ייטב לב בראשית קפג

ימין ורחמים (למען) בל אמוט והבן וזהו אשרי כל ירא הוי' דייקא בעת יגיע כפיך כי תאכל וגם אשריך וטוב לך הנה כי כן יבורך ויתהלל גבר בהיותו ירא הוי' דייקא בעת אנפוי נהירין והבן: א"י והנה סלם מוצב ארצה וגו' והנה מלאכי אלקים וגו' והוא ע"ד שפי' הבעש"ט ז"ל כי הנה אויביך ה' כו' כי ידוע דלית אתר פנוי מני' ואפי' בתוקף הרע והס"א א"א שלא יהי' בו נה"ק מאורו ית' המחי' את נלם ואין עוד מלבדו כתיב וז"ס יוצר אור ובורא חשך כדי להטיב לבריותיו כמשל הזונה הנזכר בזוהר תרומה שהרע יסית לאדם עשות רע והאדם שאינו שומע לו יקבל שכרו משלם בזה ובבא וכאשר יביט האדם שכל זה מאת ה' הטמיר והנעלם שם לנסותו להטיב אחריתו מזה עצמו יבא לאהוב את בוראו למלא רצונו ולבטל כל קליפין הסובבים את כח הקדושה וז"ש כי הנה אויביך ה' כלו' שה' בעצמו הוא בתוכם לנסותך להטיב לך ממילא הנה אויביך הסובבים יאבדו עכ"ד וז"ס שויתי ה' לנגדי תמיד כלו' ידעתי שה' עצמו הוא לנגדי תמיד לנסות אותי כי (כלו' אם) מימיני (הוא הדרך הטוב) בל אמוט והבן וז"ש שלמה בחכמתו נבחר שם מעושר רב וגו' עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' ערים ראה רעה ויסתר כתיב ונסתר קרי כלו' מי שהוא חכם וערום מלשון (ערומים הם) מבלי לבוש הקליפה ועיני שכל לו רואה שבתוך הרע נסתר בו ה' ב"ה כנאמר למעלה לנסותו אם יעמוד בנסיון ואם האדם יודע כי מאת ה' היתה זאת לנסותו יבטח בשם ה' ני יעזרנו וישמרנו ויעמידנו על כנו והנה יעקב הי' מפחד מעשו ולבן ע"כ הראה לו והנה סלם וגו' והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו יש שעולים ויש שיורדים והנה ה' נצב עליו כלו' (שידע האדם) שהנה ה' בעצתו נצב עליו לנגדו (והוא מלשון הנאמר בדתן ואבירם נצבים לקראתם היינו מתנגד לו לקנטרו ולצערו) וע"ד נצב לריב ה' וממילא והנה אנכי עמך ושמרתיך וז"ש עתו אנכי בצרה אחלצהו וגו' ועמ"ש בפ' בלק: והיה זרעך כעפר הארץ עפמ"ש רש"י קופל הקב"ה כל א"י תחתיו וביאורו ע"ד שכ' האלשיך כי הי' כאן אבן שתי' שממנו הושתת העולם ודא בי' כולא בי' כי סדנא דארעא חד הוא ועד"ז מובן מאמר הלל אם אני כאן הכל כאן כי בו נכללו כל ישראל וזהו והי' זרעך כעפר הארץ [והבן וסעד לזה מזוהר ויצא קנ"ו א' פתח ר"ח הארץ וכו' ומה ההוא אתר כללא דכל ארעא ר"ש וכו' על אחת כמה וכמה וכו' וכמו עפר שיש לו דיבוק כחני כ"כ עמך ישראל גוי אחד בארץ א"כ אין לו לפחוד על היותו לבדו בחו"ל כ"א הוא כאן הכל כאן והבן ע"כ והנה אנכי עמך כי אם אמנם אין השכינה שורה בפחות מב' אלפים וב' רבבות אמנם יעקב הי' כלול מכולם ולזה אנכי עמך וממילא ושמרתיך בכל אשר תלך כי כל זמן ששכינתי בתוכם אין כל אומה יכולה לשלוט בהם והבן כי כתבתי רק ברמז: ויקץ יעקב משנתו וגו' אכן יש ה' וגו' ויירא ויאמר וגו' אין זה כ"א בית אלקים הדקדוק מבואר למאי הוצרך לותר בלשון שלילה אין זה כ"א ב"א ומי לא הוי סגי באומרו זה בית אלקים (ב) קשה למה בתחל' אמר אכן יש הוי' במקום הזה אח"כ שינה את לשונו לומר אין זה כ"א בית אלקים ולא אמר בית ה' ואח"כ ג"כ אם יהי' אלקים וכו' יהי' בית אלקים וגו' והנראה עפמ"ש בפ' הישר לר"ת כי השי"ת יודע ואינו ידוע והאדם יודע וידוע והעולם ידוע ואינו יודע ועד"ז תפרש בס' צמח כי יודע ה' ואינו ידוע זהו דרך צדיקים להיותם הצנע לכת עם אלקים ובלתי ידועים (הובא לעיל פ' וירא בפסוק כי ידעתיו) והוספתי נופך כי מצד שם הוי' ב"ה המורה על עצמותו יתעלה השי"ת בלתי ידוע ותושג אבל מצד שם אלקים המורה על היותו תקיף ובעל הכחות כלם זהו ידוע ונגלה לכל כי השי"ת אל מסתתר מצ"ע ונגלה מצד פעולותיו עיי"ש באורך והנה כששכב יעקב במקום הזה וראה את המראה הגדול הזה הבין כי יש שם השראת קדושה אך לא הי' לו שום הרגשה בפועל בהקיץ מכח הקדושה שבאותו מקום לזה אמר אכן יש הוי' המורה על היותו יודע ובלתי ידוע במקום הזה כלו' שאותו מקום הוא בבחי' הוי' שהוא בלתי ידוע כי הלא ואנכי לא ידעתי אמנם כאשר וירא השיג יראה ממקום הזה הרי נתגלה לו קדושת המקום בפועל ממש לזה א' אין זה בבחי' הוי' שהוא בלתי ידוע כ"א בית אלקים שקדושה שלו הוא נגלה כמו בחי' אלקים והוא בית קיבול לקדושה המתגלית לכן נקרא בית אלקים והנה לפעמים הקב"ה עושה נסים נסתרים מתלבשים בדרך טבעי ולפעמים עושה נסים נגלים ע"ד בחי' אלקים הנגלה לכל והנה עיקר נסים באים מאת שם הוי' ב"ה כמבואר בראב"ע פ' וארא ולכן אמר אם יהי' אלקים עמדי בהתגלות ונתן לי וגו' והי' הוי' העושה נסים לי לאלקים בחי' התגלות שיעשה נסים נגלים עמדי אז והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים עפמ"ש אהא דאי' בש"ס דמגילה ת"ט לא קרינן הלל