ייטב לב בראשית קסט

והטבע ע"ד השגת והיא מכונה בשם שתי ידיו טבע הפשוט וטבע המעולה והיינו הוי' אלקים עכ"ד בשינוי לשון וזה שבירך יצחק את יעקב וא' ראה ריח בני וגו' אשר ברכו הוי' ויתן לך האלקים דלכאורה הי' די לומר ויתן לך דקאי אלמעלה אלא ע"כ כפי' המדרש כי הוי' מדהר"ח שהוא פועל ישועות למעלה מהטבע (כמבואר בדברי הראב"ע והרמב"ן ריש וארא) ויתן לך אלקים היינו שיתן לך אלקות עוז וגבורה להתגבר על הטבע ויהא הטבע נתון בידך לשנותה שיזכה לשתי ידים הוי' אלקים הה"ד גבי שמשון ויאמר הוי' אלקים זכרני כו' הברכה שברכני אבא והטעם מה שזכה יעקב לברכה זו הוא עפמ"ש המפו' עמ"ש חז"ל מ"ש קמאי דמתרחיש להו ניסא משום דמסרו נפשיי' אקדושת השם ר"ל בשביל שמשברים טבעם ועובדים במסירת נפש למעלה מטבע האנושי ע"כ הטבע משתעבד להם וזוכים לנס למעלה מהטבע וכ"כ יעקב שאמר אולי ומשני אבי והבאתי עלי וגו' ואע"פ כן שמע לקול אמו במס"נ לקיים כיבוד אם ע"כ זכה לברכת ויתן לך אלקות כאמור וע"כ זכה גם כן לברכת מטל השמים הרומז לעוה"ב ומשמני הארץ בעוה"ז אם שלפי הטבע והמזל מורה על שפלותן ודלותן של ישראל בעוה"ז בזמן הגליות ששרוין בין או"ה עכ"ז ברכו בברכת עוה"ז בבחינת השגחה נסית למעלה מהטבע וע"ז אמר המד' שובי שובי השולמית וגו' ד"פ כנגד ארבע מלכיות שישראל נכנסין ויוצאין בשלום וז"ש אומה ששלום חי העולמים היינו שלום המדות הוי' אלקים מתנהג בה מאהל לאהל כי עיקר שזכו לשלום המדות הוא מהמקדש דכתיב בי' כוננו ידיך, וז"ש שהכהנים משימים לה שלום שנאמר ושמו את שמי המיוחד דייקא אומה ששלום חי העולמים דר בתוכה שנאמר ועשו לי מקדש וגו' שמשם זכו לבחינת הנהגה נסית בשתי ידים כאמור והיינו אומה שעושה שלום ביני ובין עולמי הם ישראל שאלולי היא היינו הנהגה הבא מהוי' ב"ה הייתי מחריב עולמי כי על פי הטבע ומזל אין לישראל קיום בעוה"ז כאשר חוש הראות יעיד על זה וז"ש ר"ה כתיב נמוגים ארץ וכל יושבי' כלו' (אפילו בעת כזאת אשר בכמה מקומות נמוגו ארץ ויושבי' מכח חולאת הבא מכח מערכת השמים ומכח המזל והטבע כנשמע מרחוק) עכ"ז אנכי תכנתי עתודי' סלה בשביל שקבלת הדיבור אנכי ה"א כלו' משגיח בך להנהיגך הוי' אלקים הנהגה נסית שיהא הטבע בידך כי הרי אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומזה הראת לדעת שאתה מתנהג למעלה מהטבע וכדכתיב להדיא אותם חלק ה' לכל העמים ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים וגו' וע"ז אמר עוד לפרש אנכי תכנתי עמודי' שמשלמת עמודי' של עולם היינו שעוסקים בתורה ועבודה וגמילות חסדים שעליהם העולם עומד וכבר אמרו כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים ולזה מעוררים מדת הרחמים למעלה מהטבע לרחם על בריותיו לשומרם ולהצילם מכל רע הבא ממערכת השמים וזה שגמר ואמר הן הן בעולם הזה והן הן בעוה"ב כדאיתא בריש מסכת פאה א"ד שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב כיבוד אב ואם וגמ"ח וכו' ופי' הרמב"ם כי המצוה שבין אדם למקום שכרו לעוה"ב אבל שבין אדם לחבירו תחשב לו לצדק"ה בעוה"ב לפי שעשה רצון קונו וימצא טובה בעוה"ז בעבור שנהג מנהג טוב בין בני אדם ע"ש בתוס' יו"ט ומפני זה זכה יעקב לברכת מטל השמים ומשמני הארץ בזה ובבא מפני שהי' מקיים כיבוד אב ואם ומאותו טעם עצמו ע"י שמשלימין ישראל כל השלשה עמודים הן קיימי' בעוה"ז ובעוה"ב וזה פי' נכון וז"ש יצחק הן גביר שמתיו לך מלך עשיתיהו עליך אפילו בעוה"ז כי הנהגת טבע העולם בידו לשנותו א"כ ולכה אפוא. הרף ממנו שאף וחימה מסורין לי הכוונה בזה למ"ש המפו' כי כל השתנות הטבע לעבדיו אינם רק ע"ד הלואה אח"ז חוזר לקדמותו כדמצינו בקריעת ים סוף ובנ"י הלכו ביבשה אח"ז וישב הים לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וגו' וזש"ה ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם ואיתא במדרש באף שהוא משפיל לזה מרותם את זה ועי' בספר אהל יעקב עה"פ כי עצר עצר וגי' וה' פקד את שרה וגו' הענין באורך וז"ס שאמרו רז"ל מדה"ד אינו חוזר ברקני' אלא לבסוף נוטל את שלו כדכתיב ונתתי כפרך מצרים וכו' וז"ש הרף ממנו שאף וחימה מסורין לו כלומר בידו נתונים להיות מוריש ומעשיר משפילך באף ומרומם א"ע א"כ מה אעשה לך וזה עצמו ענין ברכה ראשונה ויתן לך אלקות לשנות הטבע ולהחליפה כאמור והבן: