בו גוף ונפש משא"כ עשירית האיפה אין בו חלק נפשי והקב"ה מוותר זה משלו ע"ש, וע"פ דברי הסדש"ש ח"א דרוש ששי ענף ב' עה"פ שומר שבת מחללו א"ת מחללו אלא מחול לו ושורש דבריו כי מי שיש בידו עבירות שלא יוכל לצאת ידי תשובה גמורה כמו גזל ואין בידו להשיב וכדומה הו' יעשה מה שבידו והשאר מה שאין בידו הקב"ה גומר על ידו ושם מבואר החסד הגדול שעושה הש"י ביום השבת במחילת עונות כי א"א לקבל קדושת שבת בלתי אם מוחלין לו מקודם ע"ש באורך, ובזה יבואר ג"כ המס' ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ולאדם לא מצא עזר כנגדו ר"ל נגד החטא כי מלבד שחטא נגד השי"ת אף גם גרם מיתה לזרעו אחריו עד סוף כ"ה וזה לא היה בידו להשיב וע"ז אמר ולאדם אשר לא עמל בו ר"ל שכנגד מה שאין בידו ולא עמל בו הקב"ה יתננו חלקו ומוותר משלו לגמור בעדו וזה ענין המד' שאמר קין עשיתי תשובה ונתפשרתי דייקא ר"ל כי הוא חטא בין אדם לחברו שהרג את אחיו ודם של זרעיותיו צועקים מן האדמה וזה אין בידו לתקן כ"א נגד מה שחטא בינו למקום ב"ה ועכ"ז מחל לו הקב"ה אם שלא השיב אלא מחצה חלק שבינו לקונו ולא ביני לחברו שאין בידו להשיבו וה"ז כפשרה ממש ומזה נלמד שאם האדם עושה מה שבידו אח"כ הקב"ה גומר בעדו במה שאין בידו ע"כ א"ל כך היא גדול' כת התשובה להתקבל מחצה מיד פתת ואמר מזמור שיר ליום השבת ר"ל שקיבל קדושת שבת כמו דאיתא בש"ע שבזה המזמור עיקר קבלת שבת וע"ז א' טוב להודות לה' ר"ל להתודות לה' על חטאיו והקב"ה מוותר משלו המותר להשרות עליו קדושת שבת ע"ד א"ת מחללו אלא תחיל לו והבן: עוד ביאור על המד' הנ"ל עפ"י דאיתא ביומא פרק יוהכ"פ תשובה מירא' זדונית נעשו' לו כשגגות תשובה מאהב' זדונות נעשו' לו כזכיות וכבר נאמרו ולשני בזה טעמים הרבה, ועתה נאמר ע"פ שפי' הגאון מוהר"א מווילנא דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון כי נתינת דין הוא על מה שחטא ונתינת חשבון הוא מפני שאין אדם תפשי מבלי לקיים המצות בכל שעה ורגע אם כן באותו רגע שעבר עבירה מלבד העבירה שעשה הרי באותו שעה לא עשה מצוה וזה החשבון שלא קיים מצוה בעת עשיית העבירה ולפ"ז י"ל בתשובה מיראה מכח עונש וכדומה אינו מתחרט רק על העבירה ולא על מה שלא עשה המצוה אבל בתשו' שמכח האהבה שרוצ' למלאות רצונו יתב' ולקיי' מצותיו ולכן מתחרט על מה שעבר על רצונו בעשותו העביר' א"כ כ"כ הוא מתחר' מתיל' על מה שבאותו שעה לא מילא את רצונו יתב' בקיום איזה מצוה לכך מחשבתו הטובה הקב"ה מצרפה למעשה כאלו עשה אז מצותיו ממש וז"ש מאהבה זדונות נעשו' לו כזכיות וידוע פי' הרי"י זצ"ל מלובלין בס' דברי אמת ששת ימים תעבוד בחינת עבד היינו מיראה ע"ד אם אדון אני איה