ייטב לב בראשית רנג

ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני הוא אדון הכל ומה שאני מסתיר דיבורי התפלה הוא מטעם ואל יחר אפך המקטרג הנקרא אף בעבדך כי כמוך כפרעה מלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא שהמלך רב חסד מטה כלפי חסד אך המסטינים העומדים בחוץ הנם מעכבים ומקטרגים לכן צריך להסתיר מהם התפלה כאמור, וז"ש המד' שהי' דבריו של יהוד' נראין לכל צד כלו' שהי' נראה כאלו מדבר עם יוסף ובאמת בלבבו היה מדבר דבריו אל השי"ת ואליו נשא עיניי והבן: וע"ד רמז יתבאר עפ"מ שכתבו ז"ל על הפ' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו א' אטו האידנא לאו א' הוא אלא נכתב אני בהוי' ונקרא אני באד' ולע"ל שם יקרא ככתיבתו ועפי"ז פירשו המפו' שזה שאמר הכתוב כי חדי דברי בו זכור אזכרנו עוד (היינו בלבי) רחם ארחתנו נא"ם ה' שיהי' ה' בבחי' דיבור ועפי"ז מפ' שזה אמר משה ואתחנן אל הוי' בעת ההוא לאת"ר את הוי' והבן, ועפי"ז פירשתי נחמו נחמו וגו' דברו על לב ירושלים פי' דברו בפה מה שהוא עתה על לב ירושלים היינו שם הוי' ב"ה שמחשב בלב ואינו מוציאו בפה, וז"ש כאן ויגש אליו יהוד' נגש אל השי"ת ויאמר בי אדוני כלו' השם הוי' ב"ה שהוא עתה בי במחשבתי ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני בפה ממש ועכ"ז אל יחר אפך וגו' כי כמוך היינו שם הוי' הנסתר והא כפרעה היינו שם אד' הנגלה שניהם יכונו יחדיו על שפתי: ויש להעמיק יותר עפמ"ש האר"י ז"ל ע"הפ ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו א' כי הוא"ו יתעלה בבחי' יו"ד וזה יהיה (דייקא) ה' אחד וכו' והיינו כי יתאחד הוי' עם ד' אותיות אד' ואז יהיה דייקא וידוע כי יהוד' מדת מלכות בחי' אד' וזה נרמז בשמו יהוד' היינו הוי' עם ד' רומז לאד' וכשיתאחדו אז יהי' ה' אחד כו' וז"ש ויגש אליו יהוד' ויאמר בי אדוני היינו כששם הוי' יתאחד בי היינו בד' הרומז לאותיות אד' ואז יהי' כו' אז ידבר נא עבדך דבר בפה כי כתוך היינו הנסתר יהא כפרעה היינו זה זכרי הנגלה כאמור, ועפי"ז הבנתי מה ששמעתי ע"ש מחו' הצדיק מהו' אשר זצלה"ה מראפשיטץ כ' ו"י"ג"ש א"ל"י"ו ר"ת "גדלו "לה' "אתי ונרוממה "שמו "יחדיו ומזה הפסוק יוצא הצירוף של חודש טבת כמבואר בכתבי האר"י ועפ"י האמור הנה נכון הדבר שזה מרמז ויגש אליו וגו' שא' יהודה גדלו להוי' אתי דייקא עם ד' שבי היינו ד' אותיות אד' אז יהיה דייקא השם א' כו' ונרוממה (בפה) שמו יחדיו שני השמות הוי' אד' יחדיו היינו כי יהי' ה' אחד ושמו א' כאמור ובשם יהוד' שניהן מרומזין יחד כאמור והבן: ויגש אליו יהוד' במד' תנחומא יוסף שור שנאמר בכור שורו הדר לו ויהוד' ארי' שנאמר גור ארי' יהוד' מי עמד כנגד השור הארי' שנא' ויגש אליו יהוד' וכה"ג להלן עה"פ ואת יהוד' שלח לפניו אל יוסף זש"ה המשל ופחד עמו וגו' המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל מיכאל תן המים וגבריאל מן האש ואין מזיקין זא"ז הוי עושה שלום במרומיו וכן יהוד' ויוסף זה ארי' וזה שור אתמול מתנגחין זע"ז ועכשיו הוא משלחו אצלו: נ"ל עפ"י המבואר בזוהר ויחי רל"ז א' בשם יהוד' יה"ו דא רשימא דשתא עלאה ובמה אשתלים בד' והיינו ה"א בתראה דשמא קדישא שלים באתווי וקשר דאחיד לון (היינו קשר של תפילין עי' מקד"מ ועט"ב) הרי בשם יהוד' התכללות הוי' אד' חו"ג וכדאיתא בזוהר להלן רת"ג א' יהוד' איהו מלכא דאתא מסטר גבורה ואתכליל בימינא בגופא ובירכא כו' וכ"ה בזוהר וארא דף ך"ז יהוד' מסטרא דשמאלא ואתדבק בימינא עיי"ש באורך וע"כ שמו ארי' מספר גבור"ה והוא במרכבה מימין מדת חסד בסוד ויע"בר ע"ב רי"ו "עי' עט"צ בזוהר רל"ז ע"ב ד"ה למטרף טרפא) והוא אתא השתא לאתחברא ביסוד יוסף וכל חיבור בסוד רזא דדעת ונ"ל שלכן "ויגש "אליו "יהודה ר"ת עולה טו"ב שם של דעת התכללות חו"ג ר"ת "את "השמים "ואת "הארץ שיתוף דין ורחמים גם ר"ת "אברהם "יצחק "ויעקב ויאמר בי אד' מלכות הרי ארבעה רגלי המרכבה עוד נתכוין ויאמר בי אדו"ני היינו שורשו הוי' ובו שם אד' התכללות להמתיק תוקפו של שור סטרא דשמאלא זה יוסף, וע"כ ואל יחר אפך וגו' וע"כ א' יוסף שמני אלקי"ם כו' כי למחי' שלחני אלקי"ם דייקא והי' צריכים להמתיק תוקפו של אלקים והנה מבואר בספרים הק' כי המתקת אלקים בשורשו באותיות שלפניו והנה לפני א' מה אתה סופר ואותיות הקודמין הם כדט"ל עולה הוי' ס"ג מינה דינין מתערין ושם נמתקין עוד יש דרך התתקתו באותיות הקודמין עם הא' אכדט"ת ת"ם פתוחה שלפני סתומה עולה ע"ד בסוד בטחו בה' עדי ע"ד עי' בזוהר ריש פ' וארא: וז"ש ואת יהודה שלח לפניו "אל "יוסף "להורות "לפניו "גשנה ר"ת עולה ס"ג ועם א"י של ר"ת "אל