ייטב לב בראשית רל

עם אלקים (כי שרית זו מאת ה' ית"ש והראי' כי) ועם אנשים (עשו ולבן) ותוכל ע"כ מאת ה' היתה זאת השררות לך והבן וז"ש פ' במדבר שאו את ראש כל עדת בני ישראל ואי' במד' תן להם נשיאות ראש והרמת קרן למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כלו' במספר ב' שמות יעקב וישראל כי שרית עם אלקים וגו' וכאמור: ועפ"י האמור מקום אתי לפרש מה דכתיב שופטים י"א לכה והיית לנו לקצין ונלחמה בבני עמון וגו' ויאמר יפתח וגו' אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן ה' אותם לפני אנכי אהי' לכם לראש ויאמרו זקני גלעד וגו' ה' יהי' שומע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה וילך יפתח וגו' וישימו העם אותו עליהם לראש, ולכאורה אינו מובן הויכות שבין יפתח לזקני גלעד הלא בעצמם פתחו ואמרו שיהי' להם לקצין ומה חידש יפתח באומרו אהי' לכם לראש ומה זה השיבו אם לא כדברך כן נעשה מה זה כדברך הלא בעצמם דברו כך וגם שנותו את לשונו דאח"כ נא' וישימו כו' עליהם לראש ולא כתיב להם, ולמ"ש למעלה ניחא דהם א' והיית לנו פי' לדעתינו ורצוננו לקצין כי הדבר תלוי בבחירתנו וע"ז אמר יפתח אם משיבים אתם וגו' ונתן ה' אותם לפני אהי' לכ"ס לראש בלשון תמי' כאו' אם יתן ה' אותם לפני עיניכם רואות כי משמים יהבי לי שלטנותא ולא מידכם זאת לי א"כ ראוי לי להיות עליכ"ם לראש ולא בחי' לכם התלוי' בבחירתכם אז ענו ואמרו אם לא כדברך כן נעשה וישימו העם אותו עליה"ם דייקא לראש כי ידעו כי מאת ה' הוא והוא עומד עליהם והבן ועם זה יתבאר האמור בפ' המלך (פ' שופטים) ואמרת אשימה עלי מלך וגו' שום תשים כפל לשון (ב') שאלת הראשוני' מדוע חרה אפו של שמואל במה שא' תנה לנו מלך הלא התורה צותה למנות מלך (ג') קושית בעל עקידה מדוע בתחלה הי' רע בעיני שמואל ובעיני ה' ולבסוף כשהגיד להם משפט המלוכה ויאמרו לא כ"א מלך יהי' עלינו אז נתרצה להם וידבר דבריהם באזני ה' וכביכול ה' הסכים ע"י שנאמר ויאמר ה' וגו' והמלכת וגו' ולמ"ש יובן היטב כי אם אמנם התורה ציותה למנות מלך עכ"ז צריכים אנו לדעת כי אין זה בבחירתנו ורצוננו לבד כ"א מאת ה' עלינו השכיל מי ילך בראש ומי ימלוך עלינו כדכתי' לך ה' הממלכה וגו' ואז"ל אפי' ריש גרגיתא משמי' אוקמי' וז"ש שום תשים (אם כי אתה תשים עכ"ז תדע שכבר הוא שומה מאת ה' ע"כ) עליך (דייקא) מלך וזה שדרשו שתהא אימתו עלי"ך ואמנם ישראל א' שימה לנ"ו מלך לנו פי' לדעתנו ורצוננו (כמו שפרש"י שלח לך) את אשר נבחר בו נקרב אותו למלך ע"כ וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנ"ו מלך ולא אמרו עלינו כלשון התורה וכאשר הגיד להם משפט המלוכה אשר ימלוך עליכ"ם דייקא את בניכם יקח וגו' ויאמרו לא כי אם מלך יהי' עלינ"ו ואז הסכים ה' ע"י והבן, וז"ש שמואל הלא קציר חטים היום אקרא לאלקים ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכם מלך ולכאורה מה סימן הוא זה ומה ענין זה למלך ולמ"ש ניחא כי ידוע כי גשם הוא לחות הארץ העולה למעלה ובעת יבושת הארץ ולא יעלה לחות הארץ מלמטה לא ירד הגשם עי' יער"ד דרוש א' א"כ לעין הרואה הגשם יורד מן השמים מלמעלה ובאמת הוא מקבל הלחות מלמטה וכמ"ש אין טפה יורד מלמעלה אלא א"כ טפיים עולה כנגדו מלמטה ודוגמת זה הוא המלך הנעשה ברצון העם אשר יבחרו בו כ"א אמנם הוא מלך ולמעלה מהם עכ"ז הוא מקבל כבודו ומלכותו וממשלתו מהם ומידם שהם למטה ממנו ולזה אמר להם שמואל בימי קציר חטים עת יבושת הארץ ואין לחות מלמטה עכ"ז יתן ה' קולות ומטר מלמעלה להורות כי רצונו ית' לתת מלך לישראל שאין תלוי בבחירתם ואין מקבל מלכותו וממשלתו מידי בשר ודם שלמטה הימנו כ"א מאת ה' נהי' להסב אליו המלוכה להיות עליה"ם מלך ע"כ דעו וראו וגו' אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכ"ם מלך לכ"ם דייקא כאמור (ובמקומו בפ' שופטים יבואר יותר אי"ה): באופן אחר נאמר ובזה נבין ההבדל בין מלך ובין מושל והוא עפמ"ש ביער"ד ח"א דרוש ב' כי מלכי ישראל וכ"ש של או"ה הם נשפעים מכח המזל שהמזל שלהם מורה למלוך ולהתנשא זולת מלכות בית דוד מלכותם למעלה מהמזל רק מאת ה' לבדו וכדכתי' אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת ה' היתה זאת וע"כ נאמר וישב שלמה על כסא ה' עיי"ש והנה מצינו במאורי השמים כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים לא א' מולכים רק מושלים כי הנם נתונים תח"י השי"ת והם מקבלים ממשלתם מזולתם ולזה נקראו רק מושלים וא"כ מי שמלכותו רק מכח המזל נקרא רק מושל שמקבל ממשלתו מהמזל שלמעלה והיינו דכתיב ביוסף וכי הוא מושל כי הי' משנה למלך פרעה וקיבל מלכותו מאת