ייטב לב בראשית רכה

בנ"ו בתוכנו ואין כאן העדר קודם להויה ויחלם עוד חלום אחר ויספר אותו וגו' והנה השמש והירח וגו' משתחוים לי וכלו' הרי עיניהם רואות העדר הקודם להוי' ע"ד דכתיב כי אראה שמיך וגו' ירח וכוכבים וגו' מה אנוש וגו' אין לך העדר גדול מזה הקודם להויה שאני אמלך עליהם כדכתיב שמש בגבעון דום וירח וגו' שא"ל לאו זביני כספא דאבא את ואז ויקנאו בו אחיו והיינו דכתיב להלן לכו ונהרגהו וגו' ונראה מה יהיו חלומותיו ופי' הרמב"ן שאמרו עתה נראה מה יהיו חלומותיו אם יצילוהו מידינו מלך ימלך עלינו (כי בודאי הרבה רוח והצלה למקום) וכן נראה מהמדרש שא' אתם א' ונראה ואני אומר ונראה נראה דברי מי יקום ע"ש בנזה"ק אלא דקשה מ"מ תחלה היו תמהים ולא האמינו כלל בהחלום ועתה אחר שא' לכו ונהרגהו היו מסופקים אלא הוא הדבר אשר דברנו כ"ז שלא ראו ההעדר לא האמינו בהחלום משא"כ אחר שא' לכו ונהרגהו הרי הם מושלים עליו ואין לך העדר גדול מזה אז עלה בלבם ספק אולי אחר ההעדר הזה יתחדש הוי' שמלך ימלך וע"כ א' עתה נראה מה יהי' חלומותיו והבן כי נכון: והנה מה שזכה יוסף להיות מלך על עליונים עד שהשמש והירח וגו' משתחוים לו בבחינת צדיק מושל, הטעם פשוט ע"ד דאיתא בגמ' ובמדרש שאמר' כשעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת תנה הודך על השמים ומה לילוד אשה בינינו א"ל הקב"ה החזר להם תשובה וכו' כלום גניבה יש בכם כלים ניאוף יש בכם וכו' וידוע פי' הביל"ע, ול"נ להסביר הדברים ע"פ האמור כי כל דבר צריך להיות העדר קודם להוי' ואצל מלאכי השרת אין בהם העדר כלל כי הם ברואים וקיימים באותו שלמות שנתן בהם השי"ת משא"כ אדם ההעדר כרוך בעקבו כי הוא בעל בחירה ויש בו כח להרע או להטיב והוא משבר תאותו הגשמית ומבטל עצמו נגד רצון הבורא יתברך ומזה נעשה הויה חדשה שהוא עושה א"ע ע"ד שפי' מוזלה"ה נעשה אדם אני והאדם העושה א"ע ועד"ז פירש בפ' בשלח גם מאמרם ז"ל צדיקים במיתתם קרוים חיים כו' כי החיות של הכל הוא אורו יתברך שמו כאמור ואתה מחיה את כלם והמרוחקים נקראים מתים נגד המקורבים והנה הארתו ית' שמו רק למי שמבטל עצתו נגדו ית' והנה שבירת הטבע והתאוה הוא ג"כ ביטול והוא מיתה לכח המתאוה בעת ההוא ועי"ז מושך כח וחיות והיינו במיתתן ע"י מיתתן קרוים חיים וההיפך ברשעים וז"ש אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצתו עליה ר"ל ששובר וממית תאותו כי שבירת הטבע הוא החיות עד"מ מי שמתענה לכבודו יתברך שמו אז מושך עליו חיות חדש מרצונו יתברך שמו ועד"ז פי' ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב היינו ביוה"כ אז יתגלה עליכם חיות ורצונו ית"ש על כל השנה וע"כ מערב עד ערב הבא תשבתו שבתכם תמשיכו מנוחה וגילוי רצונו ית"ש עי"ש אמרי נועם ובזה נ"ל לפרש הא דאיתא בזוהר תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע הה"ד ועניתם את נפשותיכם וגו' ר"ל דכתיב עשב מזריע זרע שיהא בו כח להצמיח מחדש והיינו אחר שנעשה כלה ואבד ממשיך כת וחיות חדש להצמיח כי ביטול הדבר הוא חיותו מחדש וע"כ ועניתם את נפשותיכם וגו' והבן שע"י ביטול התאוה תמשיכו חיות וגילוי רצונו ית"ש מחדש והבן: ונחזור לעניננו שדבר זה אינו במלאכים כלל לבטל א"ע ולהתהוות א"ע מחדש רק במין האדם שיש בידו לבטל עצמו ותאותו נגד רצונו יתברך ואם כן כשהוא מבטל א"ע הרי עושה א"ע ע"ד וקוי ה' יחליפו כח חדש ולזה גדולים ממלאכי השרת וראוי ליתן התורה לבני אדם והבן, וכן מצינו ביוסף הצדיק שנאמר ויבא הביתה וגו' ואין איש ואיתא במדרש ביקש עצמו ולא מצא עצמו איש ולא היה זה ע"ד נס רק שכ"כ נפל עליו פחדו ויראתו ית"ש עד שלא מצא עצמו בגדר איש ולא הי' לו גבורת אנשים כלל הרי ביטל את עצמו מגדר אנושי לכבודו יתברך שמו ולזה זכה להיות איש שנאמר עליו הנמצא כזה אי"ש אשר רוח אלקים בו ומה שלא מצא עצמו איש פי' בחינת העדר וביטול המציאות מה שזה אי אפשר לשמש וירח ולזה בחלום שהם משתחוים לו והבן. והנה בקי"ס נא' וישב הים לאיתנו ופי' חז"ל לתנאו שהתנה עמי הקב"ה להקרע לפני ישראל ופירש בו מוזלה"ה פ' בשלח עפ"י האמור כי ביטול הטבע הוא החיות כ"כ הוא בכל הנבראים כח חיותו הוא ע"י כת ביטולו ע"י שיש בו כח לבטל טבעו בעת הצורך ע"י זה הוא קיים והיינו תנאי התנה וכו' וז"ש וישב הים לפנות בקר לאיתנו עי"ש הצריך לעניננו. ובזה הדבר מבואר כמו שיוסף ביטל א"ע וכחו הטבעי נגד רצונו ית"ש עד שלא היה בגדר איש כ"כ זכה שמפני כך גם הים ביטל כחו וטבעו נגד רצונו ית"ש ונקרע לפני ישראל ויהפך ים ליבשה והבן זה, והיינו דכתיב ביוסף ותשב באיתן קשתו ובים וישב הים לאיתנו והבן. נמצינו למידין כי בכל דבר העדר קודם להוי' והיינו דכתיב להלן ויהי בעת