ייטב לב בראשית קנז

השכר ולזה אמר כה תאמר לב"י אצלם הוא אמירה רכה ותגיד שזהו עצמו דברים קשים כגידים לבני ישראל והוא אתם ראיתם וגו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כי הם רצו יותר בהעבודה אלו לא נאמר להם שום שכר וכאשר שמעתי לפרש מפי החסיד ר' מאיר ממאדע ז"ל ביקש יעקב לישב בשלוה עפ"י המעשה של הבעש"ט בעת שסבר שמחמת השבועה לא יהיה לו עוה"ב ח"ו אמר עתה כוונתי רצוי' אך לש"ש והנה יעקב ביקש לישב בשלוה ומנוחה ממלחמת יצה"ר שלא יזרוק בו איזה כוונה עמ"ל פרס ולזה קפץ עליו רגזו של יוסף שע"ז אתר כי ארד וגו' אבל שאולה וא"כ אז היתה כוונתו רצוי' לש"ש וישב בשלוה והבן עכ"ד וז"ש אלה הדברים אשר תדבר לשון קשה אל בני ישראל: ובזה נבוא אל הביאור כי רבקה ידעה בטיבו של יעקב כי הוא איננו רוצה ברכת עוה"ז כי חושש לנפשו שלא יהי' מאותן הנאמר עליהן פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך וגו' וישמן ישרון ויבעט וכבר כ' האלשיך בארוכה על הפסוק רש ועושר אל תתן לי וגו' פן אשבע ונחשתי וגו' כי גדול נסיון העושר מנסיון העוני עי"ש, ולכן א' לו הנה שמעתי את אביך מדבר (לשון קשה) אל עשו אחיך (הוא) לאמר ר"ל שדבר זה שאליך בחי' דיבור לשון קשה כי אינך חפץ בו ואל עשו אחיך היא בחי' אמירה רכה והוא מה שאמר הביאה לי ציד ואברככה והיינו ברכת עוה"ז כי לברכת עוה"ב מה ענין המטעמים אלא מפני שרצה לזכותו בברכת עוה"ז צוה להאכילו מטעמים למען עי"ז יזכה גם הוא מדה כנגד מדה למטעמים בעוה"ז וכמ"ש האלשיך עי"ש וע"ד שאמרו ז"ל אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שיתברכו לכם תבואות שבשדות כו' והנה אם כי אינך חפץ בזה וע"ד שפי' בספר פנים יפות ואברם כבד מאד במקנה שלא רצה לשאתו עי"ש אך עכ"ז שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך כי אני יודע כי הוא לטובתך למען עי"ז תוכל לזכות לעוה"ב לעבוד את ה' בהרחבה: ועוד לאלקי מילין להוכיח כי הי' כוונת יצחק לברכו לעשו בברכת עוה"ז דייקא והוא עפמ"ש בספר י"ב דרשות להר"ן דרוש ח' ובס' אפיקי יהודא דרוש מי חטאת בע"נ אות ה' עה"פ שאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר וגו' אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך וגו' עי"ש היטב בארוכה. והמבואר משם כי להשפיע ברכה לשלימות עוה"ב יותר נכון להשפיע בשעת הסתלקות של הצדיק מעוה"ז לעולם העליון כי אז הוא מתעלה יותר ויותר מאשר הי' בעודנו חי מעוטף בלבוש החומרי ובראי' בעלמא קונה הרואה וע"כ כתוב כי יראו חכמים ימותו כי אז יושפע עליו שפע קודש יותר מאשר נשפע עליו בחיותו וז"ב למביני מדע ואם כן מה זה שאמר יצחק בעבור תברכך נפשי בטרם אמות הלא ברכת חכמה יתירה ושלימות הנפש לעוה"ב יותר טוב להשפיע בעת הסתלקותו כאמור כי אז נתעלה הצדיק עילוי רב ויכול להשפיע יותר ויותר אלא ודאי שלא הי' מאמרו מענין עוה"ב אלא ברכת עוה"ז וזה אין בכחו להשפיע כ"א בעודנו חי בטרם ימות, והנה בגמ' יומא דרש ראב"ע מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ"פ מכפר עד שירצה את חבירו ופירשו בו כי הוכיח ממ"ש לפני ד' ר"ל בין אדם לחבירו שזה קודם לעבירות שבין אדם למקום תטהרו בעצמיכם וה"ה הכא נימא שזה שאמרה שאמרו יצחק ואברככה לפני ד' ר"ל ברכת עוה"ז שהיא קודם לברכת עוה"ב שהיא קרוי' לד' והוכיחה שכך הי' כוונתו על ברכת עוה"ז ממה שאמר לפני מותי ואלו הי' כוונתו על ברכת עוה"ב יותר טוב להשפיע בעת מותו ממש אלא ע"כ כוונתו הי' על ברכת עוה"ז וע"ז אמר לה יעקב אולי ימשני אבי כלומר בשלמא אלו הי' כוונתו על ברכת עוה"ב אשר בראי' בעלמא של הרואה קונה אותה ע"ד אם תראה אותי ליקח מאתך כו' אם כן אין חשש בדבר אבל לדבריך שאתה אומר שרצונו לברך ברכת עוה"ז שלזה אינו מועיל ראות עין כי הוא דבר גשמי ולא רוחני וצריך חוש המישוש (ויתבאר זה ממ"ש בריש ב"מ ס"ד מה מצאתי' ראיתי' כו' קמ"ל וצ"ל מהיכן ס"ד לומר כי סגי בראי', אבל יובן עפ"מ שאמרנו כי לדבר רוחני באמת בראי' בעלמא קנה ועמ"ש מוזלה"ה פ' חיי עה"פ גר ותושב אנכי כי מצד רוחניות הוא תושב כי כבר קנה אותה בראי' בעלמא ולזה סד"א מצאתי' ראיתי' קמ"ל דלדבר גשמי בעינן אתי לידי' ממש) א"כ אולי ימשני והבן: ויאמר יעקב אל רבקה אמו וגו' אולי ימשני אבי וגו' יל"ד למ"ש המפורשים כי ההבדל בין פן ואולי הוא כי על דבר שאינו רוצה שיהי' יאמר פן יהי' וע"ד שרוצה שיהי' יאמר אולי יהי' כן א"כ כאן הו"ל לומר פן ימשני כי לא יחפוץ בקללה ועוד איך ס"ד משום תשש לא רצה יעקב לקיים פקודתו של רבקה אמו והי' לו לסמוך כי שלוחי' מצוה אינן ניזוקים ב) מאמר רבקה אך שמע בקולי כי' תיבת א"ך למותר, ג) מאמר יעקב