ייטב לב בראשית קסא

יערוף כו' ומוציאן פרטין כטיפין הללו של טל שהם קטנות דכתיב תזל כטל וגו' נמצינו למדין כי הגשם יורד במרובה והטל מעט מעט טיפין טיפין, ואמנם כי הגשם אם שהוא יורד במרובה עכ"ז איננו יורד כלו בפעם אחד כ"א פעם אחר פעם רק המלקוש הוא המטר המאוחר הוא יורה וישביע את הארץ ובכן נבוא אל הביאור דברי הושע הנביא אחר שא' שיאמר נא ישראל יחיינו מיומים הן ב' מקדשות שעי"ז אנחנו מוכנים אשר ביום השלישי הוא הבית הג' יקימנו ונחי' לפניו כאמור למעלה אז יאמרו ישראל ונדעה נרדפה לדעת את ה' ולמה כשחר שמאיר מעט מעט נכון מוצאו של השי"ת כלו' הלא השי"ת הוא כל יכול ויכיל להאיר מיד בפעם אחד ולמה מאיר מעט מעט בבית הא' ובבית הב' כשחר הזה שמאיר ובא מעט מעט הלא מהראוי אשר ויבא כגשם לנו שבא במרובה וש"ת הלא גם הגשם אינו בא כלו בפעם אחד לזה הוסיף לבאר כמלקוש יורה ארץ הוא מטר המאוחר המשביע להארץ כ"כ הי' לו להקב"ה לבנות מיד מקדש הג' המאוחר וביכלתו לתת כח להארץ לקבלו כנ"ל וע"ז השיב בשם ה' מה אעשה לך וגו' הואיל וחסדכם כענן בוקר שאינו מביא מטר כלו' כן לא הי' אז במעשינו כח לזכות למקדש העתיד ובטל משכים הולך שיורד טיפין טיפין כ"כ מעשינו הטובים הם מתנהלים לאט ואינם באים במרובה כ"א מעט מעט ע"י שרבה אמונתנו כנ"ל ולכן לפי ערך מעשינו הי' מקדש הא' אח"כ לפי ערך מעשינו הי' מקדש הב' עי"ז קבלנו כת שמנינות וחיזוק האמונה ועי"ז נזכה מהרה לבנין בהמ"ק השלישי בכח מעשינו ובאתערותא דידן נחמיר וזהו שאחז"ל ישראל שאלו שלא כהוגן ויבא כגשם לנו כ"א הי' כן הי' נהמא דכסופא והקב"ה השיב כהוגן אהי' כטל שיורד טיפין טיפין לישראל להאיר מעט מעט מטעם האמור למעלה ובזה מבוארים היטב מקראי קודש וירח את ריח בגדיו כי יצחק ראה הבית בנוי וחרב ובנוי כדאי' במד' והוא כדמיון הלובש בגד ופושט ולובש ופושט ולובש ע"ד כי הלבישני בגדי ישע כ"כ הי' בזמן ביהמ"ק ובחרבנו כאלו נפשט מעלינו וז"ש הכתוב וירח את ריח בגדיו הוא הבית בהבנותו וחרבנו עכ"ז ויברכהו ויאמר (כי איננו פועל ריק כי) ראה ריח בני כריח שדה וגו' שנוטעין ושוחלין ועוקרין וחוזרין ונוטעין לקבל כח שמנינות כמשל האמור וא"כ דברי המד' נובעי' מעומק פשוטן של דברים אלא שאסמכינהו על דרך דרש כמבואר במדרש וז"ש ויתן לך האלקים ואי' במד' יתן ויחזור ויתן מטל השמים כמו טל היורד טיפין טיפין ולא בפעם אחד והטעם ומשמני הארץ כלו' כדי שהארץ תקבל שמנינית וקשי' לי' להמד' הלא הקב"ה כל יכול לבנותו בפעם א' ולחזק כת הארץ לקבלו לז"א ויתן לך בזכותך ובך הדבר תלוי ואז בימי קדם טרם הראות חיזוק אמונתנו לא היינ' ראוי' לזה והיה נהמא דכסופא כ"א ע"י ב' המקדשים קבלנו כח שמנינות הרומז לחיזוק אמונה וז"ש המד' מטל השמים זה ציון שנבנה פעם אחר פעם כטל ומשמני הארץ אלו קרבנות ורוב דגן אלו ביכורים ותירוש אלו נסכים כלומר שע"י הקרבנות והביכורים והנסכים קבלנו כת שמנינות וכח אמונה החזקה התקועה בלבבינו לעמוד בנסיון באורך הגלות באמונה אמיתית ועי"ז נזכה בכח מעשינו ובזכותינו בבנין הבית השלישי ב"ב כי"ר אמן: ב' א"י וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו' צריך להבין הדמיון שדימה אותו לשדה אשר ברכו ד', והנ"ל כי איתא במדרש רבה וירח את ריח בגדיו אלו יוסף משיחא ויקום איש צרורות עי"ש וביפ"ת דדריש א"ת בגדיו אלא בוגדיו כדאיתא בש"ס וצ"ל מנ"ל לשנות הקריאה ובכתבי קודש של מוזלה"ה מפרש עפ"י דאיתא במדרש הנעלם דאורייתא אית לה לבושים גופא ונשמתא ע"ש וכמו שיש לכל אחד מישראל בחי' אלו ה"נ יש בכללות ישראל בחינות אלו דיש שהן בחי' נשמה בכללות ויש שהן בחי' גוף ויש שהן רק בחי' לבוש דהכללות הוא שיעור קומ' וז"ש וירח את ריח בגדיו א"ת בגדיו כי איזה ריח הי' להבגדים אלא א"כ תאמר בוגדיו שהן נקראים בגדים ובתי' לביש שגם להם יש ריח טוב אלו יוסף משיתא כו', ועפ"ז מפרש שם אך הוא צורי וישועתי וגו' כלומר שהשי"ת הוא מקורי וישועתי כי הבא לטהר מסייעין אותו לכן אפילו אם אמוט לא אמוט רבה כמו שאמר יוסף משיתא לא די שהכעסתי את בוראי פעם אחד כו' וזהו משגבי לא אמוט רבה עכ"ד ז"ל ע"ש ונקדים עוד דברי וער"ד לפרש מאמרם ז"ל ישראל שאלו שלא כהוגן ויבא כגשם לנו והקב"ה השיבם כהוגן אהי' כטל לישראל ענינו כי הגשם ע"י האדים העולים מן הארץ כמ"ש אין טיפה יורדת מלמעלה עד שלא יהא טפיים כנגדו מלמטה אבל טל הוא רק מלמעלה וזהו שאמרו ישראל ויבא כגשם לנו ע"י אתערותא דלתתא והש"י אמר אהי' כטל לישראל לעורר לבבם לתשובה אפילו בלי אתערותא דלתתא עכ"ד, ונראה דזהו הבחינה אינה רק בישראל