ייטב לב בראשית רמא

אם יכבה נר זולתו ויפול אפי"ה טוב עשה המדליקו לפי שעה וכדאי' בזוהר על אלין דלא מהרהרין בתיובתא כתי' יורד שאול לא יעלה ועל אלין דמהרהרין בתיובתא כתיב מוריד שאול ויעל וקבלתי פירושו ממתלה"ה שהכוונ' שאותן המהרהרים בתשובה ע"י החכם הדורש ומורה לעם ה' דרכי ה' ועי"ז הם עכ"פ מהרהרים בתשובה בשעה ששומעי' לקול דברו אם אפי' אח"כ הם נופלים מזה ואינם עושים כפי אשר קבלו עליהם עכ"פ עליהם נאמר ויעל ע"י אותו ההרהור וכיון שכן מדליקין מנר לנר ולדעה אחרונ' מדליקין אפי' ע"י נר של חול היינו אפי' אם צריך להסביר להם דברו ע"י משל בדבר חול של עניני עוה"ז הוא מכונה קינסא או נר של חול אם שלפי מדרגת החכם העולה למעלה נחשב זה ודאי לירידה לדבר בתוך תורתו ויראתו בענין משל מדברי חול בעסקי עוה"ז אפי"ה שרי כי מכת זה יאיר עיניהם בדרכי ה' ותורתו ובזה חפץ ה' להטיב לזולתו כאמור: ומזה נבא ללמד זכות על יוסף הצדיק להבין כוונתו לשמים במה שא' כ"א זכרתני (והוא ע"ד שפי' היפ"ת שמה שא' כ"א זכרתני הי' מענין הפתרון כפרש"י והרא"ם שכ"כ תגדל בעיני פרעה עד אשר זכרתני וגו' והוצאתני וגו' אלא שאפי"ה נענש מפני ששר המשקים סבור הי' שתלה בטחונו בו וא"ל בדרך בקשה) וגם אנו נאמר לפי דרכנו והוא ע"ד דמצינו באברהם שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו דרך ה' וגו' למען הביא וגו' שזה נראה כעבודה פחותה עמ"ל פרס אבל הענין אם שאברהם הי' עובד מאהבה שלא עמל"פ אבל השפיל א"ע כ"כ וירד ממדרגתו ללמד לזולתו לשמור עמל"פ למען מתוך זה יקרבם לעבודתו ית' שמתוך כך יבואו לשמה (ועי' בהקדמה בחת"ס יו"ד) וכ"כ הי' כוונתו של יוסף שהוא הי' בלי ספק בוטח בה' שיעזרנו בלי שום השתדלות ובשביל עצמו לא הי' אומר להזכירו אבל לאו כל מוחא סביל דא לבטוח בלי שום השתדלות ומי יתן והי' כל עם ה' יבטחו בשמו כי הוא יושיעם בעשותם איזה השתדלות לכן א' כ"א זכרתני וגו' כי לא עלה בלבו ששום אדם יחשדנו כי שם בשר זרועו ומה' סר לבו חלילה אבל שר המשקים לגודל רשעו וכפירתו הוא שחשדו בכך במה שלא עלה על לב יוסף כלל וז"ש המד' אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים אפי' לעשותו סבה והשתדלות כ"א מה שא' הי' להורות מדת בטחון בה' ע"י השתדלות אנושי כפי שכל המוני עם וע"י שאמר לשר המשקים דייקא החושד בכשרים כ"א זכרתני והזכרתני נתוסף לו ב' שנים: וז"ש ד"א ויהי מקץ ראיתי את כל החיים וגו' כי שם נאמר טוב ילד מסכן וחכם (כלו' אם שהוא חכם הוא בעיניו מסכן) ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד (קרי בי' להזהיר וקאי על המלך הזקן שהוא כסיל שאינו יידע להשפיל א"ע להזהיר אל זולתו וז"ש להזהר כי המזהיר הוא הנזהר עוד ביותר כמאמרם קשוט עצמך וכו') כי מבית האסורים יצא למלך (זה קאי על אומרו טוב ילד מסכן וחכם נותן טעם ע"ז כי מבית האסורים ממקום טנופות הרחם או מבית האסורים כפרש"י יצא למלך) כי גם במלכותו נולד רש (כלו' שע"י שמבית האסורים יצא למלוך לכן גם בהיותו במלכותו נולד רש כלו' שפל ועני ורש בעיני עצמו ולכן יודע להשפיל א"ע להזהיר את זולתו ולהזהר עוד יותר כאמור ועז"א) ראיתי את כל החיים (הם הדבקים בה' כמו שנאמר ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום הם העובדים מאהבה) המהלכים תחת השמש (כלו' שמלמדים עבודה מכח שכר או עונש מאת ה' ע"י תהפוכות הזמן וכדומה עי' בפי' הראב"ע) עם הילד השני (ע"ד כל המלמד את בן חבירו תור' כאלו ילדו עז"א) אשר יעמוד תחתיו במדרגה פחותה לכן צריך להשפיל את עצמו כדי להעלותו: וזה שדרש לי' על יוסף כי מבית הסורים יצא למלך זה יוסף לכן גם במלכותו נולד רש ושפל בעיניו להשפיל א"ע להטיב לזולתו ועז"א ויהי מקץ שנתים ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש זה יוסף שא' כ"א זכרתני שמזה נראה שהי' מהלך תחת השמש הוא הטבע עם הילד השני כלומר שהכוונה בזה הי' ללמוד מדת בטחון עם הילד השני אשר יעמוד תחתיו הוא התלמיד שאינו יכול לעלות במדרגת בטחון בלי השתדלות עז"א אלו שתי שנים שנתוספו כלומ' באומרו השנ"י ירמוז על הב' שנים שנתוספו לו כדי שיתגדל ע"י החלום: וז"ש וירא יעקב כי יש שבר הה"ד אשרי שאל יעקב בעזרו כלו' כמו שעזר ליעקב בצאתו לחו"ל שהצריך להשפיל א"ע להעלות הנמוך ושם כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך וכ"כ הי' בעזרו של יוסף לכן שברו על י"א כי מעשה אבות סי' לבנים והיינו דכתיב וישב