ייטב לב בראשית רמד

להם והנה קמה אלמתי וגם נצבה בחי' עמידה וזקיפה וכמ"ש האר"י בתהלות לאל עליון גואלם ב"ה כו' צריך לעמוד לכבוד יסוד אבא בחי' עמידה עיי"ש ותבין ע"כ והנה תסבינה אלומותיכם ותשתחוין לאלמתי והבן וסמך לזה בזוהר פנחס ברע"מ ד' רמ"ב ע"ב בך אתמר ויקח משה את עצמות יוסף בגין דגוף וברית חשבינן חד ובגין דא עלך אתמר והנה קמה אלומתי וגם נצבה דכך תפלה מעומד כו' עיי"ש ועפ"י האמור שהפרנסה באה משם חת"ך שהוא ב"פ רות בהסיר ב' אלקים תשם תצפ"ץ שהן ב' הפאות יש לרמוז שזה שא' הכתוב ויגשו אל האיש וגו' וידברו אליו "פתח "הבית (ר"ת פא"ה גימ' אלקים) ויאמרו וגו' יר"ד ירדנ"ו (ב"פ ירד מנין רו"ח מאלקים שהוא) בת"חלה (קודם לי"ג מכילין דרחמי זה סגולה) לשבר אכל שעי"ז פרנסה באה לעולם ועי' בס' ישמח משה ולמ"ש תורת חסד על לשונה של תורה והבן ועפ"י האמור למעלה י"ל שזה שאמר הכתוב בפ' ויגש וירא את העגלות וגו' ותחי רו"ח יעקב אביהם כי בשמעו כי יוסף חי הוא איש אשר רו"ח אלקים בו היינו רו"ח של ב"פ אלקים שהן ב"פ פא"ה ע"כ ותחי רות יעק"ב עולה ב"פ אלקים עם י' אותיותי' והבן: וירא יעקב כי יש שבר במצרים במדרש אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו וכו' הן יהרס ולא יבנה וכו' יסגר על איש ולא יפתח אלו י' השבטים שהיו נכנסים ויוצאים למצרים ולא ידעו שיוסף קיים וליעקב נתגלה שיוסף קיים וירא יעקב כי יש שבר ויוסף הורד מצרימה כי יש סבר ויוסף הוא השליט כי יש שבר ועבדום וענו אותם כי יש סבר ואח"כ יצאו ברכוש גדול האומר לחרס ולא יזרח זה יעקב ובעד כוכבים יחתום אלו י' שבטים כו' וליעקב נתגלה שיוסף קיים ע"כ וע"ש ביפ"ת ונזה"ק וכ"ה בתנחומא שברו על ה' אלהיו זה יוסף סברו של עולם עי"ש והנ"ל בזה ביאור הדבר ע"ד הרמז הוא עפ"י המבואר בסידור רי"ק כי שורש גלות מצרים כי אדה"ר פגם בדעת העליון באכילתו מעץ הדעת טוב ורע ונתגלגל הדבר עד שירדו למצרים והנה השכינה בחי' ה"א מקבלת השפע מלמעלה ע"י ש"פ צינורות בסוד הוי' אד' הרי שפ"ה גימטרי' שכינ"ה ואז ירד השפע לסט"א הוא פרע"ה בחי' הער"ף מלך מצרי"ם העולה ש"פ וידוע כי הדעת מתפשט ביסוד אבא וביסוד אמא ומחבר אותם ולכך נקרא עץ הדעת טוב ורע כי מה שיוצא לז"א ממנו נקרא טוב ומה שיוצא לנוקבא יש בו אחיזה לחיצונים נקרא רע כי מן הדעת יורדים ה"ח לאבא וה"ג לאמא והם כלולים זה מזה וידוע כי במצרים הי' הז"א בחינת עיבור ומוחין דעיבור הם אחוריים דשם אהי' העולה ד"ם וי"פ דם עולה מ"ת וזה שנאמר ואראך מ"ת-בוססת בדמיך ואח"כ המשיכו אל הז"א מוחין דאבא שהם סוד החיי"ם גימט' חכמ"ה בחי' מ"ה עולה אד"ם ולכך נאמר ואומר לך בדמיך חי"י בדמי"ך חי"י ע"י ה"ח וה"ג שמצד אבא שהם סוד החיים עי"ז נמתקו גם ה"ח וה"ג דאמא (שע"י עשר הויו"ת שמצד אבא נמתקו עשר אהי' שמאתא) כי עיקר הפגם הי' שנסתלקו מוחין של אבא מאתא והי' הפגם במוחין של אמא שהם עשר שמות אהי' עולה רד"ו לכן הוצרכו להיות במצרים רד"ו שנה ומשה שהי' תוסוד דאו"א הי' סובר שהפגם שלט גם באבא סוד הויו"ת במילוי אלפי"ן והם עשר הויו"ת גימט' ס"ר וזה וירא ה' כי ס"ר לראות והשיב לו הקב"ה כה תאמר אהי' שלחני אליכם ע"כ דבריו, ומבואר מזה כי הפגם הי' מצד אתא עלאה אח"כ נתחברו המוחין של אבא עשר הויו"ת עם עשר אהי' ונעשה יו"ד הוי' אהי' ונתקן הכל כי נמתקו גם של אמא בשל אבא, עוד איתא בסידור של רבינו האר"י ז"ל סוד סבר"י עולה עשר הויו"ת גימט' ס"ר של ה"ח וה"ג וב' הכוללים עי"ש, וז"ש יעקב רד"ו שמה כמנין עשר אהי' ושברו לנו משם אל תקרי ושברו בשי"ן אלא בסמ"ך כדברי המדרש וסברו לנו מש"ם עולה ש"פ בסוד יחוד הוי' אד' י"פ אל"ף ה"פ דל"ת ו"פ נו"ן ה"פ יו"ד העולה שלו"ם עם ד' אותיותיו ולכך "שמה "ושברו "לנו "משם ר"ת שלו"ם, ונחי' ע"י מוחין של אבא בסוד בדמיך תי"י ולא נמות ע"י עשר דמים של אחוריים דאהי' העולה ת"ת כי סב"ר עולה ס"ר כמנין עשר הויו"ת וב"כ הממתיקין לעשר אהיה כאמור וזה סברו שכל זה נעשה ע"י יוסף סוד יסוד המחבר והוא בחי' וא"ו כידוע וזה סבר"ו וז"ש וסבר"ו לנו משם ונחיה ולא נמות וז"ש להלן שובו שברו לנו כלומר רומז שובו נקודה הימינית של השי"ן של שברו לצד השמאלי ואז נעשה שברו בשי"ן שמאלית וה"ז כמו סברו בסמ"ך והבן זה וז"ש המדרש וירא יעקב כי יש שבר במצרים ז"ש סבר"ו על ה' אלהיו כי יש שבר ויוסף הורד מצרימה בבחי' אלקים העולה שי"ן ואחוריים בריבוע העולה רי"ש וב' כוללים עולה שב"ר ואח"כ כי יש סבר במצרים שכ"ז נמתקין לסבר על ידי עשר הויו"ת וב' כוללים העולה סב"ר זה כלל דברי המדרש והנה מבואר בבאר מ"ח מה שלא גילה יוסף לאביו אחר שעלה לגדולה כי ידוע שכל עיקר ירידתו של