ייטב לב בראשית רנד

"יוסף עולה ע"ד שמות האמורים להמתיק שם אלקי"ם שהי' יוסף מרכבה אליו והיינו דכתיב ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו יחוד הוי' אלקים הוי' אד' דינא דמלכותא דינא וז"ש המשל מיכאל מימין ופחד גבריאל משמאל וכן יהודה ויוסף ארי' מימין ושור משמאל ועכשיו משלחו אצלו היי עושה שלום במרומיו בסוד שב"ע אלקים במילוי יודין העולה שי"ן (שם מצפ"ץ מספרו ברחח"ים) ושם ע"ב הרי שב"ע (עי' כוונת מוסף לר"ה איזו לשבע) והוא מנין ע"ב עם נקודותיו בס"גל עולה שב"ע ר"ת "עושה "שלום "במרומיו בינה זאת: ויש להוסיף תבלין עם מ"ש בס' דן ידין כי הוי' רחמי' ואד' דין ואם מתייחדים בשילוב יאהדונה"י הוי' למעלה ואד' מכוסה אז העולם מתנהג ברחמים ואם מתייחדים בשילוב אידהנו"יה אד' למעלה והוי' מכוסה אז מתנהג בדין עיי"ש וז"ס שם יהודה בו הוי' מגולה והדל"ת הרומז לאד' מכוסה עי' זוהר ד' רל"ז ומק"מ וזה שאמר בזוהר יהוד' מלכא מסטר' דגבור' ואתכליל בימינא כו' וז"ש ויגש אליו יהוד' ויאמר בי אדוני בי שם אד' מכוסה ע"כ ואל יחר אפך כי רחמים גובר וז"ס ואת יהוד' שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה תקרובתא כפי' הזוהר שיהי' יהוד' בחי' ארי' מימין לפני יוסף וקודם לבחי' שור דאיהו משמאלא להתקשר ביסוד יוסף העולה עד הדעת לקשר כל השלשה קשרים הוי' אהי' חו"ב הוי' אלקים הוי' אד' בבחי' הוי' קודם ולמעל' שיהי' רחמים גובר וז"ס המד' תנחומ' עה"פ ואת יהוד' שלח לפניו אל יוסף וגי' ילמדנו כו' אין מברכין על הנ"ר (ירמוז לג' יחודים הנ"ל) עד שיאותו לאורו בחי' רחמים הנקרא אור וז"ס שם יהוד' ארי' א"ר י"ה חו"ב מספרו גבורה רמז להתכללות והבן: ויגש אליו יהוד' וגו' ידבר נא עבדך דבר וגו' לכאור' הי' די באומרו ידבר נא עבדך באזני אדוני דבר ל"ל גם אומרו כי כמוך כפרעה עי' רש"י והול"ל כי אתה כפרעה ומה זה אומרו כמוך, ובמד' ונגש חורש זה יהוד' בקוצר זה יוסף שנא' והנה אנחנו מאלמים ודורך עצבים זה יהודה במשך הזרע זה יוסף ויטפו ההרים עסיס אלו השבטים עיי"ש והוא צריך ביאור, והנ"ל בזה בהקדם להבין מה דכתיב להלן ויאמר אנכי האל אלקי אביך אל תירא מרדה מצרימה וגו' נראה בעליל שיעקב הי' ירא מגלות מצרים שלא יתערבו זרעו בגוים שטופי זימה ערות הארץ וילמדו ממעשיהם חלילה לזה א"ל השי"ת כי יהי' עמו שם יישמור אותי ואת זרעי לבל יתאחזו החיצונים בהם חלילה יודיע כי שמירה מאחיזת החיצונים הוא משלשה מילואי אהי' קס"א קנ"א קמ"ג העולה תנ"ה כמנין חו"תם עה"כ כי במידי דצייר וחתום לית להו רשות וז"ש "ויאמר "אנכי "האל "אלקי "אביך "אל "תירא "מרדה הר"ת עולה תנ"ה חו"תם עה"כ וזה הוא שמירה כי לגוי גדול היינו ישראל הנקראים גוי גדול כדכתיב כי מי גוי גדול אשימך שם בהיותך שם וכמאמר המגיד ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו בני ישראל מצוינים שם וצ"ל שזה שא' השי"ת ליעקב בפ' ויצא שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהי' עמך ר"ל שם אהי' עמך לשמירה, והנה מבואר בלקו"ת להאר"י ז"ל פ' וישב ופ' ויחי כי יוסף יסוד דכורא המחבר עם יסוד המל' ואז מתחברין בו כל המוחין שהם ד' הוי"ות העולים רל"ב מלובשים בתוך נה"י דאימא ג' שמות אהי' בג' מילואים העולים תנ"ה סך תרפ"ז כמנין פו"רת עה"כ, וז"ש בן פור"ת יוסף בן פו"רת עלו ע"ין כלו' הע"ין אותיות של השמות העולים פורת עה"כ, ואוני לכן שלח יוסף אל אביו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו רמז לו להע"ין אותיות של השמות הללו העולים י"ין, והוא בא מהתחברות הוי' אהי' עם המילואים ע"י הדעת שהוא בחי' יסוד העליון כנודע זה יין ישן שד"עת זק"נים נוחה הימנו והבן ונ"ל שלכן היה במכוון הנפש הבאה לבית יעקב שבעים להורית שהעי"ן אותיות של השמות הגינו על ע"ין נפש של יעקב וממילא כיון שהשרשים נשמרו בכח השמות הנ"ל וכדאי' בזוהר ואלה שמות וגו' הבאים מצרימה שמות הקדש ממש עיי"ש ממילא נשמרו גם הענפי' יוצאי ירך של הע"ין נפש הללו וזה הי' הכל בכחו של יוסף כאמור: וז"ש אל תירא מרדה מצרימה וגו' כי ויוסף ישית ידו על עינ"יך כלו' על עי"ן נפש הבא מצרימה כי יוסף יגן עליהם בידו בכח עי"ן אותיות של השמות הנ"ל (וא' מהשומעים דברי אמר עוד רמז כי י"ד במילואו יו"ד ד"לת עולה תנ"ד כמנין חו"תם וזה ישית יד"ו חות"ם י"ד על עינ"יך העי"ן נפש) והיינו דכתי' למעלה פ' וישב שמעתי אומרים נלכה דתינה וילך יוסף וגו' וימצאם בדתן לא דבר ריק הוא מה שמצאם במקום ששמו דתן אלא, להורות כי הקדים הקב"ה הרפואה למכה ורגלי חסידיו זה יוסף ישמר כדאי' בזוהר וישב ולכן הי' שם המקום ההוא דתן מנין חו"תם למען יהיה חתום בחותם של השמות הנ"ל לבל ישלטו בו הן הנחשים ועקרבים שבבור והן בהיותו נמכר לעבד, וז"ש נלכה רתינה עולה דתן