ייטב לב בראשית רמב

יעקב ופרש"י קפץ עליו רוגזו של יוסף שירד למצרים ולכן הקדים הרפואה באומרו ו"י"ש"ב ר"ת "שאל יעקב בעזרו וכן ירמוז באומרו ו"י"ש"בו לאכל לחם ואחז"ל שעבירתן האכילם לחם במצרים והבן ועי' מ"ש עוד בפרשה זו בס' ייט"פ במאמר הוד והדר לחנוכה: ויהי מקץ שנתים ימים וגו' במדר' ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש זה יוסף עם הילד השני אלו שתי שנים שנתוספו לו כדי שיחלום פרעה ויתגדל שנאמר ויהי מקץ וגו' בהקדם לפרש הפ' וישב יעקב וגו' אלה תלדות יעקב יוסף וגו' והנה השמש והירח וגו' גם הא דכתיב בפ' ויצא ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ואי' במד' שמע קולן של מלאכי השרת שאמרו בא השמש אתא שמשא למה מכונה יעקב בשם שמש (מלבד הסוד הנרמז בו שמדתו קו האמצעי המכונה שמש): והנ"ל בזה עפמ"ש מוזלל"ה בפ' וירא לפרש והוא ישב פתח האהל כחם היום כי השמש יש לה מנגד למהלכה הטבעי ואעפי"כ אינה מניחה את שלה אף רגע א' והולכת לאט עד שתגמור הליכתה ומזה יש ללמוד מוסר גדול לשבר כל המניעות והעיכובים לבל יעצרוהו ובל יטרידוהו מעבודת הבורא ב"ה, וז"ש ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ירצה שעושים כמעשה השמש, והנה אז יום ג' למילתו של אברהם הי' בהיותו כואב ואפ"ה והוא ישב פתח האהל להכניס האורחים אם שהי' לו מונע ומעכב הרי זה כחם היום הוא השמש, וז"ש מה יתרון לו לאדם בכל עמלו הלא יש מלאכים ושרפים וכו' ומה יתרון לו לאדם על עבודתו עז"א שיעמול תחת השמש במקום השמש לשבר המונעים ומעכבים מעבודתו ית' מה שאין זה להעליונים וז"ש תפוח עקבו של אדה"ר ר"ל סופו ששובר המניעות הי' מכהה גלגל חמה עכ"ד והנה יעקב אבינו כשהיה בארצו אצל אביו ואמו לא הי' לו שום מניעה ועיכוב מלעבוד את ה' כי הי' לו כל טוב, אכן עתה כי יצא מבאר שבע וילך חרנה נע ונד למקום שאינו שלו ואין כל מאומה בידו כידוע מהמדרש אין לך מניעה ועיכוב גדול מזה המטריד מעבודתו ית' ובכ"ז הוא עשה את שלו ויפגע במקום המקדש וילן שם אז בא והגיע בעבודתו למדרגת השמש ולכך א' מלה"ש בא השמש אתא שמשא ואמנם כשחזר ובא לארץ מולדתו ונח מאויביו וישב יעקב בקש לישב בשלוה לעבוד בלי מניעות ועיכובים קפץ עליו רגזו של יוסף אין לך טרדה גדולה מזה התעציבו ומנעו מעבודתו, ועז"א אלה תלדות יעקב יוסף (מלשון מה יולד יום וכפירוש הדאב"ע אלה תולדות נח) אלה קורותיו של יעקב המונעים ומעכבים הי' ליוסף כפרש"י זה נשטם וזה נשטם זה אחיו מבקש להרגו וזה אחיו מבקשים להרגו וכו' וז"ש שהיה זיו איקוני' דומה לו שגם הוא שיבר המניעות ופניו כפני השמש והבן: אבל עוד יותר מזה נמצא ביוסף כי השמש אין לה מניעה מבעל בחירה וגם יעקב שהיה לו מניעה מבעל בחירה שאחיו בקש להרגו עכ"ז יתר מזה יוסף שהי' לו מניעה מעבודתו מבעל בחירה שרצה להחטיאו היא אשת פוטיפר כדכתי' ותאמר וגו' עליו יצרה ומחשבותי' ותחבולותי' שהיא בעל בחירה וכבר א' גדול המחטיאו יותר מן ההורגו ובכ"ז עמד בנסיון ה"ז גדול הרבה מבחי' השמש ובחי' יעקב. וז"ש והנה השמש והירח וגו' משתחוי' לי שמרמז על השמש כמשמעו דכתי' שמש בגבעון דום ועל יעקב כפרש"י, וידוע כי במדה שאדם מודד מודדין לו ולכן מדד לו ה' כמדתו של יוסף ושיבר כל המניעות והעיכובים שבקשו בני אדם לבלעו חנם ושמו אותו בבור וגם השר המשקים טובתן של רשעים רעה שא' ושם אתנו נער עברי וגו' כפרש"י וגם מצד הטבע ומזל אין עבד מלך ובכ"ז שיבר ה' זרוע רשעים והוציאו לחירות ונעשה מושל במצרים וז"ש ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש זה יוסף שעבד עבודתו בבחי' השמש ע"כ עם הילד השני אלו שנתים ימים וכו' כדי שיתגדל וכו' והבן: ויהי מקץ שנתים ימים וגו' במד' הה"ד קץ שם לחשך וגו' זמן ניתן ליוסף וכו' יש להבין למה דייקא שנתים ויתבאר עפמ"ש בלקו"ת פ' וישב בהיות יוסף בגלות הי' בבחי' קטנות המוחין ג' מוחין דאלקים ג' אלקים ומילוי ומילוי דמילוי יהי' בכל שם ב"ן אותיות וז"ש ויבואו בנ"י אלקים להתיצב על ה' וג"פ ב"ן גימ' יוסף ועם ג' כוללים עולה קט"ן ואח"כ נמתקין בבחי' הויו"ת עיי"ש, ואפשר שלזה אמר יעקב קטנתי מכל החסדים כי אז הי' בבחי' קט"ן ולזה אמר הצילני נא כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני (וע"כ אני מבקש שיהי') אם (אימא עלאה) על בני"ם שיהי' הבחי' ב"ן נמתקין בשורשן בחי' אמא שמינה דינין מתערין ושם נמתקין כנודע ולזה ר"ת "על "בנים שם ע"ב העולה חס"ד "אם "על "בנים עולה ר"ת ע"ג גימ' חכמ"ה והבן, וז"ש יוסף הזה אחיכם הקט"ן כי אז הי' בנימין בחי' קט"ן וז"ש וירא את בנימין אחיו ב"ן אמ"ו דייקא עפמ"ש הלקו"ת ע"הפ ותקרא לו