ייטב לב בראשית רעח

ונשמע דברי סופרים ושמעו אל ישראל אביכם מה שאומר להלן ראובן בכורי אתה וגו' פחז כמים אל תותר כ"א בחללו יצועי אביו ניתנה הבכורה ויעקב ליוסף והקב"ה יסכי' ע"ז כאשר תראו בחלוקת הארץ ומזה ראי' לשמוע לדברי חכמים ובזכות זה תגאלו בב"א: ויקרא יעקב אל בניו וגו' בתנחומא ילמדנו רבינו העובר לפני התיבה מהו שיענה אחר הכהני' אמן כו' להבין מה ענין שאלה זו לכאן נ"ל עפ"י דאי' במד' שם להלן ויקרא יעקב וגו' זש"ה אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי מדבר ביעקב שכל ברכה שברך יעקב את השבטים כך ברכן משה והסכים הקב"ה עמו כו' ומזה מוכח שהקב"ה מסכים עם אותן המברכים את ישראל וכבר כ' הרמב"ן פ' לך כי כל גזירות עירין כאשר תצא אל פועל דמיון תהי' מתקיימת וכ"כ בפרשה זו עה"פ לקחתי מיד האמורי עיי"ש ולפי"ז הי' אפשר לומר שמה שמשה ברך את כל שבט באותן הברכות והסכימה דעתו לברכתו של יעקב הי' פועל דמיוני שכן יסכימו למעלה ומפני זה הסכים הקב"ה עמו ולפי"ז יש מקום לומר שהעובר לפני התיבה שהוא כלל הציבור יענה אמן אחר ברכת הכהנים שיהי' זה פועל דמיוני כשם שמסכימים על ברכת כהנים למטה שכן יקום כ"כ יסכימו למעלה וע"כ מזה מצא מקום להסתפק מהו שיענה הש"ץ אמן אחר הכהנים והשיב כך ש"ר לא יענה כו' ועז"א ראה כמה חביב לפני הקב"ה העובר לפני התיבה (כלומר שאם אמנם הי' ראוי שיענה אמן מטעם האמור) עכ"ז אינו עונה מחשש טירוף וטעמא מאי לא יעשה פועל דמיוני עז"א א' הקב"ה לשעבר הייתי צריך לברך בריותי שנא' ויברך אלקים וגו' מכאן ואילך יהי' הכהנים והצדיקים מברכין אתכם כלו' וא"צ פועל דמיוני שכבר הסכימו למעלה על ברכת הצדיקים וכהנים שלמטה והבן: ב' ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים עפ"מ שפירשתי אין בן דוד בא עד שיתיאשו עצמם מהגאולה הכוונה עפ"מ ששמעתי מוזלה"ה ששמע ממורו הרב הקדוש מלובלין שאמר צדיק אחד מפי אלי' ז"ל לפרש אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס היינו שלא יתפלל כלל כל או"א על הפרט מה שצריך לו לבדו כ"א על הכלל כלו יצא לבקש רחמים היינו עבור גלות השכינה כביכול והיינו שתכלה פרוטה הפרטיות מכיס הלב עכ"ד וז"ש עד שיתיאשו עצמם היינו מעסקיהם הפרטיות מכח הגאולה ר"ל שלא יבקשו צרכי עצמם כ"א להגאל לבל יהי' גלות השכינה כאמור (והגדתי פי' זה לפני מוזלה"ה והוטב בעיניו) ועד"ז שמעתי לפרש בונה ירושלים ה' א' ז"ל אימתי בזמן שנדחי ישראל יכנס הכוונה כ"א כל או"א מבקש על עצתו ועל ביתו הנה הנם מפוזרים במחשבותם זה מבקש פרנסה וזה רפואה וזה בנים וכדומ' והנם נדחים ורחוקים זה מזה במחשבותיהם ואימתי יבנה ירושלים בזמן שנדחי ישראל יכנס שיהיו כלם שוין לטובה להתפלל רק על הכלל ישראל שיגאלו ועל גלות השכינה להקימה מעפרה במהרה אז הם מכונסים במחשבתם לתכלית אחד למען יתגדל ויתקדש שמו ית' אז יבנה ירושלים במהרה, וידוע מה שפי' הזוהר (פ' תשא דף קפ"ט ע"ב) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים כלו' אפי' רק צר לך ה"ה כאלו מצאוך כל הדברים האלה מכח אחרית הימים הוא השכינה הקדושה אשר אתך סובלת סבלך עכ"ד הזוהר וז"ש יעקב האספו ר"ל מחשבותיכם לתכלית אחד וכוונה א' ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימי' פי' עם אחרית הימים היא השכינה הקדושה ע"כ תהיו נאספים לכוונה א' להתפלל רק על גלות השכינה להקימה מעפרה ולגאלנו מהרה: ג' ע"י ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים עפ"מ דכתיב בפ' תבא בבקר תאמר מי יתן ערב וגו' ופחדת יומם ולילה וגו' ואי' בתיקונים ובזוהר חדש דדא רזא דפורקנא ופי' היער"ד והביאו מוזלה"ה פרשת נצבים כי בהיות האדם חושב באמת שאין לו חיות רק אותו יום מי פתי יסור הנה שלא לשימו רק בעבודת ה' ואם הוא על בחי' זו כל ימיו כמו שאמרו רז"ל ישוב היום שמא כו' בודאי הוא צדיק גמור והנה הפסוק מעיד על ישראל שיהיו במדרגה זו ואז בודאי יהיו נגאלים עכ"ד עי"ש באורך. וז"ש ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם ענין הגאולה באחרית הימים ע"י שיחשוב כל אדם בכ"י אולי הגיע אחרית ימיו וישוב היום שמא כו' ע"ד שפירש האלשיך ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ וגו' אז בודאי יהיו נגאלים בב"א: ד' עוד יתבאר האספו וגו' הקבצו ושמעו בני ועקב, עפ"י דאיתא במדרש פ' עקב שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן מה ראה לומר כאן שמע ישראל (פירוש. שהרי לא אמר להם דבר לשמוע רק ענין