ייטב לב בראשית קצא

בלבן הי' הוא סובר מזה להיפך כיון שמחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה כ"ש מחשבה טובה של יצחק א"כ מגיע לו הברכות כי דימה שהוא נתברך במחשבה ויעקב רק במעשה ואמנם האמת אינו כן כי יעקב נתברך גם במחשבה כי יצחק נתכוון לברך את הבכור וטעה וסבר שעשו הבכור ובאמת יעקב הוא הבכור כיון שקנה ממנו הבכורה וכפרש"י על גם ברוך יהי' עיי"ש וז"ש להלן ויאבק איש עמו ר"ל בכחו שבא מכח שנענש לבן על המחשבה בזה עצמו ביקש הוא להלחם עם יעקב מכת מחשבתו של יצחק כנ"ל ואח"כ וירא כי לא יכול לו אמר לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל כי עיקר הברכה הוי גביר לאחיך ומזה שראה שלא יכול לו הוכיח לעצמו האמת שיעקב נתברך במעשה הניכר לבני אדם ובמחשב' הנודע רק לה' וזה כי שרית נעשית שר לאחיך עם אלקי' פי' במחשבה שאינו נגלה רק לו ועם אנשים היינו במעשה כי הלא ותוכל ע"כ מוכח שהברכות בדין הם שלך כאמור ועפ"י האמור יובנו דברי המד' ריש הפרשה שפתח ז"ש שלמה ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס ועיי"ש בנזה"ק דקדוק על שא' רשעים לשון רבים וצדיק לשון יחיד ולדרכנו יומתק דקאי על לבן ועשו שדברו אתו בפה ולא בלב כדאי' במד' הנ"ל וברש"י על וישקהו לחד מ"ד עיי"ש והיינו ברכות לראש צדיק שנתברך גם במחשב' ופי רשעים זה לבן ועשו יכסה חמס כי נענשו על המחשב' הכל כאמור ולא תאמר דא"כ נתברך עשו במחשבה אלא אעפי"כ ברכות של יצחק הם לראש צדיק זה יעקב כי הוא נתברך גם במחשבה כאשר פירשנו והוא האמור בהויכוח שבינם בפרשה דילן ולזה יפה נקט לי' המד' ובזה יתבארו היטב דברי המד' כתי' אל תתן ה' מאויי רשע אל תתן מחשבות לבו ונלחץ בנזה"ק עיי"ש ולדרכנו מבואר היטב עיי"ש במד': ד וישלח יעקב מלאכי' לפניו אומרו לפניו צ"ב כה תאמרון מה הלשון הזה פעמים כה תאמרון כה אמר ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך י"לד האם בזה ימצא חן במה שמודיעו ויהי לי שור וחמור ובמד' זש"ה קומה ה' קדמה פניו וגו' עוד שם אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק וגו' עי' עליו ויבואר כ"ז עפמ"ש בס' א"י פ' לך עה"פ ויצו עליו כו' אמר הקב"ה לאברהם צא וכבוש הדרך לפני בניך כו' ושם בהג"ה יצילני מאויבי עז כו' יקדמוני ביום אידי וגו' ושורש הדברים כי מעשה אבות סימן לבנים ומה שאירע לאבות הוא פועל דמיוני על העתיד להבנים כי בראותו ית' כי ידל כבוד יעקב ויהי' נגעי מכאובים ופגעי הקורות ולא יהי' בידם למצוא מזורי הסמי' עם רפיון זכותם ותשות כתם ע"כ העיר ית' כל המקרים על האבות אילי הארץ המה הגבורים אשר רב חילם להשיג ישועה ונעשה מזה מעין ישועה לעולם גם להבנים וזה יצלינו מאויבי עז ע"כ יקדמוני כו' למען ויהי ה' למשען לי עיי"ש ותבין וז"ש ה' לאברהם הבט נא השמימה וגו' ויאמר לו כה יהי' זרעך הוראת אומרו כה ר"ל כמו שאתה למעלה מהחזל כי הגביה אותו למעלה מכיפת הרקיע כ"כ כה יהי' זרעך למעלה ממזל וטבע העולם וכן א' ית' בפ' יתרו כה תאמר לב"י וגי' אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים כלו' כמו שראיתם שעשיתי למצרים וגו' כה אעשה לכם תמיד גם עתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו' וז"ש המד' על כה תברכו (ביאורו בבחי' כ"ה תברכו) את ב"י מהיכן זכו לב"כ ח"א תאברה' שנאמר לו כה יהי' זרעך וח"א תמ"ת שנא' כה תאמר והוא מובן לדרכנו שצוה לברכם בבחי' כה היינו כמו שהי' הוא ית' אל האבות כה יהי' לבנים והבן וז"ש וישלח יעקב מלאכי' לפניו היינו להודיעו מה שהי' לפניו בימי האבות אברהם ויצחק ומכלם הצילם ה' כמו שהי' לאברהם שכבש המלכים וינגע ה' את פרעה וביצחק מה שהי' בימי הפלשתים ויצו אותם לאמר כה תאמרון וגו' ר"ל כמו שהושיע ה' את האבות והפיל שונאיהם לפניהם כה יהי' לזרעם זרע יעקב אשר בחר לו ית' וחמר לו עוד כי גם הוא כבר נושע מה' וזרועו מושלו לו להצילו מיד לבן וז"ש עוד כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ועכ"ז ויהי לי שור וחמור וגו' וכמו שהי' בעוזרי מלבן כ"כ יהי' בעזרי גם עתה וזה שכפל תי' כה פעמים ומה שהודיע לו כ"ז הוא לטובתו לבל יתיצב להלחם נגדו כי הי' נכון לבו בטוח בה' שיושיע לו ויפול שונאו לפניו אולם ירא שמא יהרוג הוא את אחרים לזה הודיע לו למנוע רגלו מנתיבות כאלו לבל יפול בפח יקוש ובשחת יפעל וז"ש ואשלחה להגיד לאדוני לטובתך למנוע רגלך מבור שחת למצוא חן בעיניך עי"ז שאני דורש טובתך להצילך מפח יקוש עי"ז אני כדאי למצוא חן בעיניך והן דברי המד' בהקדם דברי א"י פ' זו עה"פ ויירא יעקב ראה את עשו שהוא בא מרחוק כלו' אשר בהמשך הזמן והתרחקותו יבא וילחץ את בניו ע"כ תלה עיניו למרום להיות נושע בה' למען תהי' ישועתו תשועות עולמים והבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו שנא' יענך ה' ביום צרה (היום) ישגבך (לעתיד) שם אלקי יעקב עיי"ש ותבין, וז"ש קומה ה' קדמה פניו ר"ל עתה קדמה פניו