ייטב לב בראשית קצג

ע"ד ומאז וק"ם וז"ש כי ראיתי אלקים פנים אל פנים היינו ראיתי שם אלקים בב' בחי' פניו הם אותיות הקודמי' לפניו היינו בחי' הוי' מילוי ס"ג ושם אכדט"ם וז"ש לו כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלקים היינו האותיות שהם לפני אלקים שהם רחמים ע"כ ותרצני וכוון בזה עוד למ"ש רבינו הקדוש זלה"ה בעט"צ פ' ויחי עה"פ צרות לבבי הרחיבו כי כתי' ועת צרה הוא ליעק' וממנה (דייקא) יושע ני עיקר הצרות באי' מבחי' אחוריים והתתקתן הוא אותן שמות אחוריים של הוי' העולה ע"ב ומילואיהן של השמות פק"ד ק"ל קס"ו קד"ם עולה צרות ומזה בא הישועה עיי"ש וזה ותר"צני וזה ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרת"ם והבן המקום ירחם עלינו ועל כ"י אמן: ז וע"ד רמז יתבאר אומרו לפניו עפי"מ שפירשתי למעל' וידו אוחזת בעקב עשו ר"ל כי כחו של עשו מב"פ אלקים העולה עקב וידו של יעקב אוחזת באותו עקב ע"כ יעקב עולה מנין ב"פ אלקים עם ייד אותייתיהן וידוע ני יש ב"פ אלקים בדיקנא קדישא בפנים ושם נמתקין למעלה בשרשם בב' הפאות העולה ב"ש פאה מנין ב"פ אלקים ונמתקין לבחי' ב"פ הוי' העילה בא"ת ב"ש מצפ"ן מצפ"ץ כמבואר בדברי האר"י ז"ל בביאור י"ג מכילין דרחמי וזה וישלח יעקב מלאכים לפניו דייקא לבחי' שנים והבן, וע"כ עולה ר"ת "וישלח "יעקב "מלאכים "לפניו מנין אלקים ובבתי' פנים נמתק וז"ש להלן כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלקים הייני אלקים בבחי' פנים היינו הוי' העולה מצפ"ן מנין אלקים שיידי"ן ע"כ ותרצני והבן: ה וישלח יעקב מלאכים לפניי במד"ר ברכות לראש צדיק זה יעקב ופי רשעים יכסה חמס זה עשו כו' ומה הן הברכות בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע וגו' ויש להבין מה ענינו לכאן וגם בקרא גופי' יש לדקדק דהול"ל דבר והפוכו ברכות בפי צדיק ופי רשעים יכסה חמס ועי' נזה"ק, ובזוהר פתח כי מלאכיו יצוה לך לשמרך כו' אתי ב"נ לאתדכאה יצה"ר אתכפי' קמי' ותרווייהו מזדווגין לי' לנטרא לי' כו' ר"א מוקים לי' ביעקב דקב"ה אזמין בהדי' מלאכין כמה דאתמר ויפגעו בו מלאכי אלקים כו' ומאינון מלאכים שדר לי' לעשו כו' כוונת הדברים עפ"י פשוטן נ"ל עפמ"ש מהר"י בעקידה פ' נח שער ט"ו אהא דכתיב ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית הארץ וגו' משל למלך כאשר השרים והסגנים הקרובים אליו ונצבים לפניו נכנעים תחתיו ושומעים לקולו אז כל המדינות יסורו למשמעתו כ"כ נפש האנושי היא המטרונה שיושבין לפני' ראשי שאר הנמצאים וכולן נכללין בה כי ע"כ יש אישי בני אדם נוטים אל טבע הארי או אל הדוב ונמר שמפני זה א' הוי עז כנמר וקל כנשר כו' וז"ש הלל אם אני כאן הכל כאן וכאשר תכבוש הנפש זה החלק המורכב מכל הנמצאות אז כל שאר הנמצאות ישאו ק"ו יישתחוו לו איש ממקומו וזה שנאמר ורדו בדגת הים כו' עיי"ש ובע"ח שער קיצור אבי"ע פ"ג מבאר דברי הזוהר הנ"ל כי יצ"ט ויצה"ר שורשם מבחי' דעת חו"ג דקדושה [ובבא יצ"ט אז יכול להמתיק את יצה"ר להחזירו למלאך לשמרו כמו שהחסדי' ממתיקים הגבורות עיי"ש באורך וכיון שיעקב החזיר יצה"ר לטוב כי שורש יעקב עולה עד הדעת קו האמצעי כידוע בחי' התכללות חו"ג וממילא כשיצה"ר משורש גבורה נכנע לפניו ונמתק אצלו אז נשאו שאר מלאכי אלקים מבחי' גבורה ק"ו יבאו לשומרו וז"ש ויפגעו בו מלאכי אלקים וא"כ שני הפירושים של הזוהר בקנה אחד עולים יחד כא' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך קאי על יצ"ט ויצה"ר אחר שמחזירו לטוב וזה הי' בחי' יעקב ולכך כתיב בי' ויפגעו בי מלאכי אלקי"ם דייקא ומהם שלח לעשו להודיעו כי מלאכי גבורה נכנעו לפניו ונמתקו מכח שיצ"הר שלפניו נכנע כנגדי וממילא נכנעים לפניו כל כתרין דמסאבותא וז"ש ויהי לי שור וחמור אינון תרין גזרי דינין צאן וגי' אלין אינין כתרי תתאי כמבואר בזוהר ממילא גם הוא מהראוי להיות נכנע לפניו ולהשלים אתו וכמבואר בזוהר סוף פ' זו מצר תצרני מעילא ומתתא לעילא אית לי' לב"נ מארי לתתא הכי נמי דא יצה"ר ואלמלא יצה"ר לא אשתכחו מארי דבבו לב"נ בעלמא עיי"ש וז"ש ואשלחה להגיד לאדוני וגו' למצוא תן ועי' במד' להלן וישתחו ארצה ז' פעמים וגי' כי שבע יפול צדיק וקם וביאר הה"ק כי זלע"ז עשה אלקים שבע מדות הפכיות לעומת הקדושה ולכן יעקב השפיל עצמו ז' פעמים כלפי זיי"ן מדרגות הללו ואח"כ בבואו לשער השמיני שם אין מגע עכו"ם הי' לו תקומה ועי' בישמח משה פ' בהעלותך שז"ש אם אין דעה הבדלה מנין עיי"ש והן דברי המד' הנ"ל שהתחלנו ברכות לראש צדיק זה יעקב כוונתו למ"ש בזוהר ויצא דף קס"ב וז"ל ברכות לראש צדיק לצדיק מבעי' לי' א"ל ראש צדיק דא עטרה כו' תו ראש צדיק דא יעקב וכו' אבל הא אוקימנא כי ההוא אתר רישא דברית דמני' נפקין מבועי' וכ' העט"צ שם שמפרש ראש צדיק על הדעת דז"א שהוא ביסוד אימא כו' בסוד דעת גנוז בפומ"א