ייטב לב בראשית רכח

סלע רגלי בים שהקימני בקומה זקופה לא בהכנעה והשתחוי' ואעפ"כ כונן אשורי שעברו ביבשה עי"ש, עוד נקדים הא דאיתא במדרש וישלח וישתחו ארצה שבע פעמים למה שבע על שם שבע יפול צדיק וקם ופירוש הנזה"ק כמו שיש בקדושה ז' מדות הק' כ"כ יש ז' מדרגות הסט"א זלע"ז לזה השתחוה שבע פעמים שבע יפול מכח הז' מדרגות הסט"א ולבסוף וקם הי' לו תקומה בהגיעו לשער הח' ששם אין מגע עכו"ם כנודע עכ"ד. וידוע כי בחי' יוסף עולה למעלה עד הדעת ומצינו בגמרא בני אדם יש להם דעת כמה"ש והולכים בקומה זקופה כמלאכי השרת כי זה תלוי בזה מי שיש לו דעת הולך בקומה זקופה והבן זה, וע"כ מובן שמה שנקרע הים בלא השתחוי' לפניו רק בקומה זקופה היינו בזכות יוסף שעולה עד הדעת ששם אין מגע עכו"ם וא"צ להשתחות וזה שסיפר להם יוסף והנה קמה אלמתי וגם נצבה היינו בקומה זקופה כפרש"י שעמדה בזקיפה, וז"ש המד' כדי שיקרע את הים לפניהם דייקא היינו שלא השתחוו ולא נפלו על פניהם כ"א לפניהם דייקא בקומה זקופה והיינו דכתיב ויושע ה' ביום ההוא את ישראל כי ידוע שם יעקב מורה על שם עקב ענוה ושפלות ושם ישראל על התנשאות כי שרית וגו' וז"ש ויושע ה' וגו' את ישראל דייקא בחי' שם ישראל בקומה זקופה מיד מצרים כאמור: עוד יתבאר והנה קמה אלמתי וגם נצבה וגו' על פי שפירשתי והי' ראשיתך מצער וגו' כי כבר אמרו מאד מאד הוי שפל רוח וכו' ואע"פ כן לפעמים צריך להשתמש במדת הגאוה כדכתיב ויגבה לבו בדרכי ה' דהיינו במקום שצריך להשתמש במדת עזות וכן א' דוד ואדברה בעדותיך נגד מלכים וגו' וענין זה נחוץ מאד בדור האחרון הזה אשר רבו המתפרצים בעם לפרוץ גדר וגבול שגבלו הראשונים ולעומתם צריכים החרדים לדבר ה' לעמוד נגדם בעזות דקדושה להכניעם ולהשפילם ולהפר עצתם לבל ירימו יד להרוס הדת חלילה, וז"ש חז"ל בעקבות' דמשיחא חוצפא יסגי היינו זה לעומת זה חוצפא דקדושה נגד חוצפא דסט"א, וז"ש והי' ראשיתך מצער בראשית הימים ושנים קדמוניות הי' חשוב מדת ענוה הלא מצער הוא, ואחריתך היינו באחרית הימים כגון בדורות האחרונים ישגא מאד כלו' כל מה שישגא האדם ויגבה לבו בדרכי ה' נגד המלעיגים זה חשוב מאד ולזה רומז יוסף על הדור האחרון והנה קמה אלמתי וגם נצבה בקומה זקופה נגדכם ע"כ והנה כו' ותשתחוין לאלמתי והבן וע"ד רמז מוסר י"ל והנה קמה וגו' והנה תסבנה וגו' עפ"מ ששמעתי לפרש הולך אל דרום (ע"ד הרוצ' להחכים ידרים כלומר תו שפונה אל דרך התודה נקרא הולך למחוז חפצו ויגיע לתכלית האמיתי) וסובב אל צפון (שאיני מגיע למקום מיוחד הוא ע"ד הרוצה להעשיר יצפין דהנה מי שפונה לרדוף אחר בצע כסף נקרא סובב שאינו מגיע לסוף ותכלית כמו הסובב בעיגול שאינו מגיע לשום קצה ובכ"מ עומד באמצע כ"כ אוהב כסף לא ישבע כסף ומה בצע בכל העשירות כי לא ירד אחריו כבודו והונו ורכושו ויעזבו לאחרים חילם חלילה ובעוד שהוא) סובב (בעולמו) הולך הרוח (למקומו למעלה) ועל סביבותיו (מחמת שסיבב ללא תכלית) שב הרוח חוזר ומתגלגל שוב שנית עדי יתוקן עכ"ד המפו' ובזה פירשתי לא תקפו פאת ראשכם לשון תקיף וסובב היינו לא תקיפו ותסובבו ללא סוף ותכלית בימי הבחרות והילדות ראשית ימי אדם ולא תשחית את פאת זקנך כי חנוך לנער וגו' גם כו יזקין לא יסור וז"ש משה (בפ' דברי') רב' לכם סוב את ההר הזה (הוא עוה"ז) פנו לכם צפונה לשום עיניכם לרב טוב הצפון לעוה"ב וז"ש יוסף הצדיק והנה קמה אלמתי וגם נצבה (במקום מיוחד הוא התכלית האמת) והנה תסבנה אלמתיכם (בבחי' סובב ללא תכלי' ע"כ ותשתחוינה לאלמתי והבן הדבר: עוד יתבאר והנה קמה אלמתי וגם נצבה וגו' עפי"מ ששמעתי משמי' דגברא רבא רבינו הקדוש מהר"מ ענדיל מרומנוב שפי' מי יעלה בהר ה' ע"ד שא' אין לך אדם שאין לו שעה מלשון ואל מנחתו לא שעה כלו' אין אדם שאין לו שעה שבו ישעה אל עושהו ויפשפש במעשיו ויקבל עליו עול מ"ש באמת ובאותו שעה הוא עילה למעלה אבל אח"ז ירד ממדרגתו ולא יקום במקום קדושתו וז"ש מי יעלה וגו' ומי יקום במקום קדשו ולא ירד ממדרגתו וממקומו (עז"א מי שהוא) נקי כפים ובר לבב שיש לו לב טהור ועבודתו עבודת אמת מעומקא דלבא ואז פיו ולבו שוין וע"ז נאמר שפת אמת תכון לעד אבל מי שאינו בר לבב כ"א עודו נאחז בסבך תאות עוה"ז ואין עבודתו זכה ונקי' כ"א עוד יש בו סיגים זה הוא הנופל ממדרגתו ולא יקום במקום קדושתו כ"א עול' ויורד זה תורף דבריו של רבינו הקדוש ביתר ביאור וז"ש להם יוסף והנה אנחנו מאלמים אלמים וגו' לפעמים עומד ולפעמים חוזר ונופל כדרך אלומי השדה אבל והנה קמה אלמתו וגם נצבה ואיננו נופל ממצבו והטעם כי הוא בר לבב וכמו שנאמר למעלה כי בן זקנו' הוא לו