ייטב לב בראשית רלט

יעקב כי יש שבר במצרים הה"ד אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על י"א כי איתא במד' ויחי ויקרא יעקב אל בניו קרא לאל להיות עם בניו ויש להבין למה קרא לשם א"ל דייקא ונ"ל כי כתי' בפ' שמות ויאמר וגו' אקי"ק אשר אקי"ק ויאמר כה תאמר לב"י אקי"ק שלחני ופרש"י אה"יה עמם בשעבוד זה אהי' עמם בשעבוד מלכיות אחרות ומבואר בספה"ק סוד הדבר שזכר ג"פ אקי' כי ג"פ אקי' בג' אילואיו קס"א קנ"א קמ"ג עולה חו"תם ע"ה שומר ישראל דבמידי דחתו"ם ל"ל רשותא וז"ש הנאמר ואנכי אהי"ה וגו' חוח"ת אש סביב הוא המקיף ומגין לישראל מכל צריהם ולדעתי ז"ש הנאמר למעלה וילך יוסף וגו' וימצאם בדת"ן הקדים הקב"ה הרפואה למכא של הגלות חצרים וזה שמצאם בדת"ן מספר חות"ם עליון השומר ישראל, עוד דברים בגו כי אקי' עם יו"ד אותיותיו במילואו עולה א"ל ובמילואו אל"ף למ"ד עולה הק"ף הוא אור המקיף את ישראל לשמרם בגלות עוד טעם כי אקי"ק הוא שם של כתר ר"ת "כצנה "רצון "תעטרנו וסוד הדבר כי בכת"ר יש תר"ך אורות והוא מה דכתיב להנחיל אוהבי י"ש וחכמים אמרו עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות ומבואר בעט"צ בראשית דף כ"ו ע"ב כי יו"ד פעמים אל הנובע משם אקי"ק עם אותיותיו המבואר בכוונת הספירה מעילא לתתא באור ישר סוד י"ש ויו"ד פעמים אל מתתא לעילא באור חוזר עולה ש"י ס"ה י"ש ש"י עולה תר"ך דאנון גנוזין תחות כתר"א עלאה ולכן קרא יעקב שם א"ל להיות עם בניו סוד אקי' עם אותיותיו והוא המכתיר והמקיף והחותם במילואיו כאמור: וז"ש וירא יעקב כי י"ש שבר בחי' י"ש אורות י"פ א"ל הוא השבר במצרים וגם ר"ת "של "יש "שבר הוא ש"י למפרע לרמז על תר"ך אורות שמשם א"ל המקיף כאמור וז"ש המד' הה"ד א"ש"ר"י (בו אותיות י"ש א"ר) "שאל "יעקב (ר"ת ש"י הנובע משם א"ל) בעזרו וז"ס אשא עיני וגו' מא"ין (סוד כת"ר) יבא עזרי וגו' הנה לא ינום ולא יישן "שומר "ישראל "יי "שמרך ר"ת ש"י י"ש מספר כתר המכתיר ומקוף את ישראל, והנה בלקו"ת חבקוק עה"פ י"י שמעתי שמעך יראתי כתב דע כי בכתר ישתר"ך אורות ונחלקים לאבא ואמא ומבינה נחלקים לחג"ת אמנם כשהחיצונים לוקחים נקרא קר"ו מספר ש"י עיי"ש וידוע כי עיקר גלות מצרים הי' לתקן קרי של חטא אדה"ר ע' בפע"ח שער חג המצות ולכן זכות יוסף הצדיק שומר הברית שזכה לנחול י"ש אורות הוא שעמדה לנו להוציאנו ממצרים שהי' נאחזים בכה קליפת קר"י זלע"ז כמספרו ועפ"י האמור נ"ל שזה סוד הנאמר בישעי' למ"ד, ומצרי' הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הענין כי מבואר בזוהר תרומה קס"ו שאותן י"ש עולמות נחלקים מימינא ר"ז מספרו או"ר ומשמאלא ק"ג עיי"ש וזלע"ז בקליפת קרי מימינו מנין ר"ז ומשמאלא מנין ק"ג והנה יש לי לומר כי המצרים הי' נאחזים בקליפת קרי בימינו במספר ר"ז וע"ש זה נקרא רה"ב כמספרו וז"ש ומצרים הבל ורי"ק (למפרע קר"י) יעזרו (כלומר הבל ורי"ק הוא קר"י יעזרו את מצרים שהיו נאחזים באותם ר"ז שבימינו) לכן קראתי לזאת רה"ב כלומר בשביל זאת קראתי את מצרים רה"ב מפני שהם נאחזים באותן ר"ז שבימין של קר"י והתורה רמזה זאת במה דכתיב וישלכו אתו ה"ב"ר"ה קליפת ר"ה"ב והנה יוסף הצדיק הנוחל ש"י עולמות הי' בוטח בה' בכח אותן ש"י אורות י"פ אל מעילא ומתתא המקיף ותגין עליו להצילו ולהעלותו מן הב"ר קליפת רה"ב וז"ש המד' אשרי (יש א"ר) הגבר אשר "שם י"י מבטחו "שם "יי ר"ת ש"י שמזה הי' מבטחו ולא פנה אל רהבים אל מצרים הנקראי' רה"ב מספרו ר"ז מקליפת קר"י וע"י שא' בפיו לשר המשקים כ"א זכרתנ"י והזכרתני שני פעמים זכ"ר עולה תנ"ד מספר חו"תם ועי"ז פגם ואבד חותם עליון השומר ע"כ נתוסף לו שני שנים ואח"כ כתי' מקץ "שנתי' "ימים ר"ת ש"י וגם הוא ר"ת "שם "יי "מבטחו אז ופרעה חלם. והבן: עוד יתבאר שלשה מדרשים הללו שם ה' מבטחו זה יוסף וגו' ד"א ראיתי את כל החיים וגו' גם כי יש שבר אשרי שא"י בעזרו, והוא בהקדם סוגי' הגמ' פ' במה מדליקין בענין הדלקת נ"ח רב א' אין מדליקין מנר לנר שמואל א' מדליקין, ואיכא מ"ד טעמא דרב משום בזוי מצוה ודוקא בתי ע"י קינסא אבל משרגא לשרגא מדליק ואיכא מ"ד טעמי' משום אכחושי מצוה ואפי' משרגא לשרגא נמי לא מדליק ופריך מנר מערבי שממנו הי' מדליק ובו הי' מסוים ותרגמא ר"פ בפתילות ארוכו' כמ"ד מנר לנר מדליק אבל למ"ד משום אכחושי קשי' ומסיק אי הדלקה עושה מצוה מדליקין ואי הנחה עושה מצוה אין מדליקין וקיי"ל הדלקה עושה מצוה ומדליקין ודוקא מנר לנר אבל ע"י קינסא היינו להדליק זמ"ז ע"י דבר של חול אסור ויש מתירין גם בזה כמבואר בש"ע סי' תרע"ד עיי"ש ויש להבין הרמז בזה בענין התורה והעבודה ונ"ל דאי' במד' בהר עה"פ וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו הה"ד רש ואיש תוככים נפגשו