ייטב לב בראשית רסו

כי שם אלקים נמתק ונתעלה לאותיות שלפניו העולה הוי' ס"ג ובזה תורת חסד על לשונה של תורה בענין סמיכות וסתימת הפרשה של ויחי עפמ"ש לעיל בשם הסידור עה"פ ואראך מ"ת בוססת בדמיך בעשר מיני דמים העול' ת"ת ואומר לך בדמיך חיי מצד מ"ה שבשם אבא (כי כל א' כלול מכולם) העולה אד"ם עיי"ש ועי' ברע"מ פ' פנחס ד' רנ"ה חיי המלך איהו חכמה דאיהו כו' ובחכמה דאיה' חיי תפארת סליק לאתקרי אדם דכתי' כתפארת אדם עיי"ש וז"ש ויפרו וירבו מא"ד הוסיף אל"ף בין תיבת ד"ם אותיות אד"ם והוא רומז לחכמה ואאלפ"ך חכמה קו החיי"ם העולה חכמ"ה עי"ז ויחי יעקב בארץ מצרים ולא מ"ת כ"א בדמיך של חכמה חיי והבן: ואת יהוד' שלח לפניו וגו' ויאסור יוסף מרכבתו בזוהר דא צדיק ויעל לקראת ישראל אביו גשנה תקרובתא עכ"ל לעניננו יש לרמוז עפמ"ש בס' עבודת ישראל פ' בחקותי לפרש הוי מתפלל בשלומה של מלכות כו' דעיקר עבודה להשי"ת הוא ע"י האהבה הגדולה רשפי' רשפי אש ולפי קישוט הנפש בתעש"ט תגדל האהבה עד שמגודל התענוג יוכל האדם לבא לידי כלות הנפש ולהפרד מהגוף להדבק במקור החיים וע"כ צריך לצרף בחי' יראה וחרדה מלפני רם ונשא וע"י יראה נעשה בחי' צמצום וישוב דבר על מכונו וז"ש הוי מתפלל בשלומה של מלכות שתתפלל אל ה' שיתן לכם שלימות של מלכות שמים היינו האהבה ויראה שאלמלא מוראה פי' לולי יראה רק מאהבה אז איש זה הקב"ה את רעהו זה האדם חיים בלעו כי מחמת הדביקות הי' מתפרד הנפש מהגוף וז"ש והתהלכתי בתוככם יכול לא תיראו ממנו ת"ל והייתי לכם לאלקים בחי' צמצום ויראה עכ"ד וידוע כי יהוד' הוא בחי' מלכות אשה יראת ה' ויוסף הוא הצדיק העובד מאהבה בחי' יסוד והתקשרות להמקום ב"ה וזה שרמזו רז"ל שבת פ"ב ב"ש אומרי' יום א' מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך וב"ה או' יום א' מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך ביאור הדבר כי ב"ש מדתו גבורה ויראה אומרים יום ראשון כשבא להתחיל לעבוד עבודתו מדליק שמונה היינו בחי' יראה שמקורו מבחי' מדה השמינית כדכתיב אני בינה לי גבורה שמינה דינין מתערין כו' מכאן ואילך פוחת והולך בחי' צמצום הכח בחיל ורעדה יאחז וב"ה מדתם חסד בחי' אהבה אומרים יום ראשון שמתחיל לעבוד מדליק אחד רומז לאהב"ה גימ' אח"ד מכאן ואילך מוסיף והולך ביתר שאת ויתר עוז בהתלהבות ותשוקה עד אין חקר ואו"א דברי אלקים חיים כי תרווייהו צריכי' וז"ש ואת יהוד' רומז לבחי' מלכות בחי' יראה שלח לפניו אל יוס"ף הוא הצדיק העובד מאהבה המוסיף והולך להורות לפניו גשנה תקרובתא איך להתקרב אליו ית' לבלי להתבטל במציאות אז ויבואו ארצה גשן ומה שהוצרך לשלוח יהוד' הוא כי ויאסור יוסף (הצדיק) מרכבתו שהוצרך לאסור ולצמצם מרכבתו כדי ויעל לקראת ישראל אביו שבשמים הוא ישראל סבא גשנה תקרובתא להתקרב אליו ית' למען ישוב על להשאר בחיים: ואפשר לומר שזה רמז בריש הסדר ויגש אליו (אל השי"ת) יהוד' ויאמר בי אדני פי' מכח שבי מדת אד"ני בחי' יראה וצמצום ע"כ ידבר נא עבדך דבר וגו' כלו' מכח זה אוכל לדבר דבר ולולי היראה והצמצום לא הי' באפשרי לדבר דבר מכח גודל התלהבות והתשוק' עד כלות הנפש וכנר בפני אבוקה הבטל במציאות ואל יחר אפך בעבדך על אשר אני בוש וירא לגשת כי כמוך כפרעה פי' מלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא שצריך אהבה ויראה כמו שפי' בס' הקדוש הנ"ל על אומרם הוי מתפלל בשלומה של מלכות על ענין מלך בו"ד עד"ז עיי"ש: ויאמר יוסף וגו' הא לכם זרע וגו' והי' בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וגו' אפשר לרמוז בו עפ"מ ששמעתי לפרש בפסח על התבואה כי אי' בכתבי האר"י ז"ל בכוונת פותח את ידך ר"ת פא"י ס"ת חת"ך ובא"ת ב"ש סא"ל וזה בפס"ח ר"ת של ג' שמות אלו נדוני' על התבואה כי עי"ז נצמח פרנסה עוד שם תכוון כי הפרנסה באה מב' יוד"ין של ידו"ד אד' וזהו את ידיך היינו יודי"ך עוד שם ומשביע ג"כ גימ' חת"ך וע"ש ובסידור מהרי"ק מה שנרמז ב' פעמים חת"ך ועי' במ"ת ואפשר לי לומר דהיינו דכתיב ויכלכל יוסף וגו' כי שמא גרים ושמו רומז לשמות המשפיעים פרנסה כי י"ו הוא שני פעמים ח' רומזים לב"פ חת"ך ס' רומז לשם סא"ל הפ' רומז לשם פא"י עו"ש בסידור מהרי"ק כי שם חת"ך יוצא משם ע"ב שיש בו ד' יוד"ין וכל יו"ד כלול מיו"ד הרי תי"ו וכ"ח אותיו' במילוי מילואיו הרי חת"ך גם שם זה יוצא משם אלקים כי רבוע של אלקים גימ' רי"ש ועם ט"ו אותיות גימ' אוז"ר עה"כ סוד אוזר ישראל בגבורה גם אלקים במילוי יוד"ין עולה שי"ן וכשתסיור מנין אלקים פשוט ישאר ג"כ אוז"ר ושני פעמים אוזר עולה חת"ך עכ"ל סידור מהרי"ק ואפשר דהיינו דכתיב ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב כי יעקב עולה כמנין שני פעמים אלקים