ייטב לב בראשית רנה

בצירוף י"ה ע"ד שבטי י"ה עדות לישראל הרומז לחו"ב הוי' אהי' כי בכח זה נשמר כאמור כי חו"ב כחדא שריין: והנה קי"ל יין ובשר שהופקד ביד גוי צריך שני חותמו' חותם בתוך חותם וא"כ כיון שיוסף נמכר לעבד למצרים וכ"כ ישראל היו צריכים שני חותמות לשמירה, והנה כ"כ למעלה יש חב"ח חותם א' הנעשה בנעיל' ביו"כ ע"י שלשה אהי' במילואים כנ"ל וחותם ב' הנעשה מהארת חותם הראשון דהיינו מהמילואים של אהי' בלא הפשוטי' והוא נעשה בהושענא רבא והנה מספר חותם הג' מילואי' הנ"ל לבדם עולה שצ"ב ועם ג' כוללים עולה שצ"ה והוא סוד משנ"ה תורה שקורין בהו"ר כמבואר בדברי האר"י ז"ל ולפי"ז נאמר שהי' ליוסף וכ"כ לישראל ב' חותמות הללו והיינו דכתיב ביוסף וירכב אותו במרכבת המשנ"ה אשר לו כלו' ליוסף והוא חותם הב' האמור העולה משנה והיינו דכתיב ביוסף ויהי ה' את יוסף וגו' וכל אשר הוא עושה ה' מצליח לרמז אותיות שניות של עש"ה יה"ו מצ"ליח הנם שה"צ שהם גימ' משנ"ה החותם השני ובא הרמז באותיות השניות כי הן מספר המילואים לבד מאותיות ראשונות של אהי' (וכיוצא בזה תמצא בשל"ה מרמז וישב על צרותיו של יעקב באותיות שניות של יו"סף די"נה עש"ו לב"ן עיי"ש) נמצא הי' ליוסף ב' חותמות האמורים והיינו דכ' בזוהר עה"פ ויהי ה' את יוסף וירא אדוניו כי ה' אתו ולא יעזוב את חסידיו חסדו כתיב לעולם נשמרו לרמז כי השמירה יוצא מהפסוקים הללו כאמור ובאותן חותמות הי' הגנה ושמירה לכל ב"י בהיותם במצרים עד עת בוא מועד הגאולה: ועפ"י הדברים האלו נבוא לבאר המד' שהתחלתי כי מבואר במדרשים ובשל"ה אשר מחלוקת יהוד' והשבטים עם יוסף הי' ע"ד המלוכה כי חשדוהו כחולק חלילה על מלכות בית דוד אבל האמת כי שניהם צדקו יחדיו כי משיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד ומאת ה' הי' להמליך את יוסף במצרי' להיותו מרכבה לשכינה בחי' מלכות למען יהי' לישראל קיום ועמידה בהיותם שם ויוסף הצדיק בחי' יסוד צינור המשפיע המלוכה לבית דוד ובעת שמכרוהו ליוסף והתחיל להתנוצץ ענין מלכות בית יוסף אז הי' מעשה יהוד' ותמר שממנו יצא חוטר מלכות בית דוד וכדאי' במד' עה"פ ויהי בעת ההוא וגו' והקב"ה עסיק ובורא אורו של משיח, אבל החילוק כי המלוכה של יהוד' הי' בהעלם דבר באתכסי' עד עת הגיע זמן מלכו' בית דוד אבל המלוכה של יוסף נצמח ונתגלה תיכף במצרי' והוא יצא ראשונה למלוך וז"ש המד' ונגש חורש זה יהודה כמו החורש שכוונתו לזרוע זרע להוציא אל הפועל כ"כ נדמה אז יהוד' לחורש ענין מלכות בית דוד בקוצר זה יוסף כבר יצא מלכותו אל הפועל כמו הקוצר, ואתנם עוד דברי' בגו מה שקרא ליוסף קוצר כי החותם הראשון של אהי' במילואים ניתן ליעקב שא"ל הקב"ה שוב אל ארץ אבותיך ואהי' עמך להגן עליו בתות' של אהי' האמורי' והחותם הב' התילואי' של שמותאהי' העולים משנ"ה עם ג' כוללים ניתן ליוסף כאמור וירכב אותו בתרכת המשנ"ה אשר לו ליוסף עצמו ועם כולל א' הכולל ג' מילואי שמות עולה שצ"ו מנין קוצ"ר הנכתב תלא בוא"ו ושמא תאמר הלא צריך ב' חותמות לזה א' שנאמר והנה אנחנו מאלמים וגו' ר"ל להא דכתיב שם והנה קמה אלומתי וגם "נצבה "והנה "תסבינה וגו' ר"ת עולה תנ"ו מנין חותם הראשון עם הכולל הרי לך ב' חותמות ביוסף ואם תדקדק היטב במקרא קודש והנה אנחנו מאלמים וגו' תמצא בר"ת הג' שמות שהם קס"א קנ"א קת"ג והבן, וז"ש ויגש אליו יהוד' ויאמר בי אדוני בי יש בתי' מלכות שם אד' ידבר נא עבדך דב"ר ר"ת "דשנת "בשתן "ראשי (רומז למלך שנמשח בשמן) באזני אד' ואל יחר אפך בעבדך כי (גם אני מלך) כמוך (ואפי') כפרעה והן דברי המד' ונגש חורש זה יהוד' מלך באתכסי' בקוצר זה יוסף כאמור וא' עוד ודורך ענבים זה יהוד' במשך הזרע זה יוסף ביאור הדברים כי כתיב ביהוד' ידך בעורף אויביך וגו' כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה וגו' ויבואר עפמ"ש הלקו"ת פ' תולדות סוד ענבים גימ' ב"פ אלקים והם ב' עינים כוחות הדין נ"ה של בינ"ה הנקרא אלקים חיים לרמז אל ב' בחי' אלקים היוצאים משם והם נעשים מוחי' בז"א ונמשכו אל העינים של ז"א עיי"ש, והנה בשם יהוד' יש שם היי' וד' והוא רומז לד' אותיות של אד' בהתחבר יחד הוי' אד' כאשר יהי' לעתיד ה' אחד ושמו א' כי מלכות נקרא עלמתא שפירתא דלית לה עיינין רק עין א' בחי' ק"ל גימ' עי"ן חמשה גבורות (כמבואר בדרושי הצלם כי בדעת ז"א יש ב"פ עי"ן חו"ג מנין ס"ר לראות אך בדעת נוק' יש ק"ל גבורות לבד ועיי"ש בהגה) ובהתחבר עם ת"ת חמשה חסדים העולים עי"ן יש לה ב' עינים כלולי' מחו"ג וז"ש יהוד' אתה וגו' ידך בעורף אויביך וגו' כבס ביין רומז לדין לבושו בחי' אד' דינא דמלכותא ובדם ענבי"ם סותה בחי' ב' אלקים חכלילי עיני"ם מיין בחי' גבורה ולבן שנים מחלב בחי' חסד והבן ובזה תבין דברי הזוהר פ' ויחי על הפסוק הזה וסוף דבריו מלכא משיחא