ייטב לב בראשית קפד

בפורים דאכתי עבדי אחשורש אנן ענינו כמו שהקב"ה עשה עמנו אז נסים בהסתר בדרך הטבע כ"כ ההלל והשבח לו ית' צריך להיות בדרך הסתרה וקריאתה זה הוא הלולא משא"כ בעת יצ"מ שעש' עמנו נסים נגלים ע"כ ענינו ואמרנו הלל ושבח בהתגלות ולכן א' יעקב כאשר יעשה השי"ת עמו נסים בהתגלות אז יעבוד ה' בהתגלות לעיני כל וזהו והאבן וגי' יהי' בית אלקים כי הכל יכירו וידעו כי הוא בית התוכן לעבודת השי"ת כדכתי' כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים וזה פי' הכתוב מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב הוי' שבות עמו וגו' ופעם כתוב בשוב אלקי' שבות עמו וגו' ושניהם צדקו יחדיו כי מי יתן וגו' בשוב הוי' שבות עמו העושה נסים אך שיהי' בהתגלות כמי בחי' אלקים המושג לכל אז יגל יעקב ישמח ישראל בהתגלות: וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם ירמוז למ"ש בע"ח שער אנ"ך פ"ג סוד הקטע יוצא בקב שלי כי ע"ב ש"ג מ"ה עולה קט"ט עה"כ ומילואה גימ' ק"ב ושלשתן הם בז"א לבדו בבתי' חג"ת ולזה נקרא קטע ע"ש הג' שמות הנ"ל העולין קטע עה"כ הם עולים למעל' ומילואם שהוא ק"ב יוצא לחוץ לרה"ר גם דע כי נתבאר בענין שבת כי כל אחיזת הקליפות ביום השבת הם בנה"י שהם רגלים דז"א אשר הם מתעלים בשבת למעלה ממקומ' ואז נשאר מקום פנוי וחלל לכן נקרא הז"א קטע בסוד אלו רגלים שנקטעו ועלו למעלה למקומן ולא ירד אלא ק"ב בלבד והנה המילואים העולים ק"ב יכונה בני קדם ר"ל בני אותיות הוי' הקודמי' בכל שם וז"ש וישא יעקב (ז"א) רגליו (הם נה"י שנאעלי למעלה) וילך ארצה "בני "קדם ר"ת ק"ב המילואים שהם בני אותיות שלפניהם: עוד יש לרמוז למ"ש בלקו"ת וישלח עה"פ ויקח מן הבא בידו מנחה כי יש ש"י עולמות לצדיק או"ר מימינא ק"ג השמאלא ועולה מנח"ה ולעתיד ישובו לאותיות נחמה וז"ש עשו י"ש לי רב כי גם הוא יכיל לינק מכל הש"י ויעקב אמר י"ש לי כל עיי"ש, וזה שרומז "רגליו "וילך "ארצה ר"ת "אור "ארצה "בני "קדם הר"ת עולה ק"ג הם הש"י עולמות והבן: וירא והנה באר בשדה במד' זה ביהכנ"ס והנה שם שלשה עדרי צאן אלו ג' קרואים כי מן הבאר ההיא ישקו שמשם שומעים את התורה והאבן גדולה זה יצה"ר ונאספו וגו' זה הצבור וגללו את האבן שמשם שומעים את התורה והשיבו את האבן וגו' שכיון שהם יוצאים להם יצה"ר חוזר למקומו והוא משולל הבנה דהא אי' בגמ' פ"ק דקדושין אם פגע בך מנוול זה משנהו לבי"המד אם אבן הוא נימוח שנא' כל צמא לכו לחים זהו התורה ונאמר אבנים שחקו מים וגם אמרו תורה מגינה ומצלא מן החטא אפי' בעידנא דלא עסיק ועמדו ע"ז המפ' ולא מצאו מענה נכונה עי' בדבריהם וגם בגמ' גופי' יש להבין למה אמר משכהו לבי"המד מי לא סגי אם לומד בביתו לבטל כח היצה"ר וכן אמרם ונאספו זה הצבור וגללו את האבן צ"ל ציבו' אפי' יחיד בביתו יגול את האבן ע"י התור' והנ"ל בזה עפ"י דכתי' ותבואי בעדי עדיי' ואמרו חז"ל א"ת אלא עדרים עדרים, וצריך ביאור מה ההכרח לזה והנ"ל בזה עפ"י דכתיב ואהבת וגו' בכל לבבך וא' בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר ואי' במד' תנחומא פ' בראשית עה"פ הן האדם וגו' א"ת למה ברא יצה"ר שכתוב בו כי יצר לב האדם רע מנעוריו אתה אומר שהוא רע חי יוכל לעשות טוב וכו' אמר הקב"ה אתה עשית אותו רע וכו' וכמה דברים קשים יש בעולם יותר מיצה"ר ואתם ממתיקים אותם כו' יצה"ר המסור בידך עאכו"כ וכן מצינו באברהם הפכו לטוב שנאמר ומצאת את לבבו נאמן וזה נקרא מעביר על מדותיו שבכל בחי' כחותיו של יצה"ר עובד בהן לבוראו ית' ע"ד גרסה נפשי לתאוה רשפו' רשפי אש וכדומה כמבואר בארוכה בסדש"ש שורש הששי עיי"ש ובחי' זו נקרא אתקשטת בקישוטין דלא הוו כי אינו דומה מי שעושה קישוט מאבנים טובות ומרגליות למי שלוקח עפר שיש בתוכו ופנימיותו עפרות זהב וצורפו ובוחנו עד שעושה ממנו כתר ועטרה למלך כ"כ מי שמהפך יצה"ר לטוב ועושה מכחו מצו' ומעש"ט קישוטין לממ"ה הקב"ה וזה אחד מעבודות הקשות לאדם לבדו בלתי בהתאסף יחד שבטי ישראל אל הרנה זו תורה ואל התפלה כי אינו דומה יחיד העושה מצו' לרבים, וז"ש ותבואי בעדי עדיים א"ת אלא עדרים עדרים בהתאסף עדרים זה הציבור יחד אז יעשו עדי משובח מכל עדיים שמהפכין מרע לטוב ועושין כתר מעפרות זהב כ"כ יצה"ר יש בו ניצוץ קדוש ומקור מקומו מקדושה והראי' ששם אל בשמו וע"י התורה הוא ניתוח ונשתק עד שקליפתו זורק ונשאר תוכו שם אל דקדושה וז"ש ונאספו שמה כל העדרים אז וגללו את האבן והשיבו וגו' בהקדם להבין למה מכונה יצה"ר אבן דכתי' והסירותי לב האבן יובן עפת"ש בלקו"ת ואתחנן בענין פ' שירה שכלבים אוחרא באו ונשתחוה וגו' כי כלב גימ' שם ב"ן סוד נפש של מלכות והוא סוד עשי' וזה נברכה לפני ה' עושינו דייקא