ייטב לב בראשית קסה

הסמוי אינו אלא נתינה א' שהרי מפני זה שורה בו הברכ' אבל בדבר המדוד הרי הי' ניכר כמה הי' בו אח"כ כשחל בו ברכ' הוי נתינה חדשה וזה יתן ויחזור ויתן שכן הוא בדבר המדוד והבן ובזה י"ל בפ' ויחי מאל אביך וגו' ואת שד"י ויברכך היינו ברכ' משם "שין "דלת "יוד אח"ז אמר ברכת אביך גברו וגו' עד תאות גבעת עולם כפרש"י ר"ל ברכ' משם הוי' ב"ה נסים נגלים היוצאים מגבול העולם שהם למעלה מהטבע והבן תהיין לראש יוסף כדכתי' ויהי ה' את יוסף: ט' א"י ע"ד רמז ראה ריח בני כריח שדה וגו' עפמ"ש מוזלה"ה לפרש אזכר' אלקים ואהמי' וגו' ובכל זאת וגו' הובא בפתיחה לפ' בראשית (ותוכן דבריו דידוע דכשישראל הם במדרג' התחתונ' ח"ו אז הם נעזרין ע"י הקב"ה בעצמו וזהו שיסד בסליח' אזכרה אלקים ואהמי' בראותי כל עיר על תלה בנוי' דהיינו שעומד' על עמדו' בלי שום השתנות ועיר אלקים מושפלת עד שאול תחתי' דהיינו במדרג' התחתונ' ובכל זאת פי' כיון שכך היא ועדיין לא קמנו ולכך אנו ליה ועינינו ליה שהוא יקימנו ונחי' לפניו עכ"ד עיי"ש) והנה כעת בעוה"ר שהה לעפר נפשנו דייקא כי מצינו במרדכי דכתי' בי' איש יהודי וא' חז"ל מוכתר בנימוסין הי' אבל לא כן בזמננו זה שצריך להתלבש בכמה לבושים לבל יראה החוצ' נימוסי דת יהודית אוי כי כך עלתה בימינו וע"ז אמר שלמה ברוה"ק איכה תרביץ בצהרים שלמ' אהי' כעוטי' (מוכרח להתעטף) על עדרי חבריך לבל יראו נימוסי יהודית וא"כ הגיע העת והעונה קומה עזרת' לנו קומה דייקא ע"ד עתה אקום יאמר ה' והנה יצחק ראה כ"ז ברוה"ק וז"ש הקול קול יעקב והידים ידי עשו ולא הכירו כי הי' ידיו כידי עשו אחיו שעירות רומז למה שהולכין ולובשין כדמות לבושיהון בעוה"ר בבגדי צו"פ וז"ש וירח את ריח בגדיו היינו מה שמתלבש בכמה לבושים וז"ש במד' א"ת בגדי' אלא בוגדיו שמחמת שינוי בגדים הם נעשים בוגדים ח"ו כי הלב מתפעל מהמעשים כידוע מהחינוך פ' בא ועכ"ז ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כרית שדה יובן עפ"מ ששמעתי לפרש רבב' כצמח השדה נתתיך היינו כמו שזורעין בשדה והגרעין טרם הצמיח' כלה ונפסד ואיננו מצמיח רק אחר שכבר כלה ונפסד הוא פושט צורה ולובש צורה ומצמיח כן נתתיך שאחר שח"ו נראה כאלו כבר כלה ונפסד אז יצמיח ישועה ובהגיע לבחי' זו כשדה שהזריע' כלה ונפסד אז אשר ברכו ה' כנ"ל והבן: י' יתבאר ראה ריח בני כריח שדה דאי' במד' וירח את ריח בגדיו ויברכהו וכו' כגון יוסף משיחא ויקום איש צרורות כו' עיי"ש המעש' שעשו תשוב' במס"נ לה' ופי' היפ"ת דרש בגדיו כמו בוגדיו ופי' כגון יוסף משיתא כו' שאע"פ שבגדו היתה תקות תשוב' בהן ולפי"ז יש להבין אומרו ע"ז ראה ריח בני כריח שדה ונ"ל בדרך צחות כי שגור בפי העולם לספר מעשה שהי' באיש א' מישראל שהי' גנב מפורסם ועשה מעשים אשר לא יעשו עד שנתפס בידי זרים ופסקו דינו להריג' אלא שנתנו לו הבריר' אם יכפור ח"ו ינצל עמד ומסר עצמי למיתה וקידש שם שמים לעין כל ברבים עמדה שם אשה חכמה ענתה ואמר' רבש"ע אמת הדבר שאנו אין לנו דין אונא' עליך אבל כ"כ גם אתה אין לך דין אונא' עלינו במה שבחרת בנו מכל העמים הביטה וראה שאיש הלזה המפורסים במעשיו עכ"ז מסר נפשו להריגה על קדושת שמך עכ"ד וז"ש יצחק אחר וירח את ריח בגדיו שא' א"ת בגדיו אלא בוגדיו הייני שאין הבגידה רק בלבוש החיצוני הנקרא בגד ולא בפנימיות לבם כי תוכו כלו קדוש לאלקים עד שמוסר נפשו לה' כגון יוסף משיתא כו' לכן ראה ריח בני אפי' הבוגד אין בו דין אונאה כריח שדה דקי"ל אין אונאה לקרקעות משום דהארץ לעולם עומדת ואם היום אינה שוה הדמים שנתן למחר ולאח"ז ישוה ויתיקר יותר כ"כ איש מזרע ישראל אם כי היום נראה מלובש בבגד בחי' בוגד עכ"ז ברבות הימים תמצאנו קודש לה' וז"ש דוד טוב איש (שנדרש במד' זה הקב"ה שנאמר טוב ה' ונא' ה' איש מלחמה) חונן ומלוה כלו' אפי' למי שאינו בטוח כעת חונן אותו ומלוה לו כי יכלכל דבריו במשפט בחכמה והשכל כי לעולם לא ימוט לזכ"ר עולם יהי' צדיק ברבות הימים וכתעש' דיוסף משיחא כו' ורמז לזה "ויתן "לך "האלקים "מט"ל ר"ת מלוה לומר וירח את ריח בוגדיו ע"כ הוא מלוה ע"ש העתיד לפרוע וגם י"ל כי ו"מ"ל"ו"ה ר"ת "ויתן "לך "האלקים מטל "השמים "ומשמני "הארץ ודו"ק והוא ע"ד שמרומז האבות והאמהות בשם י"ש"ר"א"ל והבן: יא או ירמוז ראה ריח בני עפמ"ש האריז"ל בפע"ה שער הברכות סו"פ א' אח"כ צריך לכוון בשם הוי' איך נעשה רל"ב כמנין ברוך ופי' הדבר כי הד' מוחין הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן גימ' רל"ב תכוון לכוללם בשם ב"ן וצריך שזה הב"ן שלו יהי' ציורו כמנין ברוך עם ד"א העולה רל"ב כיצד כו' ע"ש וזה ריח בנ"י כריח שדה אשר ברכ"ו ה' והבן: