ייטב לב בראשית כה

ובזהר אי' ויאמר אלקים נעשה אדם אמרה אימא למארי בניינא נעשה אדם, אמר מארי בניינו ודאי טב הוא למיעבד לי' אבל עתיד היא למחטי קדמך וכתי' בן כסיל תוגת אמו ואיהי אמרה בתר דחובא תלי' באיתא כו' אנא בעינא למיברי לי' בדיוקנא דילי הה"ד ויברא אלקים את האדם בצלמו ולא בעינא לאשתתפא בי' אבא כו' ובודאי יש בזה רזי דרזין שאין יד שכלנו מגעת, אבל הנראה להבין פשוטן של דברים אלו כי לכאורה י"ל מ"ש אבל עתיד למחטי כו' הלא תשובה קדמה לעולם ועד לא ברא עלמא ברא תשובה כדאי' בזוהר אבל מבואר בסה"ק כי תשובה נובעת ממקור מדת בינה דכתי' ובלבבו יבין ושב וגו' והיינו עד לא ברא עלמא ברא תשובה זו בינה והענין כי שם חכמה הוא הוי' ב"ה המורה על בחי' הי' הוה ויהי' ומי שחטא הרי לא הי' טוב אלא שעוזב חטאו ומקבל בלבו ואימר אהי' טוב מהיום והלאה והיינו בבחינת אהי' שם של בינה זמין אנא למהוי כמבואר בספרו של רבינו הק' מהרי"י זלה"ה מליבלין וז"ש אימא אנא בעינא למברי ליה בדיוקנא דילי ר"ל בבחי' אהי' לעתיד, וידוע כי שאלו למדה"ד נפש החוטאת במה תתכפר כו' הקב"ה אמר יעשה תשובה ויתכפר והיינו בחסדו יתב' לפנים משורת הדין, וזש"ה כי אמרתי עולם חסד יבנה אמרתי שיהי' עולם בחי' חסד אם כי עדיין לא בנה אלא מקבל בלבו יבנה לעתיד אני מקבלו בחסד דנפיק מבינה ומכח זה נברא העולם ע"כ יבנ"ה אותיות בינה שם אהי' כאמור והתעוררות לחסדו יתב' ע"י שצפה שעתיד לעשות חסד של אמת כדכתיב בחסד ואמת דייקא יכופר עין וז"ש המדרש עה"פ הנ"ל שאמת אמר אל יברא כי כלו שקר ואינו חסד של אמת עד שהשליך אמת ארצה לאחוז במדת האמת ובעת עשות חסד ואמת אז יכופר עון ועי"ז כדאי שיהי' העולם נברא ובחסד יבנה כאמור: במד' וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טיב מאד ר' לוי פתח כבוד אלקים הסתר דבר מתחלת הספר עד כאן כבוד אלקים הסתר דבר מכאן ואילך כבוד מלכים חקר דבר כבוד ד"ת שנמשל למלכים שנא' בי מלכים ימלוכו, ר"ת פתח את הכל עשה יפה בעתו בעונתו נברא העולם כו' ועי' בנזה"ק שפי' ע"פ מאמרם שמתחי' בראשית במחשבה ברא אלקים במה"ד ומאז והארץ היתה תהו ובהו שנתייסד העולם בשורש הרע הנאחז בדין ואח"כ שיתף מדה"ר והקדימו שנא' ביום עשות הוי' אלקים ומאז נתגלה שירש הטוב בעילם וע"ז בא הרמז במלכים שמלכו בארץ אדום לפני מלך מלך בבנ"י כתיב בהו וימת וימלך עד שבא מלך הדר משורש מלכות ישראל ונתקיים וז"ש כבוד אלקים דייקא מה שנברא במדה"ד הסתר דבר כי היה תהו ובהו שנראה כפגם בכבודו ית' כבוד מלכים אחר שנבר' האדם ונתגלה הטוב שורש מלכות התורה בעולם חקור דבר עכ"ד: ולי נראה לפרש סיפא דקרא בד"א והוא בהקדם לפרש סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא כו' כי זה כל האדם, גם להבין ה"א של האדם ל"ל והוא עפ"מ דכתיב בפ' חיי וה' ברך את אברהם בכל א"ר לוי שהשליטו ביצרו וכן דרש ויאמר אל עבדו וגו' המושל בכל אשר לו שהי' שליט ביצרו ופי' בנזה"ק כי היצה"ר נרמז בלשון כל וכה"ג דריש לעיל וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד כל לרבות יצה"ר עי"ש, ונ"ל לתת טוב טעם למה נרמז יצה"ר בלשון כל כי איתא בגמרא כתיב ובורא דע וקרינן הכל לישנא מעליא נקט, ושמעתי פי' ממוזלה"ה כי איתא במדרש והנה טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר ענינו כי כמה דברים מצינו שהן בעצמותן רע א"א לאכלו לבדו עד"מ מלח ותבלין של פלפלין וכדומה ועכ"ז בהם ממתקין המאכל והמאכל תפל מבלי מלח או תבלין הרי תוך כללות של שאר מאכלים הנה הנם נחשבים טוב וכ"כ יצר הרע שהוא נקרא רע בהיותו לבדו אבל אם לוקחים אותו לעבוד בו עבודת הבוב"ה כדכתיב בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר וגם משתמשין במדותיו וכחותיו הגופנים לעבודתו יתב' רשפיה רשפי אש שלהבת י"ה אז נהפך לטוב וכדמצינו בא"א הפכו לטוב דכתיב ומצאת את לבב"ו נאמן וזה שאמרו כתיב רע וקרינן הכל בכללות אז נעשה לישנא מעליא שנקרא טוב עכ"ד, וע"כ יכונה יצה"ר כל כאמור, וזה שאמר כאן וירא אלקים את כ"ל אשר עשה כללות העולם אז והנה טוב מאד זה יצר הרע וז"ש וה' ברך את אברהם בכ"ל שהשליטו ביצרו שבכללות נהפך לטוב וכ"כ המושל בכ"ל אשר לו שליט ביצרו וכבר פירשו מאויבי תחכמני מצותיך כמו שהוא שומר מצותיך להסית לרע אם שיודע שעתיד כח הרע להתבטל דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר עכ"ז פי מלך ישמור ויעשה כמצוה עליו ממנו נקח לשית עצות בנפשנו עשות רצון יצרנו לכוף יצרנו ולמשול בו לירא' את ה' אלקינו ולשמור מצותיו וז"ש סוף דבר הוא היצה"ר הנקרא הכל ממנו נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כ"ל האדם הוא היצה"ר המכונה האד"ם בליעל הוא עצמו שומר מצותיו יתב', וכמו שפי' האר"י ז"ל הפ' עת אשר