ייטב לב בראשית כג

רשומות כמו שאין בין מ"ם פתוחה למ"ם סתומה שום אות כ"כ אין לדבר שום דבר רק בתורה שבע"פ (כי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בע"פ) המתחיל במ"ם פתוחה ומסיימת במ"ם סתומה והנה התורה שבע"פ הוא ביאור על תורה שבכתב ותורה שבכתב הוא הפנימיות ושבע"פ החיצוני' וידוע כי איריותא מחכמה נפקת ולכך התורה מתחיל בראשית ומתרגם ירושלמי בחוכמא ברא ה' וגו' והיו"ד רומז לחכמה כנודע והנה בשם מים שם רומז לתורה שבכתב ושבע"פ כי היו"ד הפנימי רומזת לתורה שבכתב והמ"ם פתוחה שבראשו ומ"ם סתומה שבסופו לתשבע"פ וזה עיקר שם מים על התורה גם להיות כי התורה מצמיח כל מיני תאוות וחשקות לעבוה"ב וכאומרם ז"ל המאור שבה מחזירו למוטב כ"כ מי גשמים תצמיח כל מיני תאוות ותענוגי' לכך הושאל לקרוא מים וגשמים ג"כ בשם מים יקרא אבל עיקרו על התורה, ובכן נא' כי מים שעל השמים הוא התורה ע"ד אומרם ז"ל עה"פ מה יתרון גו' שיעמול תחת השמש אבל למעלה מהשמש היינו תורה יש יתרון עיי"ש ומים שתחת השמים היינו תענוגי ב"א ותאותם ועסקיהם המכונה בשם מים כידוע וידוע אז"ל כל מעשיך יהי' לשם שמים וכתי' בכל דרכיך דעהו לא מבעי' בשעת תורה ותפלה שהן צורך גבוה אלא אפי' אכילה ושתי' ות"ות וכדומה כל פניות שיפנה הכל יהי' למען יהי' בריא וחזק לעבודתו ית' ובשעת מו"מ לשמור א"ע מהלאוין התלוין בו כמו אונאה וגזל איסור רבית ומשקולות ולמען יחזיק שניו לת"ת ויגמול חסד וצדקה עם ממונו כללו של דבר שיהא כוונתו שיהא זאת המעשה נ"ר לפניו יתעלה וכמ"ש דהמע"ה אשר גו' אם אבוא באהל ביתי וגו' עד אמצא מקום לה' לשמו ית' וכבר כ' בס"י שזה שא' דוד אחת שאלתי מאת ה' וגו' שבתי בבית ה' כל ימי חיי ר"ל שכל פעולותיו יהי' לתכלית א' והוא שבתי בבית ה' וגו': וז"ש יקוו המים וגו' כלו' לא מבעי' מים שעל השמים היינו התורה והמצות הן ודאי לשמו ית' כי אין לעוה"ז שייכות בם אלא אפי' כל תענוגות ב"א המכונים חיים שמתחת השמים יקוו אל מקום א' שיהי' הכוונה לשמו ית' וסיבה א' לכולן אז ותראה היבשה דא ה' תתאה כך אי' בזוה"ק עיי"ש דרכו בקודש ולפי דרכינו נא' כי נודע שבכל דבר יש ניצוץ הקדוש התחי' אותו דבר וזה נקרא גלות השכינה בעוה"ר וכשעוסק בדבר הזה למען שמו יתעלה להחיות הגה"ק שבו אז מתעלה לשורשו ואתגלי חלק השכינה שבו ואז ותראה "היבשה כלו" ה"א יבשה היינו שכינה שהיא יבשה בגלות בעוה"ר כד"א ונהר יחרב ויבש ובעשות איזה דבר בעסקי גשמיות הארץ לשם שמים אז ותראה ותתגלה שכינתו ית' ויהי כן אז ויקרא אלקים ליבשה ארץ ר"ל ע"ד שא' למה נקרא ארץ ע"ש שרץ לעשות רצין קונו ע"ד אני רץ לעשות רצון קוני והיינו ארץ שהריצה לשם אלופו ש"ע. ולמקוה המים קרא ימים יתבאר עפמ"ש הזוה"ק כד אתחבר יו"ד לעקב נקרא יעקב וכד פרח יו"ד מניה אשתאר עקב ופי' בספר אור המאיר כשתחבר בחינת חכמה המכונה יו"ד לדברים דש בעקב נקרא יעקב וכד פרח מניה בחינת חכמה המשונה יו"ד אשתאר עקב עכ"ד, וה"נ כד מחבר בחינת כמה המכונ' יו"ד לבחינת מים היינו תענוגי ב"א נקרא תמים וז"ש ולמקוה המים קרא ימים והבן וסעד לזה יתת"ש בתקו"ז תקונא ס"ט לדרכו בקודש מים סליק לג בי יו"ד ואתעביד ימים ודא חכמה עכ"ל: יהי מארת ברקיע השמים להבדיל וגו' והי' למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ פי' רמב"ן הוסיף שיהי' אורם מגיע לארץ כי הי' אפשר שירא' להם אור בשמים ויהי' לאותות וגו' מבלי שיאירו על הארץ לכך אמר והי' למאורת וגי' להאיר וגי' ואכתי די לומר ולהאיר והיו למאורת ל"ל ותו תחלה אמר מארת חסד וא"ו אח"ז למאורת תלא בוא"ו ועי' רש"י, ואפשר עפ"י הידוע כי אות וא"ו הוא צינור המשפיע ע"כ תחי' אמר מארת חסד וא"ו אח"ז אמר למאורת בוא"ו המשפיע להאיר על הארץ. ועד"ז יש לפרש קדשי' תהי' כתיב חסר וא"ו אח"ז כי קדוש אני י"א מלא בוא"ו הענין כי השי"ת קדוש מעצמותו ומשפיע מקדושתו למטה ולכן נקרא קדוש בוא"ו המשפיע אבל האדם א"א להיות קדיש תעצמותו בלתי עזר מלמעלה וכמ"ש חכמים אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה וז"ש קדשים תהי' חסר ואו כי קדוש מלא בואו אני י"א המשפיע לכם מקדושתי וז"ש המדרש קדשים תהי' יכיל כמוני קדוש תעצמותי ת"ל כי קדוש אני י"א המשפיע לכם קדושה והבן וע"ש בפ' קדושים בס' באמ"ח מ"ש בזה וד"ת כפטיש יפוצץ: ויאמר אלקים נעשה אדם וגו' במד' בשעה שבקש הקב"ה לברוא את האדם נעשו מה"ש כתות כתות שנא' חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו חסד א' יברא שהוא גות"ח, אמת א' אל יברא שכולו מקרי' צדק א' יברא שהוא עוש' צדקה שלים א' אל יברא שכולו קטטה מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה א' מה"ש מה