ייטב לב בראשית רסא

אחי יוסף כלו' אחיו ורעיו ואוהביו מלכים ופלגשים ויהללוה זה יוסף כלו' אלו הי' אנשים המוני עם מהללים אותו אין זה דבר חידוש כי כלום אינו מתקנא אלא חכם בחכם מלך במלך ולא איש המוני אבל ממה שאתה רואה כי מלכות ופלגשים ויהללוה זה יוסף שנא' ויאמר פרעה הנמצא כזה (מזה מוכח שהי') איש אשר רוח אלקים בו שהי' רק רצון אחד רצון אלקים בו (כי רוח לשון רצון כמו אביע לכם רוחי) וגם הוא אחד הי' כדכתי' אחד באחד יגשו זה יהוד' ויוסף כנ"ל: עוד יתכן כי יתכוון המד' אחת היא יונתי זה אברהם שהיה עובד מאהבה כיונה שמשעה שמכרת את בת זוגה אינה מנחת אותה וזה מרוב אהבה אחת היא לאמה זה יצחק שעבד מיראה מסטרא דגבורה בחי' אימא עלאה ברה היא ליולדתה זה יעקב ברה כחמה שהיה יעקב עובד בבחי' קו אמצעי שנקרא שמש כדכתיב והנה השמש והירח כו' שהי' ברור לאמו שהוא צדיק כדכתיב ויאהב יצחק את עשו כי מסטרי' הי' ורבקה בחי' חסד (כמ"ש בפ' חיי) אוהבת את יעקב ראוה בנות ויאשרוה אלו השבטים שבהן נתחלק בחי' יעקב לענפים מלכות ופלגשים ויהללוה זה יוסף שנאמר הנמצא כז"ה ע"ש שהי' יוסף כלל כל השבטים כח המאחד ומחבר העולים אתו י"ב מנין ז"ה: ויסע ישראל וגו' ויאמר יעקב וגו' אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם וגו' הדקדוקי' רבו התחיל ויסע ישראל אח"כ קראו יעקב וגם מה זה שא' כי לגוי גדול כו' וכי מפני זה לא יירא אם יהיה כולם בצער וגלות ח"ו עי' באלשיך הרבה דקדוקים והנ"ל בזה כי אי' בש"ס כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה משא"כ ביעקב דאהדרי' קרא והקשה ז' מהרש"א קרא גופי' טעמא בעי מדוע נתבטל שם אברם לגמרי משא"כ ביעקב קראו קרא גופי' נמי יעקב ונ"ל עפמ"ש מוזלה"ה בס' ישמח משה פ' תולדות לפרש למה זה אנכי כי למה שאמרו וז"ל ויתרוצצו כו' שהיה יעקב מפרכס לצאת על בתי כנסיות כו' ועשו על בתי ע"ז א"כ הרי הם משוללי בחירה ומה צדקתו של יעקב אך התי' להיותם שניהם בבטן אמם וידו של יעקב אוחזת בעקב עשו לכך הי' להם תערובות זב"ז ומזה נצמח סי' טהרה של עשו בכף רגל ועכ"ז היה יעקב מתגבר והולך לצדקו ועשו לרשעו ולכך זה צדיק וזה רשע וזש"ה וידו אוחזת בעקב עשו ומשם הי' לו תערובות עם עשו ועכ"ז היה צדיק ע"כ ויקרא שמו יעקב כי זה עיקר החשיבות של יעקב דלולי זה הי' מוכרח ולכך נקרא ע"ש העקב דמכח זה נובע שהי' בעל בחירה ובבחירתו נעשה צדיק עכ"ד ובזה סרה קושי' מהרש"א דלכך לא נתבטל שם יעקב דכל עיקר מה שנקרא ישראל כי שרית וגו' הוא מכח שהי' ידו אוחזת בעקב עשו והי' בו תערובות ולבעבור זה נקרא יעקב ולזכר זה אכתי יקרא בשם יעקב ג"כ להורות שע"י מה שהי' תחלה נקרא יעקב להיותו בעל בחירה נקרא עתה ישראל והבן ועי' מ"ש בפ' וישלח בפסוק נסעה ונלכה על מה שא' לרגל המלאכה אשר לפני פי' לרגל מכח התערובות שהי' לי מהרגל המלאכה אשר לפני להתגבר ע"ז ואיך אוכל להתחבר עתך עוד ולבעבור זה לא רצה לילך עמו עיי"ש: ועפ"י זה אני מבין מה דאי' בזוהר בא"י נקראי' בשם ישראל ובהיותינו בגלות בחוץ לארץ נקראים יעקב והא טעמא בעי ועי' מ"ש הרמב"ן בזה ולמ"ש הדבר נכון כי בא"י אנחנו עם בפ"ע ואין לנו עסק באומות ולא שום תערובות נקראים ישראל אבל בהיותינו בגלות בחו"ל ויתערבו בגוים כו' ח"ו נקראים יעקב ע"ש וידו אוחזת בעקב עשו וזה נכון, וז"ש לו בעת ירידתו למצרים יעקב יעקב קראו כאן יעקב ע"ש ירידתו למצרי' ומפני זה הי' יעקב ירא שלא יתערבו בגוים ולא יטמעו בין המצרים שטופי זימה ע"כ א"ל אל תירא מרדה מצרימ' כי לגוי גדול אשימך שם כלו' כי שם גופי' יהי' מובדלים ויקראו גוי גדול עם קדוש בפ"ע וכדדריש בעל הגדה ויהי שם לגוי גדול שהיו ישראל מצוינים שם והטעם שהיו מצוינים הוא מחמת שהשכינה הי' עמהם וחופפת עליהם לשומרם ולהצילם וז"ש לו אנכי ארד עמך ואנכי אעלך כו' להיות עמהם להצילם שלא יטמעו בין המצרים ח"ו וכאשר באמת העיד עליהם הכתוב החנוכי הפלואי כי יו"ד ה"א עדות לישראל ויוסף ישית ידו להתיש כח זוהמת מצרים במה שצוה למולם (כפרש"י עה"פ לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו) על עיניך שזה עיניך תראינה שזה הי' יסוד מעמד ומצב של ישראל לבלי להשתקע ח"ו בטומאת מצרים וכמ"ש המפו' עה"פ ואלה שמות בני ישראל ואי' בזוהר בני ישראל עאלו בני ישראל נפקו ע"י ויוסף הי' במצרים והבן: ב עוד יתבארו הכתובים האלו בתתי עוד טעם לחה בחו"ל נקראים יעקב והוא עפמ"ש בס' ערבי