ייטב לב בראשית רכ

והבחירה שניהן צדקו יחדיו והידיעה אינ' מכריח וא"כ ראי' שלו קמה גם נצבה שאין המזל מכריח אותו וא"כ ואיך אעשה וגו' וחטאתי לאלקי', וזה פי' יקר: אבל עוד כוון באמרו וכל אשר יש לו נתן בידי וגו' ואיך אעשה וגו' והוא מה שא' במשנה סוף עוקצין עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק (הוא השומר הברית) ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי י"ש היינו להנזהרי' מקליפות קר"י מספרו י"ש, ובלקו"ת חבקוק עה"פ ה' שמעתי שמעך יראתי כתב כי בכתר יש תר"ך אורות ונחלקי' י"ש בחכמה וי"ש בבונה וכאשר העונות גורמים אז נאחזי' בהם הקליפות ונקראי' קר"י גימ' י"ש עיי"ש, והנה ביעקב כתי' וכי י"ש לי כל הכוונה על הש"י אורות הללו עי' בלו"קת וישלח עה"פ ויקח מן הבא בידו מנחה וגו' וזה עצמו שאמר לה יוסף וכל אשר י"ש לו (ר"ל כל בחי' י"ש מאבא ומאמא) נתן בידי שאני שומר הברית ואיך אעשה הרעה וגו' לפגום בברית וחטאתי לאלקי' וז"ש וישראל אהב את יוסף כי בן זקני' הוא לו היינו בן זקני' ר"ל כתר חכמה ובינה והרצון בזה שליוסף הש"י אורות של חו"ב דתחות כתר"א כמו ליעקב והיינו זיו איקונין דומה לו וזה שתרגומו ארי בר חכים הוא לי' כי הי"ש אורות נקראי' תעלומות חכמה בזוהר בראשית ד' כ"ו ע"ב: אבל עוד דברי' בגו עפימ"ש בזוהר תרומה ד' קס"ו ע"ב תחות כרסי"א עלאה טמירא שריין ש"י עולמו' אינון ר"ז מנין או"ר מסטרא דימינא ק"ג מסטרא דשמאלא ועלייהו כתי' להנחיל אוהבי י"ש האי אור זרע לי' קב"ה ע"י דהאי צדיק ואוליד ואצמח ועביד פירין הה"ד אור זרוע לצדיק וכו' עיי"ש, וז"ש אלה תלדות יעקב יוסף וכדאי' בזוהר במקומו מאן עביד תולדות אהדר ואמר יוסף דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק איהו עביד תולדות עיי"ש, ועז"א וישראל אהב את יוסף כי בן זקני' הוא לו זקני"ם מספרו או"ר דמסטרא דימין סוד או"ר זרוע לצדיק ע"כ הוא המוליד תולדות והבן כנ"ל בעזה"י: אלה תולדות יעקב יוסף במד"ר זה נולד מהול וזה נולד מהול זה אמו עקרה וזה אמו עקרה כו' זה נשטם וזה נשטם זה יצא לחו"ל וזה יצא לחו"ל כו' הנה רש"י הביא זה המד' בקצרה והשמיט תחל' דבריו זה נולד מהול כו' זה אמו עקרה כו' וטעמו מובן כי באלו המאורעות המבוארים זה נשטם כו' מעליותא הוא לגבייהו מפאת עצמן שאעפ"כ עמדו בצדקתן וטעתם לא פג וכו' אבל מה שנולד מהול או שאמו עקרה מה דהוי הוי ואין זה מעלה של עצמם שכך הי' בטבע וצריך א"כ להבין כוונת המד' במה שחשב אלו לכאן ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו כפל ענין מלך תמלך משול תמשל גם להבין אומרם תמלך עלי'נו תמשל בנ"ו, ויחלם עוד חלום אחר וגו' והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי וגו' ובמד' אמר יעקב מי גילה לו ששמי שמש אח"כ הבוא נבוא אני ואמך מה תמי' הוא זה ורש"י פי' והלא אמו כבר מתה ולא הי' יודע שהדברים מגיעים לבלהה וכ"ה במד' ולדרכנו אפשר להבין עוד בזה מה שתמה אח"כ ויגער בו אביו וגו' ואביו שמר את הדבר ועיקר צריך להבין מה מענין הסיפור הזה נקח לעבוד את ה' כי לי עצה ותושי' כתי' וכל התורה כולה נאמרה להבין מענין הסיפור הצריך לעבודת הש"ית אשר ע"כ נ"ל ביאור הענין בהקדם להבין טעם מה שנקרא יעקב שמש וכדאי' במד' כאן ובפ' ויצא עה"פ כי בא השמש שמע קולן של מלאכים א' בא השמש אתא שמשא כו' ועיי"ש בנזה"ק כי יעקב בקו האמצעי בחי' ת"ת הנקרא שמש עיי"ש וזה ברור ליודעי בינה אולם גם עפ"י פשוטן של דברים יש להבין טעמו שנקרא שמש והוא עפ"י המבואר בס' ישמח משה פ' וירא עה"פ כחום היום ותורף הדברים כי השמש יש לה מנגד למהלכה הטבעי אעפ"כ אינה מניחה את שלה יוצאת במזרח ושוקעת במערב לתת שלום לקונה והוא מוסר ויסוד גדול בעבודת השם לבלי להשגיח על מניעות ועיכובים כ"א לשבר כל המניעו' והמסכים שבינו לבין קונו לעבוד עבודתו בכ"ע ובכל רגע עבודה תמה וזה מה יתרון וגו' שיעמול תחת השמש בבחי' השמש לשבר זרוע המניעות ועיכובים וזהו ואוהביו כצאת השמש בגבורתו עיי"ש בארוכה והנה כפי המבואר בסיפורי תורתנו הקדושה נראה בעליל כי יעקב היה לו מניעות רבות ועצומות יותר מאבותינו אברהם ויצחק כי עברו עליו צרות רבות צרת לבן צרת עשו צרת דינה וצרת יוסף כמאמר הכתוב רבות צררוני מנעורי וכדאי' במד' לא נחתי ולא שקטתי וכו' ועכ"ז שיבר כל המניעות ועבד את ה' בבחי' שמש לכך נקרא יעקב שמש והבן וכ"כ יוסף הי' לו אותן המאורעו' שהי' ליעקב מניעות ועיכובים ועכ"ז עמד בצדקו מתחל' ועד סופו ולזה סיפרה לנו התורה ענין של יעקב ושל יוסף להורות לנו המעשה אשר נעשה לשבר זרוע המניעות והעיכובים לבל יעצרנו הגשם והשלג וכהנה כ"א לעבדו