ייטב לב בראשית רכו

ההוא אחר שהתחיל מלכות בית יוסף והי' צריך להתנוצץ אורו של משיח מלכות בית דוד אז וירד יהודה מאת אחיו וגו' בחי' העדר קודם להוי' חדשה אז ויט אלי"ה (היינו אליה"ו הנביא) אל הדרך כדכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום וגו' ונחסר הוא"ו וכדמצינו כ"פ בקרא אליה בלא וא"ו כי נתן הוא"ו משכון ליעקו"ב כדאיתא במדרש ולכן ויאמר הבה נא אבוא אליך כי הוא מסטרא דקדושה הצריך הזמנה והכנה משא"כ מילי דחול לא חשיבי ולא בעי הכנה כמבואר ברש"י רפ"ק דביצה בסוגיא דהכנה עי"ש וזה רמז נכון בעזה"י: במדרש וישנאו אותו כתיב לכו וראו מפעלות אלקים וכתיב בתריה הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו כדי שיקרע את הים וכבר אמרתי באופנים שונים. וגם עתה נאמר בהקדם להבין המבואר בכ' האר"י ז"ל בכוונות הברכות של הדלקת נר חנוכה שהם הוי' אהי' הוי' אלקים הוי' אדני ועמ"ש בזה בקדושת לוי. וגם אני אענה את חלקי עפ"י המבואר בדברי האר"י ז"ל בתפלת נעילה בכוונת חותם שהם ג' שמות אהי' קמ"ג קנ"א קס"א גימט' חותם עם הכולל ועי' מ"ש מוזלה"ה פרשת שמות ופ' בשלח שע"ש זה נקרא כל דבר חותם והוא שם מושאל ממה שהשמירה בכל דבר קדושה שלא יגעו בו החיצונים הוא ע"י ג' בחי' אהי' גימט' חותם עי"ש, והנה כבר ביארנו וכ"כ בכ"ק של מוזלה"ה פ' וישב כי נס דחנוכה שהי' נס נגלה על כן היה ע"י שם הוי' ב"ה המחדש בטובו נסים נגלים וכמ"ש הראב"ע ר"פ וארא הרי לך כי ענין הנס נעשה ע"י ב' שמות הוי' אהי' כמו שאמרו חז"ל שמצאו פך אחד של שמן מונח חתו"ם בחותמ"ו של כה"ג והיינו דרומז להנ"ל שהוא חותמו של כה"ג ע"ד אלקיכם כהן הוא ואם כי אין הדבר יוצא מפשוטו שהי' חתום בחותמו של כהן ממש אבל זה הי' מפני שהיה משומר וחתום בחותם של שתות הנ"ל והבן. וז"ש יונים נקבצו וכו' ופרצו חות"ת מגדלי חומ"ת אותיות חות"ם ועי"ז טמאו השמנים ומנותר קנקנים שהיה חתום בחותם הנ"ל נעשה נס וכו' וזהו סוד ואני אהי' לך חומ"ת אש סביב וגו' אהיה דייקא חומ"ת אותיות חות"ם והג' שמות אהי' הם חומ"ת ירושלים והבן. והנה ידוע בכ"י יצרו של אדם מתגבר ואלמלא הקב"ה עוזרו כו' וכ"ש אם אין בטבע לעשות המצוה כלל רק ע"י נס ודאי שהוא מתגבר ומעורר קטרוג של מדה"ד ח"ו והוצרך הקב"ה אז לשתף מדה"ר עם מדה"ד ולהקדים מדה"ר כשם שנא' במעשה בראשית ביום עשות ה' אלקים ונעשה יחוד הוי' אלקים אח"כ נתגלה עצמותו כביכול מתוך פעולותיו וממשלתו וזהו יחוד הוי' אדני ועי' במ"ש תוזלה"ה בפ' שמות בפ' זה שמי בביאור לשם יחוד אז תבין דברינו אלו ובכן נבא לפרש הפסוק לכו וראו מפעלות אלקים וגו' בהקדם דברי יער"ד במ"ש שרה אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן ויאמר ה' וגו' ואני זקנתי דהכוונה דשרה ג"כ כוונה על השי"ת שנראה לה כביכול בבחינת זקן מלא רחמים ולזה התפלאה כי בשנותו הטבע הי' לו להראות בבחינת בחור וגבור כמו שנראה על ים סוף וע"ז אמר השם למה זה וגו' ואני זקנתי ממש כמאמרה אך התירוץ על קושיתה כי היפלא מה' דבר שהוא כל יכול ומצדו לא יבצר מאומה ולא נקרא דבר פלא רק מצד המקבל כמו שהי' על י"ס שהי' שרו מקטרג מה נשתנו אלו מאלו וכמו שנאמר והמים להם חומה א"ת חומה אלא חימה כו' לזה הוצרך להראות בבחי' בחור וגבור לכבוש מדת הדין משא"כ בשרה שלא הי' קטרוג נראה כזקן עכ"ד בקיצור, וז"ש לכו וראו מפעלות אלקים וש"ת מאי וראו הכי יפלא תה' דבר ומהו החידוש עז"א נורא עלילה זו על בני אדם שלא הי' כדאי לזה מצד מדה"ד ועכ"ז הפך ים ליבשה זה וראו מפעלות אלקים שגם מדה"ד נהפך לרחמים לישראל ועשה כלה למצרים והי' כאן שיתוף שני השמות ובבחינת דעת שנאמר בדעתו תהומות נבקעו עי' בהפלאה רפ"ק דכתובות בהא דדריש ב"ק גדולים מעשה צדיקים עי"ש וכיון שהוצרך להמתקה ולהשתיק מדה"ד הי' צריכים לשמירה שלא ישיבו המים על ישראל וכל שמירה ע"י שם אהי' וכן מבואר בזוה"ק מה תצעק אלי בעתיקא תליא מלתא ועי' במקדש מלך וברמ"ז עי"ש והי' ע"י יחוד הוי' אהיה וזהו שנאמר ויושע הוי' אח"כ נאמר וירא "ישראל "את "היד "הגדולה ר"ת אהיה וג"כ יחוד הוי' אלקים כמ"ש וכ"כ בזוה"ק היד הגדולה דכליל חמש אצבעות אחרנין והיינו שתי ידים כאמור וממילא נעשה יחוד הוי' אד' הנ"ל וכ"ז ע"י המשכה ממקור יחוד הוי' אהי' וז"ש בנהר יעברו ברגל דלכאורה ברגל שפת יתר אלא נתכוון שיעברו ע"י יחוד הויה אהי' ע"ב קס"א גימט' רג"ל כמבואר בדברי האר"י ז"ל במאמר עד שתכלה רגל מהשוק עי"ש: גם י"ל על פי המבואר שם בכוונת שעשה נסים ב"פ אל"ף למ"ד גימט' ש"ע עי"ז נמתק אלקים במילוי