ייטב לב בראשית קצח

שאוכל פרי מעללי בעוה"ז מזה מופת חותך שאני טוב לבריות והבן ולכן כאשר ייאבק איש עמו ויר' כי לא יכול לא אז הבין כי אמת ליעקב ובדין נטל את הברכות לזה אמר לי' לא יעקב יאמר עוד שמך לשון עקבה ודמי' כ"א ישראל כי שרית עם אלקים היינו טוב לשמים ועם אנשים היינו טוב לבריות ע"כ ותוכל והבן: עם לבן גרתי וגו' ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך המקרא הזה אומר דרשוני הכי ימצא חן בעיניו ע"י שגד עם לבן ויהי לו שור וחמור ורש"י נלחץ בזה וגם להבין פרש"י גרתי לא נעשיתי שר וחשוב ד"א ותרי"ג מצות שמרתי, והנ"ל בזה עפימ"ש האלשי"ך על המשנה כל המקיי' את התור' מעוני שהוא נסיון קטן סופו לקיימה מעושר שהוא נסיון גדול מנסיון עוני ובזה פירשתי במקו"א דשר לא וגו' בבקשה מכם שאלו ממצרים כו' וז"ש ותרי"ג מצות שמרתי הגם ויהי לי שור וחמור והבן: ובזה נבין גם פי' הראשון והי' לאחדים כי הכת החדש' אומרים כי בפרוק מעליהם עול המצות ויעשו כמעשה האומות ויהי' שרים ואורי' וסגנים אז יחשבו בעיני האומות אבל שקר בימינם ולהפוך היא כי אז יתקנאו בהם או"ה ובפיהם שוא ידברו שרצונם בזה אבל האמת כ"א ישמרו ישראל חוקי התורה ולא ירצו להיות שרים וסגנים כ"א יכנעו תחתיהם אז ימצאו חן בעיניהם וז"ש עם לבן גרתי לא נעשיתי שר וחשוב כ"א בכמו גר ותרי"ג מצות שמרתי אעפ"י שאני עשיר איני מתקנא בזולתי להיות שר ומושל כתיך ואשלחה להגיד לאדוני כדברים אלו שאיני שר כ"א שומר מצות התורה למען למצוא חן בעיניך כאמור: ויח"ץ את העם אשר אתו יש לרמז עפימ"ש חז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול כו' לפיכך הקדים שקליהן לשקליו ופי' המפ' כי מצות מחצית השקל בא להורות שידמה כל א' בנפשו כאלו הוא מחצה ואיננו אדם שלם בלתי אם יתחבר יחד עם חבירים כל ישראל למען יהיו כלם אגודה אחת ואז אין כל אומה יכול' לשלוט בהן וז"ש המן עם א' מפוזר ומפורד כו' ואסתר אמרה לך כנוס את כל היהודים כלו' לכנסם באגודה אחת וזה שאמר וכי תבואו למלחמה בארצכם על הצר וגו' והרעותם בחצוצרות תתחברו בחצי צורות שידמה לכ"א שאינו אלא חצי צורה עכ"ד המפו' וז"ש ויחץ את העם שהורה להם להיות כ"א חצי אשר אתו הם אדם שלם וז"ש הצילנו נא מיד ר"ת המן שזה עמד להם בימי המן ג"כ והבן: ויאמר יעקב וגו' האומר אלי שוב לארצך וגו' ואיטיבה עמך יש לדקדק דהול"ל ואיטיבה לך ולמה אמר עמך והן אמת כי השי"ת א"ל ואהי' עמך וגם זה עצמו טעמא בעי (ב) רש"י פי' בב' הבטחות אני בא לפניך והנה נזכרו שתיהן בפסוק אבל למה לא הזכיר בפירוש רק הבטחה שני' ולא ראשונה וע"ד הפשוט יש לתרץ כי א' קטנתי וגו' פרש"י נתמעטו זכיותי והרמב"ן תמה כי מעת שהבטיחו בבית לבן שוב אל ארץ וגו' מאז לא הטיב לו עד שית שטו זכיותיו מכח זה עיי"ש ולכן י"ל שמפני זה לא הזכיר רק הבטחה שני' וזה עצמו מאמר יעקב אם כי ב' פעמים הבטחתני אני מזכיר רק הבטחה שני' כי מן הראשונה אני חש כי נתמעטו זכיותי מאז וע"כ אני מבקש רק בכת הבטחה שני' שמאז לא נתמעטו והבן זה ופרש"י נכון ומתוקן (ג) אומרו כי ירא אנכי אותו הול"ל ממנו (ד) פן יבא והכני והכה אם על בנים הי"ל לומר מה זה והכני: ונ"ל עפ"י המד' וישלח יעקב מלאכים למה שלח לו שלוחי אלא כך אמר יעקב אשלח לו שלוחים אם יחזור בתשוב' ועי' בזה"ק ביאור הדברים כי יעקב בטח בה' ולא פחד מעשו רק עיקר הפחד הי' ע"ד שא' המד' ויצר לו שמא יהרוג הוא את אחרים היינו הנה"ק שבו וע"ד שפי' רבינו הקדוש מהצ"ה זלה"ה מזידיטשוב אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו לעשו ולא ישאר ממנו שריד ולזה שלח לו שלוחים לדבר אליו דברי שלום ולבקש אהבתו להשלים אתו למען יהי' הנשאר בו הנה"ק לפליטה עיי"ש באורך ולזה הזכיר עיקר רק הבטחה שני' ה' האומר אלי ואיטיבה עמך ר"ל אטיב לזולתך עמך ולא יענש שום אדם בסבתי ולכן אני מבקש הצילני נא וגו' כי ירא אנכי אותו ר"ל עיקר יראתי שלא להרוג אותו כי פן יבא והכני ואז אם (אמנו שבשמים) על בנים היא תנקום ממנו לבל ישאר ממנו שריד ופליט ואתה אמרת הטיב אטיב עמך דייקא ע"ד שא' טוב לדידי' ומטיב לאחרינא כ"כ כאן שאמרת היטב היינו לדידך אטיב לזולתך עמך ושמתי את זרעך כחול הים שהוא חוק וגבול לבל יעבור הים וישטוף העולם כ"כ יהיו זרעך חוק וגבול לעצור רעה מהארץ ע"כ אני מבקש הצילני נא וגו' באופן שישלים עמי וישארו הנה"ק שבו לפליטה והבן: וז"ש להלן כ"א ישראל כי שרי"ת עם אלקים ועם אנשים ר"ל שאתה טוב לשמים ולבריות כי הרי ותוכל עיני רואות שאם אתה רוצה תוכל לנצח בכח אלא שלא