ייטב לב בראשית רמה

יוסף למצרים הי' להכניע כחה ותוקפה של קליפת מצרים ויוסף הצדיק בחכמתו ראה שאי אפשר להכניע גודל כח הטומאה של מצרים אם לא בהיות שם יחד י"ב שבטי ישרון שבטי יה שהם ג' שמות הוי' אהי' אדני וי"ב גבולי אלכסון שהם י"ב צרופי שמות הוי' (כמבואר בזוהר ואלה שמות בנ"י שמות הקודש ממש עי"ש) וכשהיו הם כולם במצרים אז הי' בכחם להכניע קליפת מצרים באופן שאח"כ יוכלו ישראל להתקיים שם ולצאת משם ברכוש גדול הם נה"ק אשר הי' שם וידוע כי יש תפלה בחשאי ותפלה בקול וענין תפלה בחשאי כדי שלא יתאחזו החיצוני' וע"כ גם יוסף עשה היחוד עם אחיו בסוד י"ב שמות תחלה בחשאי אח"כ בקול ובפרסום עי"ש דבריו באורך, ועי' בזוהר בראשית דף נ' ע"ב תרין אינון דלא אשתמעו דא הוא חכמה לבתר נפקא ואתגליא זעיר בחשאי דלא אשתמע ההוא דאקרי קול גדול, תרין אינון דאשתמעו קול דיעקב ודיבור דאתאחיד בהדיה יעי' בזוהר פ' ויגש דף ר"י עה"פ והקול נשמע בית פרעה ובמקדש מלך ובעטרת צבי דלא סתרו אהדדי, וז"ש וירא יעקב כי יש שבר במצרים הרפואה קודם למכה הרמז לזה "יש "שבר "במצרים ר"ת י"ב שבטים מנין אותיות של אהי' הוי' אד' וי"ב שמות וז"ש אשרי "שאל "יעקב "בעזרו ר"ת י"ב שבטים י"ב שמות ולכך שבר היינו סבר כאמור ותחלה הי' היחוד בחשאי בסוד קלא דלא אשתמע שהן בחינת חו"ב בחינת י"ה שבשם וז"ש הן י"הר"ס ולא יבנה כלו' שנעשה יחוד עשר הויות העולה ס"ר בחשאי בסוד י"ה ר"ס "סגר על איש ולא יפתח כי סב"ר עם הכולל עולה סג"ר כשהיה היחוד בסוד חו"ב כחדא שריין וז"ש יסג"ר על איש ולא יפתח ולכך היו השבטים נכנסים ויוצאים ולא היו יודעים שיוסף קיים וליעקב נתגלה שיוסף קיים שראה שיש לו סב"ר אבל לא ידע אופן הסבר וז"ש האומר לחרס סבר"ו עולה חר"ם ולא יזרח שיעקב ראה שיש סבר סבר"ו של יוסף אבל לא זרחה לו אורו לדעת הדברים בבירור על מתכונתם כמו שכתב הנזה"ק ובעד כוכבים אלו השבטים יחתו"ם בחי' תות"ם גימט' שלשה מילואים של אהי' שהוא שמירה שלא יתאחזו החיצונים כידוע ולכן הי' בחשאי בתחלה והבן הדברים וה' הטוב יכפר: וירא יוסף את אחיו וגו' וידבר אתם קשות וגו' ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו פרש"י שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן ומ"א ויכר יוסף את אחיו כשנמסרו בידו הכיר שהם אחיו ורחם עליהם והם לא הכירוהו כשנמסר בידם פ' ונ"ל דב' הפירושים עולים בקנה אחד בהקדם לבאר המדרש עה"פ וישראל אהב את יוסף וגו' כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים כתיב לכו וראו מפעלות אלקים נורא עלילה וגו' וכתיב בתריה הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו כדי שיקרע הים לפניהם פסים פ"ס י"ם. בהקדם הא דאיתא במדרש פ' חיי ואח"כ קבר אברהם את שרה אשתו ואברהם זקן כתיב רודף צדקה וחסד וגו' רודף צדקה זה אברהם וחסד שגמל חסד עם שרה ימצא חיים וגו' אמר הקב"ה תפסת אומנותי בא ולבוש לבושי וכבר הקשה היפ"ת הכי בלאו הכי לא היה ראוי אברהם לזכות לאריכות ימים ותו למה פרט קרא הסמיכות דוקא האי גמילת חסד שעשה עם שרה שבשביל זה זכה לזקנה הלא ידוע שהי' אברהם גומל חסדים והכניס אורחים ויטע א"ש"ל אכילה שתיה לויה ובשביל זה הי' ראוי לזקנה ועי' בנזה"ק, והנ"ל בהקדם הא דאיתא בזוהר בשלח בענין קי"ס מה תצעק אלי בעתיקא תליא כלא ובגיני כך קשיא קמיה קב"ה כלא כקי"ס ופי' בס' עט"צ לרבינו הקדוש מהרצ"ה ז"ל כוונתו למ"ש בזוה"ק פרשת תרומה דף ק"ע לפרש הא דתנן קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף וכי קי"ס קשה קמיה הא כתיב גוער בים וייבשהו אלא בזמנא דישראל אעברו לגביה ימא אתא ההוא ממנא דעל מצרים ותבע דינא הללו עבדו יהללו וכו' הללו מג"ע והללו כו' בההוא שעתא הוה קשה קמיה למעבר על דינא ולמקרע לון י"ס ואלמלא דאשגח קב"ה בזכותא דאברהם כלהו אתאבידו בימא כו' וכ"כ קשין מזונותיו מכח הקטרוג עי"ש ועפמ"ש לא בסבי טעמא כי בז"א ונוקבי' מתנהג בזכות ודין עפ"י טעם אבל בסבא הוא עתיק הכל תליא ברצונו ית' בלא טעם כי אין טעם ברצון וזה בעתיקא תליא כלא היינו בבחינת עתיק בחינת רצון העליון בלא טעם עכ"ד והוא התגלות רצון שעליה א' כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם היינו רצון הפשוט בלא טעם כ"א צדקת תה תתן לו ולכך נקרא בחינת עתיק שבלתי אפשר להשיג כוונת הרצון למה רצה כך כנודע, ומבואר בספרים והנה מה שנותנים צדקה לעניים יכול להיות הכונה לתשלום גמול להחזיר לו טובה כי זה גלגל החוזר אבל החסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול כמבואר ברש"י פ' ויחי עה"פ ועשית עמדי חסד ואמת וזה רק מחמת שרוצה לגמול חסד בלי טעם ולזה יפה הסמיך הכתוב מחמת ואח"כ קבר אברהם בעצמו את שרה וגמל חסד אתה