ייטב לב בראשית רסב

נחל (פ' בראשית) כי מתחלה צריך להרגיל א"ע ביראת עונש ואח"כ לבחי' יראת רוממותו ית' וכן צריך בכ"י ויום והטעם בזה כי כתיב רגלי' יורדות מות שאול צעדי' יתמוכו כי בכל סט"א מוכרח להיות שם ניצוץ הק' מבחי' מלכות שהוא בחי' רגלי הקדושה וסופה וכל ניצוץ המחי' לסט"א צריך שיהי' ביניהם קצת דמיון ויחוס מה ולכן רגלים דקדושה שיורדות למות להחיותו יש לה יחוס בצד מה כקוף בפני אדם שרגל הקדושה היינו יראת ה' טהור' מתפשט' עד למטה ושם הוא יראת עונש יראה פחותה רצועה לאלקאה וממילא כשהתחיל לעבוד מיראת עונש ואח"כ עולה למעלה ליראת ה' טהורה מרוממותו ממילא הוציא רגלי הקדושה מהסט"א והוציא ניצוץ הקדוש מתוך הקליפה ואמנם כשהי' ישראל שרוין על אדמתם לא היו צריכים להוריד למדרגה קטנה בחי' יראת עונש כי הי' כבוד ה' חופף עליהם ולא נצרכו אז להעלות נה"ק מהסט"א בבחי' זו אך בצאתם למלחמה הוצרכו לבחי' יראת עונש למען הוציא הנה"ק אשר בשבי' בסט"א ובזה מפ' פ' כי תצא למלחמה עיי"ש ועפי"ז אני אומר דמי שיש לו יראת רוממות נקרא ישראל מדרגה עליונה אבל מי שאין לו רק יראה עונש כי רגלי' יורדות כו' נקרא יעקב ע"ש העקב היורד לסט"א שמזה נובע יראת עונש וכיון שבכל יום צריך שיהי' לו ב' בחינות יראה עלאה ויראת עונש למען הוציא משם הנה"ק כי בכ"י יש בירורין חדשים וכמ"ש שם בס' הנ"ל ע"כ נקרא שניהם יעקב ישראל ובזה מתורץ קושי' מהרש"א הנ"ל כי צריך שיהי' לו ב' בחינות יראה כאמור אמנם בא"י לא הי' צריכים רק ליראת רוממות נקראי' ישראל אבל בחו"ל כפי מה שאחז"ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים היינו להעלות הנה"ק הנדחי' כמבואר בס' ע"כ צריך להרגיל א"ע גם ביראת עונש למען לעלות מזה ליראה עלאה שבזה מעלה רגלי הקדושה ונה"ק מהסט"א כאמור לכך נקרא שם יעקב ע"ש העקב היורד לסט"א והיינו יראת עונש, וזה שקראו כאן בשני השמות ישראל יעקב בעת ירידתו למצרים למען להתחיל לבוא ליראת עונש אח"כ ליראת רוממותו ית' למען להעלות הנה"ק ממצרים שזה תכלית ירידתן לשם כידוע, אולם יעקב הי' מתירא שלא ישתקעו שם חלילה ע"כ א"ל השי"ת אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם ע"י העלות הנה"ק משם אל הקדושה ובעבור זה פרו ורבו שם ואופן עליית הנה"ק משם הי' מכח שהשכינה היה חופפת עליהם והיה בחי' כל אשר כל חלק מהקדושה שהי' שם הי' מתדבק בו ית' וז"ש אנכי ארד עמך וממילא אנכי אעלך גם עלה רמז לנה"ק אשר שם שיעלו אתו עמו כביכול והנה יעקב הי' המתחיל להעלותן בראות עיניו ע"ד שא' יהיב בי' עיני' ונעשה גל של עצמו' ופירשו כי כח הראי' יש לו כח המושך הנה"ק אליו וממיל' נעשה גל כו' ויוסף הי' הגומר לאסוף ולקבץ הנה"ק כדכתי' ויצבר יוסף ב"ר היינו ר"ב נה"ק ומשה העלה אותן כידוע כדכתי' וגם ערב ר"ב עלה אתם וז"ש אופן עליית הנה"ק ויוסף ישית ידו (לקבל הנדחים) על עיניך פי' על אשר תביט בעיניך ותמשוך אותן אזי יוסף ישית ידו ללקט את כל הכסף היינו הנה"ק הנכספין אל הקדוש' והבן: וז"ש להלן ואלה שמות ב"י הבאים מצרימה יעקב וגו' וכן בפ' שמות ואלה שמות ב"י כו' את יעקב קראן בשני השמות ישראל ויעקב כי אז הי' להם ב' הבחינות ישראל ויעקב כאמור וז"ש בפ' במדבר וידבר ה' וגו' לצאתם מארץ מצרים דייקא שאו את ראש כל עדת ב"י וגו' במספר שמות שיש להם ב' שמות יעקב וישראל וכדכתיב הבאים ישרש יעקב היינו יראת עונש אח"כ יציץ ופרח ישראל ביראת ה' טהורה: ג ע"י הכתובים הנ"ל בהקדם לפרש בפ' וישלח ויקחם ויעבירם את הנחל וגו' עד לא יעקב יאמר עוד שמך וגו' והוא כי מצינו שא' משה מי אנכי וגו' וכי אוציא פרש"י באיזה זכות אוציאם וא"ל השי"ת בזכות שעתידין לקבל התורה כדכתיב בהוציאך את העם וגו' עי' פרש"י שם וכן מצינו בסוף בראשית מנין לראשונים בזכות אחרונים ונח מצא חן באיזה זכות בזכות ואלה תולדות נח וכן מצינו שאז"ל אהא דכתיב אל בית יעקב אשר פדה את אברהם יעקב פדה את אברהם הרי שאדם ניצול ע"ש שסופו או סוף דורותיו להטיב מעשיהם, ואמנם יש מי שניצול בזכות עצמו שהוא צדיק באותו שעה וא"צ זכו' צירוף של דורותיו או זכות העתיד ואומר אני שהניצול ע"ש העתיד שאינו כדאי באותו שעה להנצל רק מחמת זכות העתיד זה נקרא בשם יעקב לשון עקב וסוף שסופו להטיב אבל מי שעובד ה' וצדיק באותו שעה בלי צירוף זכות עתיד זה נקרא בשם ישראל, וזש"ה ויקחם ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו פי' שהעביר אותם עם זכות אשר לו לעצמו באותו שעה בלי צירוף זכות תולדותיו וז"ש ויותר יעקב לבדו דייקא בלי צירוף זכות תולדותיו ויאבק איש עמו וירא כי לא יכול לו דייקא ויגע רק בכף ירכו אלו יוצאי ירכו כדאי' במד' אבל לו לא הי' יכול ע"כ אמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך המורה על חי