ייטב לב בראשית קפט

רוצה בקיומו לא הי' שולח אליו מלאכים תחלה כאמור, וז"ש וישלח יעקב מלאכים לפניו קודם לו אל עשו אחיו כלומר אם שהיה אחיו ומכירו מקודם עז"א ארצה שעיר שדה אדום כלומר שהמקום ארץ ציה וחשך מקור הקליפה גרם לו להשתקע בטומאה ורשעות עד שלא הי' ביכלתו לקבל פני קדושת יעקב לפי מדרגתו של עתה ויצו אותם לאמר כה תאמרון וגו' שאני שולח לו מלאכים תחלה מפני שאני רוצה בקיומו שלא יתבטל ממציאות מפני כי עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כפרש"י ואין לך נסיון גדול מזה וגם ויהי לי שור זה יוסף וחמור זה יששכר וכדאיתא במדרש וכל האי חזי לאצטרופי כי פני הוא בקדושה בתוקף וביתר שאת ואיננו כתמול שלשום ולא יוכל שאתו מבלעדי שליחות המלאכים תחלה וגם נתכוון שלא יקשה בעיניו מלבן שלא נתבטל מפניו במציאות על זה אמר עם לבן גרתי ואחר עד עתה כלומר והורגל עצמו לסבול קדושת פני מעט מעט לא כן אתה בראותך אותי פתא' ע"כ ואשלחה פי' מה שאשלחה היא להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך כלו' להגיד לאדוני שאני רוצה בקיומו ובשביל זה אני כדאי למצוא חן בעיניך וזה עצמו שאמר להלן בענין המנחה כי א' אכפרה פניו דטומאה במנחה ההולכת לפני שהי' שורה עליה ענין קדישה ואח"כ אראה פניו אולי ישא פני כלומר יסבלני וישאר בקיומו כי יהא רגיל בזה מעט מעט והבן: ב' וישלח יעקב מלאכים לפניו וגו' יל"ד טובא (א) אומרו לפניו (ב) מה דדייק כה תאמרון (ג) להבין פרש"י עם לבן גרתי ולא נעשיתי שר וחשוב ד"א ותרי"ג מצות שמרתי למאי הודיע זה לעשו ששמר תרי"ג מצו' ועי' בכ"י מ"ש בזה (ד) וישובו וגו' וגם הולך לקראתך אומרו וגם צריך ביאור ושפת יתר הוא לכאו' (ה) להבין אומרו לא יעקב יאמר עוד שמך וגו' והוא בהקדם מ"ש למעלה מן הענין ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים וגו' ופרש"י מלאכי א"י שבאו לקראתו יש לפרש עפ"י הכלל שהקשו איך אפשר לכל א' לקיים כל התרי"ג מצו' ובפרט התלוים בארץ ותי' ע"י המחשבה שרוצה לקיים, הקב"ה מצרפה למעשה ובהקדם מה שפי' השל"ה בשם אביו פ' ואתחנן עה"פ רב לך רב טוב צפון לך אף על מה שלא קיימת במעשה רק במחשבה כמו כן אלה המצו' התלוי' בארץ מעלה אני עליך כאלו עשיתם עיי"ש ותבין, ולפי"ז נאמר כי יעקב בעודו בחו"ל ודאי הי' דעתו לחזור לא"י ולקיים מצו' התלוי' בארץ ובפרט בעת הליכתו לא"י ודאי יהב דעתי' לקיים המצו' של א"י ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומתחשבה זו נבראו מלאכים מאותן המצו' וכדתנן העושה מצוה א' קונה לו פרקליט א' ואותן המלאכים שנעשו ממצו' שלו באו לקראתו לחו"ל כי שם נבראו בלכתו ע"מ לקיים והנה נודע כ"א מקיימין ישראל תרי"ג מצו' אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהן וע"י מה יוכלו לקיים ע"י עסק התורה ע"מ לקיים וכמ"ש כל העוסק בתורת עולה כו' והיינו דכתי' הקול קול יעקב וא' ז"ל כי אז אין הידים ידי עשו אמנם עשו הי' סובר כי בהיותו בחו"ל נחסר לו הרבה מצו' התלוים בארץ שלא הי' יכול לקיימם בפועל וכ"כ מצו' כיבוד א"וא אבל האמת כי יעקב קיים הכל א' מהם לא נעדר והיינו ע"י מחשבתו הטובה שחושב לקיימם בחזירתו והקב"ה צרפה למעשה והראי' שהרי בלכתו לא"י ע"י מחשבתו ע"מ לקיים נבראו מלאכים שבאו לקראתו כאמור ונקדי' דבכתובות פ"ק איכא פלוגתא מ"ס בתר מעשה אזלינן ומ"ס בתר מחשבה עיי"ש וא"כ אולי יאמר עשו דלא אזלינן בתר מחשבה ואינה מועלת כלל להצטרף למעשה ולזה וישלח יעקב מלאכים לפניו ר"ל אותן שנא' למעלה שבאו לקראתו לחו"ל והיינו ששם נבראו ע"י מחשבתו הטובה ויצו אותם לאמר כה תאמרון וגו' ר"ל כמו שהם נבראו ע"י מחשבתו הטובה דאזלינן בתר מחשבה כ"כ נבראו מלאכים מכל התרי"ג מצו' כי הי' בדעתו ובמחשבתו לקיימם בעת שיבואו לידו ואפי' מצו' התלוי' בארץ כי עם לבן גרתי פי' שכל ימי לא הייתי שם בבחי' חושב אלא בבחי' גר כי הי' דעתי לחזור לא"י ושמא יאמר ע"י שהי' בערום ובחוסר כל ע"ד מאן דביש לי' בהאי מתא כו' לזה אמר ויהי לי שור וחמור וגו' ועכ"ז הי' דעתי לחזור אין זה אלא כדי לקיים מצו' התלוים בארץ וא"כ נחשבו כאלו כבר קיימתים בפועל כי מחשבה טובה מצרף למעשה דבתר מחשבה אזלינן וא"כ אין לי לפחוד ממנו כלל כי בזמן שהקול קול יעקב אין הידים וכו' ואשלחה להגיד לאדוני רק למצוא חן ולא מחמת פחד ומגור כלל ואמנם לעומת זה בא עשו בטענה כנגדו דא"כ דבתר מחשבה אזלינן א"כ מגיע לו הברכות כי ידוע שיעקב רימה ליצחק בברכו אותו ובמחשבה הי' סובר שהוא עשו וז"ש וישובו המלאכים וגו' וגם הולך לקראתך ר"ל באותו הכח עצמו שאתה הולך מטעם דבתר מחשבה אזלינן באותו הכת עצמו גם הוא הולך לקראתך לאמר שהברכות שלו מטעם דבתר מחשבה