ייטב לב בראשית רי

זה מליצה להקב"ה עי"ש באורך ובזה פירשתי אומרם כל הקובע מקום לתפלתו ר"ל שקובע מקום בדיבוריו להלביש בהן תפלתו אלקי אברהם בעזרו שכן מצינו באברהם שאמר אדוני אל נא תעבור מעל עבדך ופרש"י לגדול שבהן אמר ד"א לשכינה אמר להמתין עי"ש והיינו שהלביש תפלתו ולכך כשנפטר אומרים עליו אי חסיד אי עניו כי זה בחינת ענוה שאינו כדאי בעיניו לאפושי ברחמי שלא יקטרגו עליו זולת ע"י שמלבישו בדברים וזאת תורת המסו' ועשה לי מטעמים ר"ל תפלה שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים וש"ת איך מתאוה פן יפסקוה עוברי דרכים ר"ל שרי מעלה הסובבים את השושנה כמ"ש השל"ה פ' בשלח על מ"ש יעקב התחת אלקים אנכי עי"ש ותבין לזה אמר ועשה להם מכנסי בד לכסות ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה ר"ל שיהא נראה שמדבר דברים פשוטים ובתוכו כרוב אחד היינו בחינת תפלה וז"ש אין שיחה אלא תפלה ר"ל אין שיחה אלא אותה שיש בה תפלה וז"ש כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים ר"ל בעת ראותי פני אלקים שאליו יתברך אני מתפלל ואשא עיני ע"כ ותרצני והבן. א"י כי על כן ראיתי פניך וגו' עפ"מ שפירשתי אל תיראי תולעת יעקב וגו' הנה שמתוך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות וגו' עמ"ש אין אומה נופלת עד שנופל השר שלה תחלה וכדכתיב יפקוד ה' על צבא המרום במרום אח"כ על מלכי האדמה וכו' ולזה ע"י התפלה צריך להתפלל על שניהן להפיל השר אח"כ האומה וכ"ז יכולים לפעול ע"י תפלות ושירות ותשבחות לכן נקרא פסוקי דזמרה ע"ד זמור עריצים כמאמרנו קודם תהלים לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים והקוצים כו' הן הן שרי מעלה הסובבים את השושנה כו' ובזה פירשתי א' פ"ק דברכות למה נקרא שמה רות שיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ותשבחות ומנלן דשמא גרים שנא' לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ א"ת שמות אלא שמות והיא דקשיא לי' איך אמר מפעלות הוי' על אשר שם שמות הלא הקב"ה אינו מייחד שמו על הרעה ולזה תי' א"ת שמות אלא שמות שזה מפעלות ה' שנקרא שמה רות ושמא גרים שיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ותשבחות וזה טובה הוא ועי"ז ששיבח לה' ית' ממילא הכריח כל החוחים והשרים וממילא שם שמות בארץ כפשוטו ועי' ברמב"ם בפי' המשניות פ"ז דברכות אמתני' מברך על הטובה שכתב וכן כשתבוא לו טובה אע"פ שאפשר סופה לרע מברך הטוב והמטיב כו' עי"ש ה"נ מכנה שמו יתברך על הטוב על ששם שמות שריוה לה' בשירות ותשבחות הגם שנצמח עי"ז שם שמות בארץ והבן והוא שרומז אצל דוד שלקח ה' אבנים ושם בילקוט רומז למדה החמישית הנקרא הוד והבן. וכבר נודע שנמשלו ישראל לתולעת שאין כחו אלא בפה והוא התפלה וז"ש הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות (כלו' שיש לו שתי פיות לחתוך למעלה ולמטה) תדוש הרים (הן השרי מעלה) ותדוק (אחר כך) וגבעות (הן מלכי מטה) כמיץ תשים וכ"ז ע"י שאתה תגל בה' בקדיש ישראל תתהלל תפעול כ"ז והנה כאן ביעקב שנאבק עם השר עד שנתגבר עליו וכדכתיב וירא כי לא יכול לו והיכריז להסכים על הברכות ממילא שוב לא הי' לו מורא מעשי ונכון לבו בטוח כי בודאי ימלא רצונו אחר שכבר השר שלו מילא רצונו כמבואר בזוהר דף קע"א וז"ש ולקחת מנחתי מידי כלומר בעיני נדמה כאלו כבר לקחת ע"ד שפרש"י בפ' חיי עה"פ נתתי כסף השדה עי"ש כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלקים היינו השר שלו ר"ל שראיתי פניך אחר שכבר ראיתי פני השר ע"כ ודאי ותרצני והבן: ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך וגו' ויאמר אליו וגו' ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה וגו' צריך ביאור דלרגל הצאן מבעיא ליה ועי' בהראב"ע. והנ"ל בהקדם לא יאמר עוד שמך וגו' ואיתא בש"ס ברכות הקורא לא אברהם אברם עובר בעשה ופריך מהא דיעקב ומשני ש"ה דאהדריה קרא והקשה מהרש"א מ"ש עי"ש. והנ"ל עפ"י המבואר בכתבי ק' של מוזלה"ה בפ' ויתרוצצו הבנים בקרבה וגו' עפ"י מה שפי' בחלום אהבתי אתכם וגו' ומ"ש לפרש שם וידו אוחזת בעקב עשו ומכח זה היה להם התערבות ע"כ ויקרא שמו יעקב שזה עיקר החשיבות שלולי זה לא הי' בגדר בעל בחירה כלל עי"ש, ובזה נבין דאברהם לא יתעלה בזה שיקרא שמו אברם כבראשונה לכך נתבטל שם זה לגמרי מה שאין כן יעקב נהי דשם ישראל מורה על שרית עם אלקים וגו' אכתי לולי שם יעקב המורה על התערבות עם עשו במה שידו אוחזת בעקבו לא הי' שום רבותא כלל אם מי שהוא בגדר מלאך קדוש יתגבר על הסט"א לזה לא נתבטל שם יעקב למען יהי' לזכרון על היותו אוחז בעקב עשו בפרק התערובות ועכ"ז גבר בצדקו עד שבא לגדר כי שרית ולכן שני השמות קיימין וזה נ"ל פי' הפסוקים בישעי' סי' מ"א מי פעל ועשה קרא הדרות מראש היינו לקרוא את יעקב בשני השמות יעקב וישראל