ייטב לב בראשית ריז

בהסכמתם יכוונו כל או"א לפי ענינו לטובתו ותועלת עצמותו אז אין לשפוט על המוסכם מפיהם יותר מעל המוסכם מאיש פרטי וזה עדת חנף גלמוד אפי' יהי' עדה גדולה עכ"ז אינם חשובים כ"א כאיש פרטי וגלמוד ומה"ט אל כביר לא ימאס אם ברוב אסיפתם תתאחד טוב כוונתם וסוד עצתם מצומדים יחד איש אל אחיו בלב אחד וז"ש משה שתהיו כלכם בעצה א' לשרת לפני המקום לא לשום כוונה בלתי זה והבן עכ"ד וא"כ אם באים להתפלל ולבם בל עמם וכל א' חושב מחשבותיו ותחבולותיו אין זה נקרא כנסי' לש"ש וזהו שמייחדי' בתי כנסיות לתפלה וע"ז פי' דהיינו שבאים בתוכם היינו בפנימיותם להתפלל והבן ונקדים הכלל של חוה"ל דעל המחשבה שבלב מגיע שכר עוה"ב ועל המעשה עוה"ז וז"ש הקב"ה ישלם שכרם בעוה"ב על תוכיות הלב וגם יסיר מהם כל מחלה וישלח כו' בכל מעשה ידיהם היינו על המעשה ששכרו בעוה"ז והבן, וז"ש חז"ל בברכות למדנו ארחות חיים ונזכה בהן לחיי עוה"ב וע"ז אמר הזהרו בכבוד חבריכם היינו הבור' ב"ה וכפרש"י בפ"ב דשבת דכתי' רעך ורע אביך כי' ופי' שענין הכבוד הוא ומנעו בניכם מן ההגיון ר"ל שלא יהגו בגרונם ולבם בל עתם ולזה הושיבום בין ברכי ת"ח דאז ילמדו איך להתפלל בכוונת הלב וזה וכשאתם מתפללי' דעו לפני מי אתם עומדים ר"ל שהוא חוקר לב ובוחן כליות ועי"ז תזכו לשכר עולם הבא כאמור, וזהו כנוסו וכנוס בניו ר"ל שנתאחד עמהם יחד כאיש אחד בעת התפלה כי הי' תוכו כברו וכמוהו כמוהם וכמו שאחז"ל אלמלא הי' ישראל באגודה א' לא שלטה בהם כל אומה ולשון וזה הצילו מיד עשו ואלופיו כי הם מעלמא דפרודא כדכתי' נפשות ביתו ויעקב ובניו נאחזו בסבך האחדות לה' אחד כדכתיב שבעים נפש והבן: עוד ביאור ע"ז עפמ"ש מוזלה"ה עה"פ ויירא יעקב מאד ויצר לו שהי' צריך להטיל פחדו ומוראו על עשו והכלל דהירא מה' מוראו על הכל והנה יראה הוא בחי' קיבוץ הכחות וכאלו ממש אין לו מקום מפחד ה' ויצר לו כל העולם והיינו ויירא עד שהגיע לגדר ויצר לו עכ"ד עיי"ש ועפ"י דברי המפו' על ויהי' מורא שמים עליכם ר"ל שכמו שאתם יראים מה' כן יהי' יראים מכם כדכתי' ויראו ממך והיינו יראת הרוממות מרוממותו יתע' דאלו מיראת עונש אינו מוכרח שיהי' אותה יראה על זולתו ממנו כי הצדיק אינו רוצה שיענש אדם בסבתו והבן, וידוע מ"ש העקרים כי יראה הוא ענין קיבוץ הכחות ואהבה פיזור הכחות וידוע כי אברהם מדתו חסד שעבד את הבורא ב"ה בבחי' אהבה ויצחק בפחד ויראה ויעקב בקו אמצעי אמנם כשהי' צריך להפיל פחדו ומוראו על עשו ואלופיו התלבש א"ע בכסות היראה ומזה יראו ממנו וז"ש כנוסו וכנוס בניו דלכאורה היל"ל כנוסו עם בניו ומה וכנוס ולדרכנו יובן דר"ל כנוסו היינו קיבוץ כחותיו וכנוס בניו היינו קיבוץ כחות שלהם בבחי' יראה הגדולה זה הצילו מיד עשו כו' והיינו יצילך קבוציך ר"ל יראתך שהיא קיבוץ הכתות כאמו' וז"ש בארץ מגורי אביו שפירושו לשון דירתו של אביו כפשוטו וגם לשון יראה כמו מגור מסביב וגם לשון קיבוץ כמו יגורו עלי עזים ולדרכנו הכל עולה בקנה א' כי מדתו של עצמו בחי' אמת ליעקב קו אמצעי דחו"ר וכאן ליראה לבד הי' צריך להפחיד את עשו ומהיכן הי' לו מדה זו לבד מחמת שהי' דר במקום אביו וכמ"ש בפע"ח שער ר"ח על וזרח השמש ובא השמש אל מקומו ר"ל למי שהוא ממלא מקומו שואף הצדיק הראשון עיי"ש וזהו מחמת שישב בארץ מגורי אביו כמשמעו זכה לבחי' יראה לשין מגור מסביב שהוא ענין קיבוץ הכחות ואסיפתם כמ"ש והבינהו: עוד יתכוין כנוסו וכנוס בניו כו' עפמ"ש באור המאיר על החסיד שהתפלל הצילני מפיזור נפש ר"ל שלא יהי' לו הרבה רצונות אלא רצון אחד לתכלית א' לעבוד את הבורא ב"ה וע"ד אחת שאלתי כו' והוא שבתי בבית ה' וזהו כנוסו כו' קיבוץ הרצון ע"ד האמור וזהו שפרש"י גץ אחד (ר"ל ע"ד רשפי' רשפי אש כו' והוא אחד שנתאחד כל בחי' רצונות לבחי' אחד זהו) יוצא ושורף את כלו והבן: א"י וישב יעקב במד' רבה כתי' בזעקך יצילך קבוציך כנוסו וכנוס בניו הצילו מיד עשו ומאלופיו ואת כלם ישא רוח יקח הבל זה עשו ואלופיו והחוסה בי ינחל ארץ זה יעקב בהקדם לפרש הא דכתיב בפ' וישלח ויקח וגו' ויעבר את מעבר יב"ק ויקחם ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו וזה לשון השל"ה שם וזהו סוד ויעבר את מעבר י"בק ר"ת "יעננו "ביום "קראנו והעי"ן מובלעת אצל היו"ד בתי' יעננו אז ר"ת יעקב וכבר הארכתי במקו' אחר בסוד ו"י"ע"ב"ר שהוא ע"ב רי"ו ובסוד יב"ק שהוא סוד ג' שמות הוי' אהי' אד' עכ"ל וצריך להבין ענין היחוד של הג' שמות לכאן: ונ"ל כי מבואר בסידור כי בהאבק האיש עם יעקב נגע בכף ירכו ונפגם ההוד דז"א וידוע כי יעקב בנצח ורחל בהוד ולכן אינה יכולה לקבל מהוד דז"א לפי שנפגם לפיכך הוצרכה לקבל ע"י יעקב שהוא בנצח והנה "מתתיהו