ייטב לב בראשית קפו

כ"א ומילואו ביודי"ן עולה קס"א ומילואו בההי"ן עולה קנ"א עם כ"ד אותיותיהן ס"ה עול' נוא"ש ואם שיש עוד אקי"ק באלפין העולה במילואו קמ"ג מרומז כאן רק במילואו ביודי"ן בההי"ן שם י"ה שהוא סוד ג' ראשונות כמבואר כ"ז בשל"ה ובסידורים וז"ס ותשועת נפשם מיד שונ"א ר"ל להפכו לבחי' נוש"א סוד נוש"א עון. ולפ"ז נ"ל שז"ס ג' דמעות של עשו ג"פ דמעה עולה נוא"ש שהוא ס"ת של שופר ג' אלקים הנ"ל להפכן לדין לבחי' שונ"א וז"ס מאמרם על הפסוק וישקהו בידוע שעשו שונ"א ליעקב אלא שיעקב המתיקן לג' אלקים הנ"ל ע"י ג' אהי' פשוט ומילוי יודי"ן ומילוי ההי"ן ואותיותיהם שעולים נוא"ש והפכן לבחי' נוש"א. ולאשר כי ההמתקה נעשה ע"י שני מילואים י"ה הרומזי' לג' ראשונות א"ל הקב"ה שוב אל ארץ אבו"תיך הם ג' ראשונות ואהי' עמך והבן וידוע כי בזמן הגלות נחסר י"ה מאלקים ונעשה אל"ם בסוד נאלמתי דומי' דום י"ה ובהמתיק ג"פ אלקים בג' אקי' ביודי"ן ובההי"ן סוד י"ה נתמלא אלקים מל"א י"ה סוד אני מליא"ה הלכתי וז"ש נושא משך הזרע בא יבא ברנה נוש"א אלומותיו ע"י ג' אקי"ק העולה נושא הוא נישא ג' אלם מג' אלקים למלאותן מלא י"ה ויהא אלקים מנין הכס"א ר"ם ונש"א כי יומתקו ויתעלו ויתנשאו הגבורות למעלה מהחסדים כמבואר בלקו"ת יחזקאל בסוד הכהנים הלוים בני צדוק הנאמר על העתיד עי"ש ותבין: ותהר עוד וגו' ותאמר הפעם אודה את ד' פרש"י לפי שנטלתי יותר על חלקי ובמדרש משל לכהן שנתנו לו כור מעשר ולא החזיק טובה ושוב נתנו לו חולין והחזיק טובה כו' כך לפי שהיו האמהות סוברות שכל א' עמדת ג' וכיון שילדה לאה ד' א' הפעם אודה את ה' הה"ד וקח מאתם מטה מטה כו' עי"ש נ"ל פירושו עפ"י המבואר בחוה"ל שער עבודת אלקים סוף פ' ו' כשמודה ומשבח להשי"ת על איזה טובה לא יהא כוונתו בהודאה לבקש על החמדת טובה ולהוסיף עלי' עי"ש וז"ש לאה הפעם כלומר על הפעם הזאת שנטלתי יותר אודה את ה' ואין כוונתי לבקש טובה כ"א ותעמד במחשבתה מלדת שלא חשבה כלל ללדת עוד ע"כ נתנה הודאה רק על העבר, ולז"א המדרש הה"ד וקח מאתם מטה מטה וגו' עד ותכל תלונותם לבל יתלוננו על הכהונה כ"א יתן כל א' הודאה על חלקו על העבר ולא יבקש יותר מאשר חננו ד' כדמצינו בלאה והבן. ועפ"ז יבואר מה שאמר משה בפ' קרח רב לכם בני לוי המעט מכם וגו' ובקשתם גם כהונה ובמדרש רב בישר רב בישרוהו רב לך אל תוסף דבר אלי וגו' ענינו כי משה אמר להם רב לכם וגו' ביאור הדבר כי איתא בש"ס כל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו וכל המגביה א"ע הקב"ה משפילו וז"ש רב לכם כי המעט מכם כי הבדיל וגו' ובקשתם גם כהונה א"כ אתם מגביהים א"ע יותר מדאי א"כ גם אותו המעט שיש לכם הוא רב לכם ואינכם כדאי לו וז"ש המד' רב בישר רב בישרוהו שא"ל השי"ת כי לא תעבור והוא ביקש יותר אעברה נא ע"כ נאמר לו רב לך כי הלא מהראוי אל תיסף דבר עוד ר"ל לבקש יותר והבן: ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים אנכי וגו' ותאמר הנה אמתי בלהה בא אלי' וגו' ואבנה גם אנכי מהו גם ורש"י פי' כשרה ולפי דרכו נ"ל ע"ד הפשוט כי יש לדקדק עוד מדוע בשרה נאמר אולי אבנה בלשון שמא ורחל א' ואבנה משמע ודאי. והנ"ל עפמ"ש בס' דברי אמת פ' בא לתרץ קושית הראב"ע מדוע לא הזכירה תורה לספר הנס של יוכבד שילדה בת ק"ל שנים כמו שסיפרה בשרה שילדה בת תשעים ותירץ דה"ט דעיקר רבותא הוא בפעם הראשון עי"ש והוא ע"ד ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה שמה שעושה השי"ת ישועה שוב נקל לשאוב ממנו ולהמציא עוד הפעם כמו מעין הנובע כידוע וע"כ שרה אמרה אולי אבנה ואמנם רחל א' בלשון ודאי ואבנה (כי) גם אנכי פרש"י כשרה א"כ נקל לי להמשיך הדבר ע"י שאעשה כמעשי' להכניס צרתי לביתי והבן ואמנם זה גופא צריך הבנה מה סגולה הוא זאת שע"י שהכניסו הצרה לביתם פתח ה' רחמם להוליד, וכדי ליישב כ"ז בחדא מחתא נקדים מה שכתבתי לפרש ויעתר יצחק לה' וגו' ותאמר אם כן למה זה אנכי עפ"י הידוע שהעבודה צריך להיות צורך גבוה להשלים רצונו של מקום ולתקן המדות העליונות שלא יהי' שם שום פגם וחסרון וממילא יתוקן הכל למטה וע"כ רבקה שהתפללה לצורך עצמה ע"כ בהיות לה צער העיבור הרגישה בזה שלא טוב עשתה ותאמר א"כ למה זה אנכי כלומר למה כוונתי רק לצורך עצמי עי"ש באורך ונקדים עוד דברי הר"ח שער התשובה פ"ג שכתב טעם שבע"ת צריך לקבלת יסורים ולצום ובכי וסיגופים כי בחטאו פגם למעלה והחשיך במדות עליונות וע"י קבלת הדין עליו מטהר מדות העליונות מפגמן וחשכן כי החשך ההוא ירד עליו ע"ש וגם אנו נאמר כי ראתה שרה שלא