ייטב לב בראשית קצו

הרחמים שראשיתן א"ל המשותף בשם ישר"אל והיינו ע"ד שפירש"י ואתחנן אעפ"י שיש לצדיקים לתלות במעשיה' הטובים אינם מבקשים אלא מתנת חנם היינו מפני שיודעי' שאין להם משלהם כלום לבקש עבורו כי מי הקדימני ואשלם וכתי' כי ממך הכל ומידך נתנו לך והיינו דכתי' וחנותי את אשר אחון וגו' א' הקב"ה מי שאין לו משלי אני נותן לו ופי' המפו' מי שהוא בחי' אין לו שהיא נחשב אין ואפס אז משלי מתקופת שלי אני נותן לו וחונן ומרחם עליו בי"ג מדות דחמים לקרוא אותו בשם ראשיתן שהוא א"ל לשין תקיף ויכיל ומפני זה צדיק מושל הוא גוזר והקב"ה מקיים וז"ש אי"ן מי שהיא בחי' אין הוא כא"ל תקיף ומושל וז"ש המד' ומי כא"ל ישורון היינו מי שאינו מבקש מהדין כ"א מצד יושר שהוא לפנים משו"הד כ"דא ועשית הישר וגו' ואחז"ל זו לפנים משי"הד, וז"ש המד' הנאים והמשובחים שבהם היינו מי שאינו נאה ולא משובח מפי עצמו הוא הנאה והמשובח ע"ד יהללך זר כלומר יהללך זר באם לא פיך יהללך והבן ושוב מצאתי מעין פי' זה בספר עבודת ישראל ביתר עוז ונהניתי שכוונתי למקצת דבריו: עוד שם אין כאל ומי כאל ישורון ישראל סבא מה הקב"ה כתי' בי' ונשגב ה' לבדו אף יעקב ויותר יעקב לבדו והוא צריך ביאור והנ"ל בהקדם להבין לשון חכמים עה"פ מושל באדם צדיק מושל וגו' א' הקב"ה אני מושל באדם ומי מושל בי צדיק שאני גוזר והוא מבטל הנה לא אמרו מושל עלי כי כתי' לך ה' הממשלה אלא הכוונה שהוא מושל בי כלו' בעזרתי למלא משאלותיו כי תושיע לו ימינו, אבל נראה לי עוד דברים בגו שיש כוונה עמוקה באמרם מושל ב"י והוא כי אחז"ל על הפ' ויעבר ה' על פניו ויקרא וגו' מלמד שנתעטף הקב"ה כש"צ ואמר בזמן שיעשו לפני כסדר הזה אני מוחל להם ואיפלגו בזה קדמאי י"א שהכוונה יעשו ממש כמדותיו ית"ש כדכתי' והלכת בדרכיו מה הוא רחום אף אתה רחום וכו' וי"א יעשו היינו יקראו ויאמרו בפיהם הי"ג מדות ואני מוחל והנה בעל הפלא"ה הוכיח דדי באמירה דא"א לומר יעשו ממש דהרי מדה הראשונה הוא אל וזה א"א לעשותו כי לא איש אל אלא ע"כ די באמירה ובזה פי' מאמרנו א"ל הורית לנו לומר שלש עשרה כלו' מן מדת א"ל יצאה הוראה לומר י"ג מדות ובזה לבד הקב"ה מוחל ובספר בני יששכר בחדש אלול מאמר ב' פי' בזה כוונת רש"י מ"ש בפ' זו עה"פ ויקרא לו אל אלקי ישראל שקרא שם המזבח על שם הנס כו' ור"ד שהקב"ה קראו ליעקב אל וד"ת כפטיש וכו' ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי דמה בעי בזה אלא הכוונה דלפי המד' שהקב"ה קרא ליעקב אל א"כ נוכל לפרש יעשו עשי' ממש כיון שיש מציאות שיוכל האדם להקרא אל ולזה כ' רש"י פשוטו של מקרא לא כך הוא וא"כ חזרה הוכחה למקומ' דדי באמיר' בעלמא עכ"ד והוא דבר חכמה וש"י ואני אומר כל דברי חכמים קיימין דודאי הדרש אמת שהקב"ה קרא ליעקב אל והיינו לפי שיעקב עשה האפשרי לאדם לעשו' והלך בדרכיו מה הוא רחים כו' ככל י"ב מדות הרחמים זולת שזה אין ביד אדם לעשות א"ע אל לכן הקב"ה משלו נתן לו וקרא איתי אל ראשית של הי"ג מדות למען יהא שלם בכולן ואפשר שלזה רומז הכתוב ויבא יעקב שלם עיר שכם יב"א בגימ' י"ג שלם בכל הי"ג מדות עיר ש"כם ר"ת שם כבוד מלכותו הוא שם אל שנתן לו ה' כמו שנאמר ויקרא לו אל ונמצא אין זה ביד אדם לעשות עצמו אל אלא מתת אלקים הוא לקרוא בשמו ע"ד שאמרו עתידין צדיקים לקרוא בשמו של הקב"ה כו' אבל שהאדם יעשה א"ע אל או יקרא א"ע שם זה הוא דבר שאין בידו וע"כ הכוונה של יעשו יאמרו ובאמירה די וזה וזה אמת ופירות הנושרין מדברינו שאם האדם הולך בדרכיו בי"ב מדות שבידו לעשות אז הקב"ה נותן לו מתנת חנם ויקרא לו אל שפירושו תקיף ומושל הוא גוזר והקב"ה מקיים וז"ש חכמים ומי מושל בי צדיק ב"י היינו בכח י"ב מדות של רחמים שהאדם עושה לילך בדרכו ית' עי"ז נעשה מושל נמצא יעקב זכה להקרא א"ל מה שלא זכה לזה שום אדם מבלעדו והוא מפני שהלך בעקבותיו ובדרכיו ית' מה שבחק אנושי לעשותו וז"ש המד' ומי כא"ל כלו' להקרא בשמו אל ישורון מי שעושה הישר לפנים משו"הד חונן ומרחם כו' והיינו ישראל סבא לכן נקרא ישראל שבו אותיות יש"ר א"ל לומר שמשום שהלך בדרך הישר עי"ז זכה לקרוא אל להורות כי הוא שר ומושל ותקיף וז"ש המד' מה הקב"ה כתי' בי' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא והאלילים כליל יחליף ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי הוא אל מלך יחיד בעולם אף יעקב ויותר יעקב לבדו לקרא בשמו אל שר ומושל יחיד בעולם והטעם כי כתיב ויעבר את אשר לו היינו ב"ב והאנשים שהלכו עמו והבהמה ופרש"י עשה עצמו כגשר כו' וזה מורה על גודל מדת טובו ורחמנותו כהא דכתיב ורחמיו על כל מעשיו והלך בדרכו ית' ומזה זכה לבחי' זו לקרוא א"ל ועז"א ויאבק איש עמו כי לא ידע מדרגתו וירא כי לא יכול לו כו' שהוא תקיף אז ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א