ייטב לב בראשית רעט

העברת הירדן) ומתרץ תלמהד"ד כו' כך קידש הקב"ה את ישראל בנעשה ונשמע אבדו נעשה שעשו את העגל אמר משה אבדתם נעשה שמרו נשמע ויש להבין אכתי מה ענין זה למה שא"ל אתה עובר היום את הירדן וטפי הי' ראוי לפרש כן לעיל פרשת ואתחנן שמע ישראל ה' אלהינו וגו' והנ"ל בזה דידוע דיש רמ"ח מ"ע ושס"ה מצות ל"ת כמנין אברים וגידים של אדם ובכל עשה מתקן אבר אחד ובכל מצוה ל"ת שמקיים מתקן ג"ד א' והיינו דכתיב תורת ה' תמימה (בשלימותה) משיבת נפש, והקשו איך אפשר לכל אדם לקיים כל התרי"ג מצות הא יש כמה מצות שאינם באים לידי אדם לעולם כמו מצות יבום וחליצה וגרושין ויש מצות שהן על הכהנים לבד ועל לוים לבד ואיך אפשר לכל אדם מישראל לקיים כולן והתירוץ לזה ע"י שהם בגדר האחדות ובכל מצוה אומרים בשם כל ישראל והוי מה שעושה זה כאלו חברו עושה כי כולם מתאחדין יחד וכמו שפי' בספר ערבי נחל הולך בדרך תמים הוא ישרתני והבן. ואמנם אכתי קשה תינח כשישראל שרוין על אדמתם אבל בעוה"ר אחר שגלינו מארצנו הרי נחסר מכל ישראל אותן מצות התלוים בארץ וקרבנות ותירצו דבזה שרוצה וגומר במחשבתו לקיים מצות אלו התלוים בארץ ומצות קרבנות ע"ד כשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמינה מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה וכאלו כבר קיים כל או"א כל התרי"ג מצות ומקור הדבר ממה שאמר כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה כך כתבו המפו', וידוע כי בשעת מתן תורה פסקה זוהמתן ע"כ כתיב מכתב אלקים חרות על הלוחות אחז"ל א"ת חרות אלא חירות ממ"ה ומשעבוד מלכיות אמנם אחר מעשה העגל חזרה זוהמתן ע"כ כתיב אכן כאדם וגו' ומשם נצמח ענין הגלות ושעבוד מלכיות כנודע נמצינו למידין כשישראל שרוין על אדמתם הן יכולים לקיים כל התרי"ג מצות בכלל כולן במעשה ממש אבל אחר שגלינו מארצנו א"א לנו לקיים מצות התלוים בארץ במעשה רק במה שמקבלים עלינו לקיים כשנזכה להגאל ב"ב. וזה נקרא שמיעה ל' קבלה כמו שמע ישראל ה' אלהינו שפי' לשון קבלה כמו שאמרו ז"ל ויקבל עליו עול מלכות שמים, וידוע מה דאי' במד' הובא בפר"ד אלמלא היה משה נכנס לארץ לא היה חרב בהמ"ק ולא גלו ישראל מארצם אבל מכח שלא נכנס משה לארץ חרב בית המקדש וגלינו מארצנו ושוב אי אפשר לנו לקיים תרי"ג מצות בפועל ובמעשה כ"א בשמיעה וקבלה וז"ש משה לישראל שמע ישראל פי' קבל עליך לקיים כל התרי"ג מצות אתה עובר היום את הירדן אתה דייקא עובר אבל אני איני עובר כדאיתא שם במדרש הנ"ל נמצא עתיד הבית להיות נחרב וישראל יגלו מארצם ולא תוכל לקיים במעשה רק בשמיעה והתחלת הגלות ושעבוד מלכיות נובע ממעשה העגל וכמש"ל. והן דברי המדרש מה ראה לומר כאן שמע ישראל כו' אמר משה אבדתם נעשה שעשו העגל שמזה נצמח הגלות ואי אפשר לקיים במעשה שמרי נשמע לקיים בשמיעה הוא הקבלה שזה היה כוונת ישראל באמרם נעשה מה שיבא לידינו ונשמע נקבל לקיים גם מה שלא יבא לידינו והבן ועי' מ"ש שם בזה, והן דברי הכתובים שלפנינו כי למעלה אמר יעקב והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם וע"ז אמר האספו שתהיו באגודה אחת למען יתקיים בכלל כולן כל התירה אך זה בהיותכם בארץ אבותיכם אבל ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים היינו בזמן הגלות ואז הקבצו באגודה אחת וגם ושמעו בני יעקב וגו' לקבל עליכם התרי"ג מצות כי אז נאבד נעשה שמרי נשמע והבן כי נכון הוא: ה' ע"י ואגידה לכם וגי' הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם עפ"מ שפירשתי בפרשת לך המדרש שמעי בת וראי עי"ש. ושורש הדבר כי אבותינו השיגו גדולת הבורא ב"ה ע"י ראיתם נסים נגלים ונפלאות עד אין חקר כדכתיב אתה הראי"ת לדעת כי ה' הוא האלקים וגו' וכתיב אתם ראית"ם כי מן השמים דברתי עמכם אבל עתה בזמן הגלות אותותינו לא ראינו רק באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פיעל פעלת בימיהם וכענין שפירשתי ערב (בזמן הגלות) וידעתם בחי' ידיעה כי ה' הוציא אתכם וגו' ובקר (בזמן הגאולה אז) וראית"ם את כבוד ה' בראיה ממש, ע"כ עתה משיגים אנו גדולת הבורא ב"ה בבחי' שמיעה וקבלה דור אחר דור מענין יציאת מצרים ומתן תורה בהגלות מלכנו ב"ה ללמד לעמו תורה ומצות, וז"ש יעקב אם כי הם האבות השיגו גדולתו יתברך מכח בחינת ראיה שראו אותותיו ומופתיו אבל ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים היינו בגלות אז הקבצו ושאנ"י בני יעקב בבחינת שמיעה וקבלה מאבות והיינו ושמעו אל ישראל אביכם ואיתא במדרש ושמעו אל ישראל אביכם להשיג גדולתו יתברך שהוא אל ישראל אביכם והבן: ו' א"י ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים דהנה בזוהר אהאי קרא פתח פנה אל תפלת הערער