ייטב לב בראשית רכב

ממנה אבל עבודה שהוא מן השכל בטוח הוא מהכשל בה כו' עיי"ש וזה עצמו ההבדל שבין עבד לבן כי עבד עיקר עבודתו באברי' ובמעשים לא כן בן עיקר עבודתו מאהבה דבר הצפון בלב יותר ממה שנראה באברים כי בן אינו משרת במעשה רק לעתים אבל אהבה להאב תקועה בלבו תמיד וזה עצמו ההבדל שבין ימי הנעורים שאז כל איש בתקפו וגבורתו ועיקר העבודה באברי' ובמעשים אבל השכל הצפון בלב עודנו חלש אבל בימי הזקנה זקני ת"ח כ"ז שמזקינים דעתן מתישבת וכח הגופני חלוש עיקר העבודה בלב ובשכל ובהשגה יותר ממה שנראה באברים כידוע בחוש והנה שבטי ישורון כלם גבורי' וצדיקים עושי רצונו ית' אך שמהם הי' העבוד' גלוי' באברים החיצונים והי' חושד אותם יוסף שהעבודה במעשה יותר מן הצפון בלב וזה בחי' עבדים ע"כ זה גרם שהיו השבטי' קוראין לבני השפחות עבדים כי כל הפוסל במומו פוסל ובזה תבין דברי הלקו"ת שקוראן עבדים לא כן יוסף הוא הי' נער וגו' עושה מעשה נערות ממשמש בעיניו ומתקן שערו ובלבו הי' אהבתו תקועה בלב ברצון אמת להבורא ית' והוא בחי' בן ובחי' עב דת הזקן שאז עבודתו רק הצפון בלב וז"ש וישראל אהב את יוסף כי ב"ן זק"נים הוא לו ופי' התרגום בר חכים היינו עבודה הבאה מכח החכמה והשכל והנך רוא' מדתו בחי' יסוד אות ברית קודש שעבודתו רק רצונית ולא הכרחית כי אין כו' אלא לדעת והבן, אשר ע"כ ויחלם וגו' והנה קמה אלמתי וגם נצבה ר"ל עבודה קיימת כי קושטא קאי וזה פי' נצבה כמו שפי' הר"מ במורה והנה ה' נצב ר"ל קיים ועומד עיי"ש, והנה תסבינה אלמתיכם כלו' כי עבודתכם הוא אלומותיכם בבחי' דבר עגול ומסבב שאינו עומד ומתקיי' על עמדו ע"כ ותשתחוין לאלמתי כי עבודה שהוא במעשה יותר מהצפון בלב אינו דבר המתקיים, וז"ש במד' פירותי קיימים ופירותיכם מרקיבים והבן ויוספו עוד שנא אותו כי לא הבינו מדרגתו ובחי' כי עבודתו צפון טמיר ונעלם, ויחלם עוד וגו' והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים ידוע כי עבודתם איננו במעש' רק בבחי' השגה וחלול ושבת והודאה להבורא ית' ועכ"ז הם משתחוים לי כי צדיקים גדולים ממלאכי השרת וכ"ש ממאורי השמים ומזה הבינו כולם בחי' וגודל קדושתו והשגתו הצפון בלבו וחש אביו יעקב לבלי יתגאה בזה חלילה ותועבת ה' כל גבה לב ע"כ פתר לו החלום עליו ועל אמו והשבטים ויגער בו אביו ויאמר הבוא נבוא וגו' ויקנאו ב"ו אחיו פי' במה שבו טמיר ונעלם ואביו שמר את הדבר לבל יתקלקל ע"י גאות ע"כ גער בו: ויוצא לנו מזה כי השבטים הי' עבודתם במעשה ויוסף לא היה נראה מבחוץ על האברים כלום רק טמיר ונעלם במחשבה וז"ש להלן וינס ויצא החוצה (ר"ל כי אז נס מהפנימי שבו לחוץ ונראה צדקתו) וע"כ נקרע הים בזכותו כי אי' במד' שא' הים אני קשיש ממך כי אני נברא בשני ואתה בששי וא"ל משה אני קשיש כי ישראל עלה במחשבה וזה אי אזלינן בתר מחשבה ע"כ בזכות יוסף שעיקר עבודתו במחשבה ואזיל בתר מחשבה נקרע הים וזה שאמר כי בן זקנים הוא לו היינו שהי' עבודתו במחשבה ע"כ ועשה לו כתונת פסי"ם פ"ס י"ם והבן וזה ענין נס חניכה שנעשה הנס בשמן הרומז לחכמה כי היונים רצו להגביר חכמת חיצוניות ולהשכיחם תורתך ולהחשיך עיני השכל וז"ש חשך זה יון כנודע וע"כ נעשה הנס בשמן ובמנורה להאיר נרות ישראל נר ה' נשמת אדם עיני השכל כנודע וע"כ בברכה ראשונה הכוונה הוי' אהי' כי צריך לעבוד את ה' הוי' בה' בבחי' אהי' זמין אנא למהוי ולהתקיים וקישור חב"ד עבודת השכל בחכמה ותבונה ובדעת המכריע ומקשר כנודע ע"כ הוי' אהי' במילוי ע"ב קס"א עולה רג"ל כי אמת יש לו רגלים וקושטא קאי קמה וגם נצבה וכ"כ ברכה שני' הוי' אלקים עפמ"ש הרב הקדוש מהרצ"ה זלה"ה מזידיטשוב ע"הפ והי' הוי' לי לאלקים בבחי' טבע קיים וכ"כ ברכה ג' הוי' אד' בחי' דבר המתקיים על יסוד כי צריך לעבוד את הוי' ב"ה בבחי' יסוד המתקיים מלשון אדנים למשכן והבן היטב: וישנאו אותו במד' כתי' לכו וראו מפעלות אלקים וכתי' בתרי' הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו כדי שיקרע את הים לפניהם ופי' המפו' עפ"מ דאי' במד' הים נקרע בזכות יוסף שנאמר הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף ראה שנאמר וינס ויצא החוצה ואכתי קשה לשון המד' מה זה שהביא כאן הפ' לכו וראו מפעלות אלקים וא' וכתי' בתרי' הפך ים ליבשה הול"ל סתם למה וישנאו אותו כדי שיקרע הים לפניהם וגם מה זה דקאמר וראו מפעלות אלקים וכתי' בתרי' הפך ים ליבשה משמע דקשי' לי' ע"הפ ומה קושי' הא ודאי קריעת י"ס הי' מפעלות אלקים ונס מפורסם ושפיר קאמר וראו וגו' והנ"ל בזה דקשי' לי' אהא דכתי' מפעלות אלקים ואין אלקים אלא דין משמע דפעולה זו נעשה להם בדין והלא כתיב וימרו על ים בי"ס ויושיעם למען