ייטב לב בראשית קעח

פשיטות יד הנותן רומז לוא"ו ואח"כ אוחז בה' אצבעות רומז לה"א והפרוטה הוא יו"ד ונותן ליד המקבל שהיא ה"א אצבעות רומז לה"א וזהו שנאמר והי' מעשה הצדקה שלו"ם עי' בדבריהם הנאמרי' באמת: וזהו ששאלו עד היכן כחה של צדקה כלומר שנסתפקו אולי אינו גורם אלא ישוב הארצי ושלום בין איש לרעהו ובדין הוא שיזכה לחיי עוה"ז וכדכתיב צדקה תציל וכו' אבל מנ"ל שיזכה לעוה"ב וא"ל צאו וראו מה פי' אבא עזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד הרי שכר עוה"ב קרנו תרום בכבוד הרי שכר עוה"ז ר"א מהכא הוא מרומים ישכן וגו' הרי שכר עוה"ב מצדות סלעים משגבו הרי שכר עוה"ז ומ"ט משים לחמו נתן מימיו נאמני"ם כלומר שעושה יחוד למעלה לשון ותקעתיו יתד במקום נאמן ומיחד ב' שמות הוי' אדני העולים אמ"ן והבן: ובזה נ"ל לפרש הא דאיתא במדרש (הובא בפר"ד דרך צדקה) שאמר הקב"ה אני גאלם בזכות הצדקה שהיו עושים אלו עם אלו שאלמלא הצדקה לא נתקיימו שמים וארץ הוי אני המדבר בצדקה רב להושיע ויש להבין אומרו אלו עם אלי שהוא שפת יתר לכאורה, והנ"ל עפ"מ דאיתא במדרש פ' אמור מי מעמיד עליונים ותחתונים הצדקה שעושים ביד שנאמר וצדקתך אלקים עד מרום ופירשו המפו' מה שדקדק לומר שעושים בי"ד כוון בזה למה שאמרו המקובלים כי ע"י נתינת הצדקה מיד הנותן ליד המקבל נתייחד שם הוי' ב"ה וכנזכר למעלה וז"ש מי מעמיד עליונים ותחתונים ר"ל שגורם יחוד גם למעלה הצדקה שעושים ביד דייקא וז"ש בגמרא ג"ד גמול דלים ה"ו זה שמו של הקב"ה ר"ל עי"ז נשלם שם הוי' ב"ה עכ"ד ס' שפת אמת פ' שופטים ע"ש, ומעין זה שמעתי לפרש ויקחו לי תרומה פרש"י לי לשמי כלו' כמו שהנותן מכוון בנתינת הצדקה ליחד שם הוי' ב"ה כ"כ המקבל צריך שיכוון לקבל לשמי דייקא כי ע"י נשלם ה"א אחרונה וזה ויקחו לי לשמי תרומה תרו"ם ה"א והבן. וז"ש ז"ל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני, העני עושה עם בעה"ב כי ידוע מה שכ' המחקרים בדבר שיש בו הנאת הגוף לכוון בו בלתי לה' לבדו הוא אחד מעבודות הקשות ויותר נקל לצום מלאכול בכוונה רצויה לש"ש והנה הבעה"ב הנותן הכונה במצוה שזה עיקר עבודתו הוא בנקל שיתן למען שמו ית' אך המקבל שיש לו הנאת הגוף שיכוון למען שמו ית' הוא עבודה קשה וזה יותר ממה שבעל הבית עושה כו' העני עושה והבינהו. והנה אם הנותן אינו מכוין בנתינת צדקה רק לתיקון המדיני וגם המקבל אינו מכוין לשמו ית' יש בזה העמדה לתחתונים תיקון המדיני ולא לעליונים אבל כשהנותן והמקבל מכוונים לש"ש אז מעמדת עליונים ותחתונים, וז"ש אני גאלם בזכות הצדקה שעושים אלו עם אלו דייקא ר"ל הנותן והמקבל כי שניהם כוונתם רצויה לשמי שאלמלא הצדקה הידועה הנתונה לש"ש לא נתקיימו שמי"ם ואר"ץ דייקא כי לא הי' קיום רק לתחתונים אבל הצדקה הנתונה לש"ש מעמיד עליונים ותחתונים שע"י נתיחד צדיק וצדק עד שנעשה צדקה ונתיחד הוי' ואדני בהכאה יו"ד פעמים א' ה"פ ד' ו"פ נ' ה"ש יו"ד העולה כמנין שלום עם ד' אותיותיו העולה ישע הוי אני המדבר בצדקה ר"ל בשביל שנעשה מצדק צדקה רב להושי"ע בזה רומז שנעשה השם שלם עם אותיות ו' ה' וגם נתיחד הוי' אדני עם האותיות העולה ישע וזה להושי"ע והבינהו כי זה מקור הגאולה. והנה במדרש פ' בהר כשאדם נותן פרוטה לעני משיבת נפשו אליו אמר הקב"ה אף בשעה שנפשך מצפצפת לצאת מתוך גופך אני משיבה לך לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי ימוך אחיך כו' נראה כוונתו לסיפא דקרא גר ותושב וחי עמך ר"ל כי הנשמה היא גר בעוה"ז ותושב למעלה ע"י צדקה וחי עמך, וידוע כי יש ג' חלקי נפש והם נר"ן והם מכונים מלאכי אלקים כי הם נשלחים מלמעלה לעוה"ז לתוך הגוף ובמדרש ריש השרשה ויצא יעקב פתר קרי' בגלות כד"א בני יצאוני כו' עי"ש, ולזה הראה לו באיזה זכות יגאלו בזכות הצדקה כמבואר במד' הנ"ל וזה ויחלם והנה סלם מוצב ארצה כי הצדקה עושה תיקון ארצי בין איש לרעהו וראשו מגיע השמימה שמיחד יחודים בעולמות עליונים ועי"ז והנה מלאכי אלקים כלו' ג' חלקי הנפש שהם נפש רוח נשמה עולים בשעה שהם מצפצפים לצאת ויורדים בו כי עי"ז אני משיבה לך כאמור במדרש בהר הנ"ל וע"ד הרמז ר"ת של "סלם "מוצב "ארצה "וראשו "מגיע "השמימה "והנה "מלאכי "אלקים עולה כמנין צדקה ובזכות זה נגאל בב"א: עוד נקדים הא דאיתא במדרש בתר העני הזה עומד על פתחך והקב"ה עומד על ימינו שנא' כי יעמוד לימין אביון אם נתת לו דע מי שעומד על ימינו נותן לך שכר כו' ופי' בו ע"ש האלגזי מה שהוצרך לומר שעומד על ימינו דלכאו' הי' מקום לומר דאין לצדקה תשלום