ייטב לב בראשית רכד

וחברת כחותיו הגופניות תמרוד באדוני' אז גם הנמצאות הטבעיות ימרדו בו וירימו ידם עליו נגד טבע המוטבע בהם וז"ש אין חי' שולטת באדם עד שנדמה לה כבהמה שנאמר נמשל כבהמות נדמו היינו שכח האנושי נשבר וכבהמות נדמו עיי"ש שהאריך, ומוזלה"ה הוסיף לפרש שזה שא' הכתוב נמשל ר"ל שאינו מושל על הבהמה רק נמשל שהם מושלים עליו הוא מחמת כבהמות נדמו שכח הדומה להנמצאים הם כבהמה ולא אדם עכ"ד והנה לפי"ז כאן בקי"ס שכח המים נשתנה ונקרע לפניהם שיהי' הדבר עפ"י טבע המעולה הנ"ל הי' צריך לזה זכות של מי ששיבר כח הטבע שבו הדומה למים והוא כח התאוה הבא מיסוד המים המצמיח כל התאות ותענוגים כמבואר בשערי הקדושה לר' חיים וויטאל ז"ל, ולזה נכנע למולו כח המים ונקרע לפניו והנה כתי' בפ' שמות וב"י פרו וישרצו וגו' ותמלא הארץ אותם ופי' הביל"ע דרוש למ"ד כי בפ' בראשית נאמר פרו ורבו ומלאו את האר' היינו שתכלית האדם וכוונתי בזווג תהי' לקיום המין להלא את הארץ ולא שתהי' פעולה בהמיות מכוון אל השגת התאוה הגשמיות ואמנם אחר מות יוסף נאמר פרו וישרצו פי' כמו שרצים המכוונים רק למלא תאותם ולא נתכוונו למלא הארץ כ"א ותמלא הארץ אותם ממילא אירע שנתמלא' הארץ מהם עכ"ד הרי מצינו שלא עצרו כח לשבר תאותם להתכוון רק לקיום המין וא"כ איך נכנע ונקרע לפניהם יסוד המים הא התנאי לא הי' עם הים רק שיקרע למי שישבר בגופו כח הנדמה ליסוד המים וכאמור ואם אמנם יש להליץ בעד ישראל כי אנוסי' היו בהיותם משוקעים במצרים ערות הארץ שטופי זימה ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וכמו שהשיב הקב"ה לשר של ים אתה דן אונס כרצון כו' ע"כ לא עצרו כח ללחום להגביר על כח התאוה עכ"ז אין זה מספיק כי ידוע מ"ש הש"ך בחו"מ סי' כ"א אונס רחמנא פטרי' אב אונס רחמנא חייבי' לשכנגדו לקיים לא א' ואם לא קיים זה התנאי הגם שנאנס אין חברו חייב במה שהבטיח לו אם יקיים התנאי כיון שסוף סוף לא נתקיים התנאי עיי"ש וה"ה הכא הגם שהיו אנוסים כיון שס"ס לא קיימו התנאי לשבר תאותם אין יסוד המים מחויב להכנע ולהקרע מפניהם והבן ולכן עכצ"ל כי הים נקרע בזכות יוסף שנא' וינס כו' ששיבר כח התאוה ולכן נכנע למולו כח יסוד המים ונקרע כי כן יסד המלך מלכו של עולם עפ"י טבע המעולה כדברי הבעל עקידה ועפי"ז יבואר הפסוק לכו וראו מפעלות אלקי"ם גימ' הטב"ע נורא עלילה על בני אדם שלעיני בני אדם המוני' נראה שהעלילה נורא ושינוי ממנהג העולם אבל עפ"י האמת הנה ענין הטבע המעולה להכנע וכאמור וע"ז גמר אומר למה הי' ענין טבע להכנע יסוד המים שהרי הפך ים ליבשה עז"א בנהר היינו בזכות יוסף הנקרא נהר כמ"ש בזוהר פ' מקץ יעברו ברגל שהוא הכניע' כח התאוה הדומה למים וע"כ נקרא נהר וכאמור והן דברי המד' כתי' לכו וראו מפעלות אלקים וכתי' בתרי' הפך ים ליבשה והא הם לא שברו כח התאוה ואמאי קא' מפעלות אלקי"ם גימ' הטבע עז"א למה וישנאו אותו כדי שיקרע הים לפניהם וכאמור ונכון: א"י וישנאו אותו במדרש למה כדי שיקרע הים לפניהם ופי' המפורשים כי הים נקרע בזכות יוסף שנאמר הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף ראה דכתיב גביה וינס ויצא החוצה ויש להבין מה זה מדה כנגד מדה שבשביל זה דוקא נקרע הים. ונ"ל להסביר הדברים בהקדם לפרש ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויש לדקדק על כפל לשון ולמה שינו את לשונם המלך תמלך אם משול תמשל וגם מפני מה לא אמרו המשול תמשל וגם תחלה אמרו עלינ"ו ואחר כך תמשל בנ"ו. ונ"ל כי כל דבר צריך להיות העדר קודם להוי' כדאיתא בש"ס לענין אפרוח ביצת נבלה וטרפה אימתי גביל לכי מסרח עפרא בעלמא הוא וכל דבר שזורעין בקרקע אינו מצמיח עד אחר שכלה ואבד פושט צורה ולובש צורה ועד"ז פי' המפו' רבבה כצמח השדה שקודם הצמיחה כלה ואבד עד שילבש צורה וכ"כ מצינו אצל אברהם אבינו וירד אברם מצרימה הי' בחי' העדר אח"כ ויעל אברם ממצרים וגו' במקנה בכסף בחי' הוי' וכ"כ יצחק שא"ל לך מעמנו בחי' העדר אחר כך הלכו אצלו בחי' הוי' שא"ל ראינו כי היה ה' עמך בחינת הויה חדשה וכ"כ גבי יעקב שאליפז לקח ממנו כל אשר לו ולא נשאר בלתי עם גויתו וז"ש במדרש ויצא שאמר יעקב אשא עיני אל ההרים היינו ההורים מא"ין בחי' העדר יבא עזרי כי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ יש מאין, וכמו כן היה אצל יוסף שבקשו אחיו להרגו ונמכר לעבד והיה אסור בבית האסורים בחי' העדר הקודם להוי' בחינת מלך שמלך במצרים ואמנם עתה שהיה יוסף גדול מכל השבטים כדכתיב וישראל אהב את יוסף מכל בניו וכאשר סיפר להם החלום והנה אנחנו מאלמים כו' א"ל המלך תמלך עלינו לשון בתמי' אם גם עתה משול תמשל