ייטב לב בראשית קפב

עי"ז יש מלאך הנקרא עומד בין ה' וביניכם וז"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה שהמקום הזה מושגח מהשי"ת בעצתו היא בזמן ואנכי לא ידעתי שלא ידעתי מצרכי עצמותי המכונה אנכי כאמור והבינהו: ט עוד ירמוז ויחלם והנה סלם וגו' ונקדים לפרש הפ' גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך כי ידוע שיש בתורה בחי' נפשא ונשמתא גופא לבושא ופשטות התורה הוא בחי' לביש לגוף ולנשמת התורה וידוע דעת הרמב"ן כי התורה מדברת בתחתונים ומרמזת בעליונים ידעת השל"ה כי התורה מדברת בעליונים ומרמזת בתחתונים ומי שזוכה להבין עצמות ונשמת התורה יוכל להבין מכח הסודות לתרץ מה שקשה בפשטות התורה וזהו בחי' הבטה שהוא מלמעלה למטה וז"ש גל עיני ואביטה מלמעלה למטה נפלאות מתורתך כאמור יזה שהראה לו השי"ת סולם מוצב ארצה הוא התורה המדברת בתחתונים וראשו מגיע השמימה שיש בה סודות צפונות ונעלמות בגבהי מרומים והנה מלאכי אלקים הם הצדיקים וכדאי' במד' עולים תחלה להבין הסודות אח"כ יורדים בו להבין עי"ז ענין הפשוטי כאמור ומה שנראה לו אותו המראה עכשיו הוא כי מתחל' היה עוסק בפשט התורה ועתה הי' צריך ליקח רחל ולאה הרומזו' לעלמא דאתגליא ועלמא דאתכסי' כנודע עי' בזוה"ק ובלקוטי תורה להאר"י ז"ל אכול דבש דיך ולזה הראה לו כי יש לבוש חיצוני ופנימי והבן: וזה שאמר ויקץ יעקב משנתו ואי' במד' ממשנתו דאחר שבא להשגה יתירה נדחה מלימוד הראשון כאלו הקיץ משנתו והבן וז"ש אכן יש ה' במקום הזה כי התורה מדברת בתחתונים ומרמזת בעליונים ואנכי לא ידעתי זה ע"ע ושוב בא להשגה יתירה לכן ויאמר וגו' אין זה כ"א בית אלקים כלו' שנהפך הוא כי התורה עיקרה מדברת בעליונים רק שמרמזת בתחתונים ואיננה כ"א בית אלקים וזה (כלו' פשוטי התורה הוא רק) שער השמים שע"י שלומדים עכשיו הפשוטי' יוכלו להשיג הסודות ע"ד המבואר בצל"ח ברכות בפתיחה עיי"ש וז"ש יעקב ושבתי בשלום ע"ד ר"ע שנכנס בשלום ויצא בשלום: א"י עולים ויורדים בו עפי"מ דאי' בש"ס מחלוקת שמאי והלל חד אמר פוחת והולך וח"א מוסיף והולך כי יש צדיקי' שהם עיקרם בעוה"ז אך משתוקקים במחשבתם להדבק למעלה וזהו מוסיף והולך ויש צדיקים שהם עיקרם ומחשבתם דבוק בעולם העליון אך לפעמים שצריך לדבר עם אנשים צריך לירד מטה מטה וזהו פוחת והולך כן שמעתי לפרש בשם צדיק א' מצדיקי הדור וז"ש והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו שהם בחי' פוחת והולך מחמת גודל דביקותם למעלה והנה כתי' אם בחקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם ופירשו בו שזהו הבטחה לצדיקים אם אמנם הם דביקים בה' ומופשטים מגשמיו' עוה"ז עכ"ז יתן להם השי"ת בחי' גשמיות העולם בעת הצורך וזהו ונתתי גשמיכם בעתם בלילי שבתות כנודע ועי' בס' נועם אלימלך וז"ש לו השי"ת והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך ותשוטט מעולם לעולם כי בחי' השגה נקרא הליכה כמ"ש ת"ח אין להם מנוחה כדכתיב ילכו מחיל אל חיל עכ"ז אח"כ והשיבותיך אל האדמה הזאת לתת לך בחי' גשמיות בעת הצורך: י א"י ויחלם והנה סלם וגו' והנה מלאכי אלקים עולי' ויורדים בו והנה ה' נצב עליו וגו' אכן יש ה' במקום הזה וגו' אין זה כ"א בית אלקים להבין ביאור הענין וגם למה אמר בלשון שלילה אין זה כ"א בית אלקים דהי' די לומר זה בית אלקים ונ"ל עפמ"ש הזוהר פ' בשלח דף נ"א ע"ב וא"ת הנהו אתוון תליתאי כו' אלא למלכא דאיהו שלים מכולא אנפוי נהירין כשמשא תדיר בגין דאיהו שלים וכד דאין לטב דאין לביש וע"ד בעי לאסתמר' מני' כו' אינון חכימין זכאין אמרין מלכא שלים הוא אע"ג דאנפוי נהירין דינא אתכסיא בגויי' אר"י מהכא אני ה' לא שנותי בי אתכליל כלא הנהו תרי גווני בי' אתכללין כו' עיי"ש וז"ש והנה מלאכי אלקים עולים אפי' כשהם עולים ואנפוי דמלכא נהירין להו עכ"ז ויורדים מפחדו ומהדר גאונו ע"ד החיות רצוא ושוב מכח יראה והנה ה' נצב עליו בחי' קיים ועומד עליו בלי שינוי וכפי' המורה ח"א פ"טו ע"ד אני ה' לא שניתי ואם כי אנפוי נהירין עכ"ז דינא אתכסי' בגווי' ויאמר אני אלקי אברהם אביך בחי' חסד ואלקי יצחק בחי' גבורה כי בי אתכליל כלא אשר ע"כ ויאמר אכן יש הוי' במקום הזה עכ"ז ויירא מורא עלה על ראשו ויאמר מה נורא המקו' הזה (כי) אין זה (מה שאנפוי נהירין) כ"א בית (לבחי') אלקים וזה שער השמים בחי' התכללות אש ומים בחי' קו אמצעי ע"כ צריך לירא גם בהיותו מתחזי בבחי' הוי' מקור הרחמים כי תוכו ובגווי' דינא אתכסי', וז"ש אם יהי' אלקים דייקא עמדי בעת ושמרני וגו' ונתן לי לחם לאכול וגו' והי' בחי' הוי' לי לאלקים כי אדע כי תוכו דינא אתכסי' אז והאבן וגו' וזש"ה שויתי הוי' כאלו הוא לנגדי תמיד כי דינא אתכסי' בגווי' (ואז) כי מימיני בהיותי מתנהג בבחי'