ייטב לב בראשית רנו

יחזי חידי לישראל וכו' דינא לעמין עכו"ם עיי"ש והיינו דכתיב בדוד והוא אדמוני רומז לבחי' אודם בחי' דין עם יפה עיני"ם כי לעתיד יהי' ה' אחד שמן ו"ה יהי' י"ה מנין יהי' ויהי' עם אד' עולה יפ"ה וזה יפ"ה עינים וז"ש רש"י ר"פ ויחי שפרשה זו סתומה שמשמת יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראל כי בזמן הגלות עת הגבורו' הוא סתימת עיינין כאמור בזוהר עה"פ כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות וע"ז אנו מבקשים פקח עיניך וראה ולעתיד כתיב כי עין בעין שיתחברו עי"ן חסדים בעי"ן גבורות וימתקו אז יראה כאשר הי' ע"י עקידה דכתיב אלקים יראה ע"י לעולה בני עיי"ש בדברי הארי"זל באורך והנה התמזגות והמתקת הענבים העולה ב' אלקים ימין ושמאל ב' עינים הוא ע"י ב' שמות הוי' ב"פ יב"ק העולה דר"ך כאמור בדברי רבינו האריז"ל עה"פ הנותן בים דר"ך וזה שנאמר בתמר ותשב בפתח עינים (לפתח העינים) אשר על דר"ך תמנתה בחי' ימין החסדים כי מזה נצמח אורו של משיח שאז יהי' עין בעין יראו כאמור, וז"ש המד' ודר"ך עולה ב"פ הוי' אלקים ענבי"ם כחות הדין זה יהוד' שנאמר כי דרכתי לי יהוד' קש"ת שיש בו ג' גוונין ירוק חוור סומק בחי' התמזגות חסד ג"ת והנה עתה נקרא יוסף קוצר רומז שמידו שמירה של חותם ב' העולה משנ"ה עה"כ כמנין קוצ"ר ולעתיד יהי' יהוד' דר"ך ענ"בים עולה שצ"ו כי הוא יהי' הקוצר ומשנ"ה למלך (וזש"ה בזכרי' ט') והכרתי רכב מאפרים וגו' הבא מזרע יוסף רומז למ"ש ביוסף וירכב אותו במרכבת המשנה כ"א מגיד משנ"ה החותם העולה משנה אשיב לך ליהוד' כי דרכתי לי יהוד' קשת ג' גוונין ויהי' יהוד' דר"ך ענבי"ם מנין קוצ"ר מנין משנ"ה עה"כ כאמור במשך הזרע זה יוסף כי מבואר במד' פ' אמור ענין הארבעה מינים שבלולב פרי עץ הדר זה אברהם כפות תמרים זה יצחק ענף עץ עבות זה יעקב ערבי נחל זה יוסף שהערבה גדלה על הנחל והנהר בחי' יוסף וערב"ה גימ' זר"ע עי' בכוונת הושענא רבא בענין חביטת חמשה בדי ערב"ה גימ' זרע עיי"ש וזה סוד שאמר ה"א לכם זרע ואז יטיפו ההרים עסיס כי מבואר בדרוש רבינו יוסף מערבי כי ערב"ה הוא ע"ב ה"ר החסדים של ע"ב ממתיקים לגבורות שהם ה"ר רבוע אלקים העולה רי"ש עם ה"א אותיות ס"ה ה"ר וזה הכל בכחו של יוסף יטיפו ההרים עסיס אלו השבטים י"ב גבולי אלכסון שיש בהם בחי' ימין ושמאל כנודע כי ימתקו הגבורות העולה הר בע"ב של חסד והבן הרמוזות כי הוא פלא בעזה"י: ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו וגי' עי' רש"י ורמב"ן גם להבין מה שכפל שם איש פעמים והנ"ל בזה עפ"מ דכתיב לעיל פ' וישב וימצאהו איש וגו' ויאמר האיש נסעו מזה פרש"י מן האחוה כי שמעתי אומרים נלכה דתינה פרש"י לבקש לך נכלי דתות שיעותוך ולפי פשוטו שם מקום הוא ופי' הרמב"ן שהאיש גבריאל אמר לו מלתא דמשתמע לתרי אפי ויוסף לא הבין הנסתר בו רק הנגלה בו כפשוטו וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן כלו' שמצאם כאשר אמר לו שמבקשין עליו נכלי דתות והיינו דכתיב ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו וגו' והנה על גוף המעשה שעשו ליוסף בבואו לגבולם אין זה חידוש לאשר הי' שונאים אותו בשביל שהביא דבתם רעה אל אביהם והרי כתיב (שמואל א' כ"ד) וכי ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טובה וגו' אבל העיקר מה שהרע ליוסף הוא מה שמקודם בואו הלכו לבקש לו נכלי דתות כאשר העיד האיש שזממו כליותם ומחשבותם זמן זמנים טובא להמיתו ובעת שם אל לבו ענין זה לא הי' יכול לסובלו למחול להם וז"ש ולא יכול יוסף להתאפק (לסבול) לכל הנצבים עליו קאי על אחיו שהיו נצבים לריב עליו בענין הקיום וההתמדה כמה ימים (כמו שפי' המורה פט"ו שורש נצב) ועת רצה להתפייס עמהם ביקש לבל יזכר ובל יפקד זה מאומה בלבו ע"כ ויקרא (אל השמים מעל) הוציאו כל איש מעלי הכוונה להוציא מלבו כל מה שאמר לו האיש הידוע, עוד נתכוון כי הי' מסופק אם הי' איש או מלאך ע"כ אמר כל איש כלו' יהי' מי שיהי' איש או מלאך ועז"א שנעשה קריאתו ובקשתו ולא עמד אי"ש אתו בלבבו בהתודע יוסף אל אחיו כי הי' לבבו שלם ונאמן עמהם: וע"ד רמז יאמר ולא יכול יוסף וגו' עפמ"ש בס' נוע"מ פ' האזינו לפרש עין לא ראתה וגו' כי צריך האדם להסתיר מעשיו מבני אדם כדכתיב והצנע לכת וגו' אפי' במה שדרכו לעשות בפרהסי' צריך שיעשנה בצנעה אם אפשר למען יהי' כוונתו זכה וצלולה בלתי לה' לבדו לא להתפאר בפני בני אדם ואמנם צדיק הדור לפעמים צריך שיעבוד עבודתו בעמדו בתפלה ובתורת ה' להורות לעם ה' דרכי ה' ולבשר צדק בקהל רב אזי ידאג איך ינצל ממחשבות זרות ופניות בלתי רצויות והבא לטהר מסייעין לו הגם שהוא ברבים ידמה לו כאלו אין רואהו זולתי ה' וז"ש עין לא ראתה אלקים זולתך כלו' שיהי' נדמה לצדיק כאלו אין רואהו זולת ה' יעשה למחכה לו וז"ש