ייטב לב בראשית רכא

ית' עבודה תמה ברוב עוז ועצמה והנה מבואר בנזה"ק פ' ל"ד סי' י"ב כי יש יצה"ר פנימי בעצמות האדם מכח זוהמת החומר ומלבד זה יצה"ר חיצוני שהוא מלאך ממש והוא שר הידוע וחיילותיו עיי"ש והמלאך ההוא הוא המסבב סבות ומניעות ועיכובים למנוע האדם מעבודת השי"ת וזה כל ענינו ותחבולותיו וכל הגדול מחבירו יצרו גדול כו' והנה אותן המניעות והעיכובים שהיה ליעקב אבינו ע"ה וכ"כ ליוסף מהנמנע הי' לשברן לבלי להשגיח עליהן ולזה הש"י המביט מראשית אחרית התיש כח זוהמתן של יעקב ויוסף עד שנולדו מהול שמזה נראה בעליל שפסקה מהן זוהמת הערלה וצור ילדם תשי כת יצה"ר הפנימי ולא נותר רק כח יצה"ר חיצוני ולכן הי' באפשרי ובהשיג ידם לגבר עליו לשבר המניעות עוד זאת כוון יוצר בראשית שיהי' אמותיהן עקרות בטבע ג"כ מטעם הנאמר והוא עפמ"ש הר"מ אלשיך עה"פ אחותנו את הי' לאלפי רבבה כי רוב בנים הולכים אחר אחי האם ונ' המפו' דמשו"ה היו אמותיהן עקרות לבלי לילך אחר אחי האם וכמו שפי' זקיני בס' ישמח משה לפרש רני עקרה לא ילדה ואז"ל דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו עי"ש, ולפי"ז אם לא הי' רבקה ורחל עקרו' והי' הולכים אחר אחי האם לא הי' באפשרי ליעקב ויוסף להתגבר על יצרם החיצוני בצירוף המניעות והעיכובים וע"כ הי' עקרות לבלי להוליד בטבע כ"א עפ"י נס וזה רצון המד' זה נולד מהול וזה נולד מהול והי' תש כח יצה"ר הפנימי וזה הי' אמו עקרה וכו' ולזה הי' לה' כח לשבר המניעות והמאורעות מה שזה נשטם וזה נשטם ומה שזה יצא לחו"ל וזה יצא לחו"ל וכו' והבן: והנה מה שזכה יוסף למלוך על אחיו הוא ג"כ מה"ט מפני שהי' לו נסיונות רבות ועמד בנסיון מה שלא הי' כן לאחיו ולכך זכה למלוך עליהן וכדאי' במד' מקץ פה שלא נשק לעבירה ע"כ ישק וגו' ואמנם זה אחר שירד למצרים אבל כ"ז היותו עם אחיו אם כי יוסף הצדיק ומושל ביצרו אבל לא ראו בו אחיו מעלה יתירה עליהם עד שיהא בשבילה ראוי למלוך ולהשתרר עליהם והנה לעיל פ' חיי ויאמר אברהם אל עבדו וגו' המושל בכל אשר לו אי' במד' שהיה שולט ביצרו וז"ש אחיו המלך תמלך עלינו אם' משול ביצרך תמשל בנו הלא אין אתה מושל ביצרך יותר מאתנו ומדוע ראוי לך למלוך עלינו אח"כ ויחלום עוד חלום אחר והנה השמש והירח וגו' משתחוים אלי ורמז שהוא משבר מניעות ועיכובים כמו השמש עד שהשמש משתחוה לו לאשר אם כי השמש משבר מניעותי' אבל היא בגבהי מרומים לא כן בן אדם יסודו מעפר ובעולם הגשמי והחומרי ויצרו כרוך בעקביו ואעפי"כ משבר מניעותי' ודאי הוא גדול מהשמש וכבר אמרו גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת וא"כ שהוא משבר מניעות ועיכובים כאשר הי' באמת ברדתו מצרימ' ולזה ראוי למלוך עליהן ואמנם פתרון הדבר שגם אביו המכונה שמש ישתחוה לו כאשר הי' באמת ולכאורה יש להבין הלא יעקב הי' לו מניעות רבות ושברן עד שמכונה שמש והוא גם הוא בן אדם קרוץ מחומר ועכ"ז התגבר על יצרו בצירוף המניעות ומדוע ישתחוה הוא ליוסף ובמה כחו של יוסף גדול ממנו אבל האמת הוא כי יפה כח הבן זקונים כי אביו היה לו מניעות מעבוד עבודתו בקום ועשה אבל יוסף בהיותו רך בשנים נתנסה בנסיון באשת פוטיפר ביצה"ר דעריות ובמצרים שטופי זימה ועכ"ז עמד בצדקתו ובזה עצמו כחו גדול מיעקב עד שיעקב ג"כ השתחוה לו ואמנם הוא גם הוא לא הי' לו כת בעצמותו כח התעצור לעצור תאותו לולי שאביו הי' בעזרו ונראתה לו דמות דייקנו של אביו כנודע ולכן ויאמר יעקב הבוא נבוא אנו וגו' הלא אני בחי' שמש ואיך יעלה על דעת שגם אני אשתחוה לך ויגער בו אביו נגד אחיו כי ויקנאו בו אחיו אבל בלבו הבין שמסתמא חלום אמת הוא והוא יהי' נתנסה בנסיון גדול ממנו כאשר הי' אח"כ באשת פוטיפר וחש לבלי יפול ח"ו ברשת וע"כ אביו בעצמו שמר את הדבר שיעמוד יוסף בנסיון במה שנראתה לו דמות דיוקנו לעמוד בתקפו ובצדקו עד שעי"ז זכה למלוך ואביו ואחיו כולם השתחוו לו והבן: והוא נער את ב"ב וגו' עי' רש"י שהי' עושה מעשה נערות כו' ויבא יוסף את דבתם פרש"י שהיו בני לאה מזלזלי' בבני השפחות לקרותן עבדים וישראל אהב את יוסף וגו' כי בן זקנים הוא לו עי' רש"י ותרגום ועשה לו כתונת פסים במד' פ"ס י"ם עיי"ש ויחלם יוסף חלום וגו' והנה קמה אלמתי וגם נצבה לשון כפול קמה וגם נצבה ועי' רש"י והנה תסבנה שפת יתר דהול"ל והנה אלמתיכם תשתחוין לאלמתי ויחלם עוד וגו' עד ואביו שמר את הדבר הדקדוקים רבו ולהבין הענין לדעתי עפמ"ש בחוה"ל שער עב"א כי עבודה שהוא מן התורה בלבד יהא הנראה ממנה על האברים יותר מהצפון בלב מעבודת אלקים והעבודה שהוא מן השכל הצפון בלב כפלים ממה שנראה על האברים עוד שם כי העבודה שהוא מן התורה כח התאוה אורב לה ומצפה העתות שהוא מתעלם