ייטב לב בראשית קפז

ילדה לא כי נפתח עוד מקור קדושת ישראל להוליד וז"ש ותהי שרה עקרה אין ל"ה היינו למקורה לעילא לעילא ולד והבן והוא מחמת שלפעמים בעוה"ר שפחה בישא תירש גבירתה כידוע ולזה קיבלה הדין הלזה ע"ע ונתנה שפחתה בחיקו של א"א ובהיות למטה שפחה תירש גבירתה כדכתי' ותקל גבירתה בעיני' שוב לא הי' כן למעלה ונפתח מקור קדושת ישראל כי נסתלקה השפחה בישא וילדה שרה ועד"ז הי' ברחל ג"כ והנה מתחלה א' רחל הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי הרי שביקשה עבור עצמה וע"כ ויחר אף יעקב ויאמר התחת אלקים אנכי כלומר התחת מה שראוי להתפלל למען אלקים ית' אתה אומר מתה אנכי ומבקשת לצורך עצמך הלא העיקר לבקש להשלים מדות עליונות לפתות מקור כנס"י עליון דוגמת רחל להוליד והבן, ואז א"ל שרה הכניסה צרתה לביתה וכפרש"י היינו לסלק השפחה בישא וכמ"ש אז א' א"כ בא נא אל שפחתי וגו' ואז יתוקן למעלה מדת רחל ואבנה גם אנכי טפל למה שלמעלה והבן: ויבא האלקים אל לבן וגו' ויאמר לו השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ענינו כי ה' ידע כ"א יסיתנו לרע ודאי לא ישמע לו יעקב אך שיסתיר ענינו שחיצוניותו טוב ותוכו רע כדרך פריצי עמנו שאומרים שכוונתם במה שהוא נוח לשמים ונוח לבריות והן הם ששינו שמם ולשונם ומלבושיהם ובפרט א"ע ע"י ליחוד חכמות חיצוניות ועינינו רואות שבתוכו רע להדיח את נערי בני ישראל מדרך ה' וז"ש השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד שנראה טוב ומגיע עד רע וז"ש להלן יש לאל ידי היינו לשם אל להלבישו לש"ש לעשות עמכם רע אך אלקי אביכם אמש אמר אלי השמר לך מדבר מטוב עד רע וז"ש והמצפה אשר א' יצף ה' (את אשר) ביני וביניך ואיני נגלה לעין הרואה זולתנו כי נסתר איש מרעהו כלומר נסתיר את עצמנו לבלי לגלות מצפון לבנו ונראה כי כלנו איש מרעהו והבן ועכ"ז אמר וישכם לבן וגו' וישב לבן למקומו היינו למדרגתו (כמו שפי' הרמב"ם בשם מקים) היינו לדבר טוב שתוכו מגיע עד רע וזה שרמז שלמה ואמר במשלי כ"א העז איש רשע בפניו כלו' שבפניו מראה את עצמו לאיש כשר אבל וישר הוא יבין דרכו כלו' של הרשע הטמון בלבו אין חכמה וגי' נגד ה' ערום ראה רעה (שבתוך לב הרשע) ונסתר בו לבל יראה החוצה ופתאים שאינם מבינים עברו ונענשו ליפול ברשת זו טמון להם ועי' מ"ש בספר ייט"פ במאמר הוד והדר לחנוכה אות ל"ז עה"פ לא תירא מפחד וגו': וישג לבן את יעקב ויעקב תקע אהלו בהר וגו' ע"ד ששמעתי מפי מחו' הגאון הקדוש מהו' חיים נ"י אבד"ק צאנז שאמר אהא דכתיב בפרשת המן איש לאשר באה"לו תקחי אה"לי הוא שם אלו"ק לבוש הנשמה כמבואר בסבא משפטים דף צ"ו ע"ב עכ"ד כן נאמר כאן כאשר השיג לבן את יעקב אז יעקב תקע אה"לו אותיות אלו"ק שם המסוגל לשמירה מסט"א כדכתיב כימי אלי"ק ישמרני כמבואר שם בסבא, וידוע כי שם אלו"ק כולל חו"ג והוא נאה ליעקב איש תם יושב אוהלים חו"ג ונ"ל שזה שנא' ואלה"י יעקב בוא"ו שבו שם אלו"ה הנאה ליעקב וז"ש לבן יש לאל ידי וגו' ואלקי אביכם וגו' הוא שם אלו"ק כאמור והבן: וישלח וישלח יעקב מלאכים וגו' יל"ד למה לא אנשים ויצו אותם לאמר כ"ה תאמרו"ן לאדונ"י לעש"ו, הוא שפת יתר דהרי קאי על וישלח אל עשו וכו' והי' די לומר ויצו אותם לאמר כה אמר עבדך יעקב וגו' עם לבן גרתי פרש"י ותרי"ג מצות שמרתי וכו' פי' א"כ לא תוכל לו או יאמר כי לא תקנא על הברכה כי לא בשביל הברכה זכיתי למה שבידי כ"א מכח עצמי כי תרי"ג מצות שמרתי ע"כ ויהי לי בזכותי שור וחמור וגו' אבל אכתי קשה שהי' די לומר ותרי"ג מצות שמרתי ול"ל לאשמועינן רבותא עם לבן גרתי ואעפ"כ תרי"ג שמרתי, ואשלחה להגי"ד לאדוני וגו' פתח באמירה וסיים בהגדה: והנ"ל בזה עפ"י מאמרם ויתרוצצו הבנים בקרבה כשהיתה עוברת על פתחי בתי כנסיות ובתי