ייטב לב בראשית טו

והנה פרש"י ריש נצבים לפי ששמעו ישראל כו' הוריקו פניהם אמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם אתם נצבים כו' וכ"כ אחר המורא והפחד שהיה משה מייראם ממדה"ד בדברי תוכחה בפ' תבא ובשירת האזינו אמר לפייסם ולחזק לבבם שהי' בשותפות של גדולה היינו מדה"ר והראיה לזה שהי' המעשה בראשית קודם לתנאי שאף אם ה התנאי בטל המעשה קיים וז"ש ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' לכל היד החזקה ולכל המורא (מדה"ד) הגדול בשיתוף גדולה זו רחמים אשר עשה משה שהרי לעיני כל ישראל בראשית ברא א' וגו' בתחלה ברא ועשה את כל שבשמים ובארץ בששת ימי המעשה ואח"ז בגמר מעשה בראשית הוסיף ה' בששי והתנה התנאי וזה מכח מדה"ר למען יתקיים העולם בכל אופן כאמור וזה נכון: בראשית ברא וגו' פרש"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה לכם ומ"ט פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו וגו' שאם יאמרו או"ה וכו' והקשה הרמב"ן הא צורך גדול להתחיל מבראשית ברא וגו' שהוא שורש האמונה כי הש"י ברא העולם ואין העולם קדמון ע"ש עוד תמהו המפורשים וכי החרש הזה הוא מצוה ראשונה הלא יש כמה מצות שנצטוו קודם לזה פ"י ומילה וג"ה: ונ"ל בהקדם לפרש הסמיכות ולא קם נביא עוד בישראל וגו' לכל האותות והמופתים וגו' ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא א' וגו' כי איתא בזוהר וארא דף כ"ה ברע"מ וידעתם כי אני י"י אלהיכם פקודא דא קדמאה לכל פקידין ראשיתא קדמא' למינדע ליה לקב"ה בכללא דאיהו רבון עלמין וברא עלמין כולהו שמיא וארעא וכל חיליהון כי' כד נפקי ישראל ממצרים לא הוי ידעו ליה להקב"ה כיון דאתא משה לגבייהו פקודא קדמאה דא אוליף לון דכתיב וידעתם כי אני י"א ואלמלא פקודא דא לא הוי ישראל מהימנין בכל אינון ניסין וגבורן דעביד לון במצרים וכיון דידעו פקודא דא באורח כלל אתעבידו להון ניסין וגבורן וכו' עכ"ל הרי מה שזכו ישראל לראית עין בעין הנסים ונפלאות הוא בשביל דאוליף לון משה לדעת ולהאמין מה שהיו להם בקבלה דור מדיר עד אדם הראשון כי ה' ברא שמים וארץ וכל צבאם ביום הבראם למספר בנ"י עד היום. והנה משה הכניס בלבם האמונה כאלו ראו בעיניהם ביום ברא אלקים וגו' וזה שאמרה תורה ולא קם נביא עוד בישראל וגו' לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל שראו את כל הנסים בעיניהם ממש כי עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא וגו' כלומר שהכניס בלבם אמונת אלקי עולם כאלו לעיניהם בראשית (קודם שעשה הנסים) אשר ברא אלקים שמים וארץ וגו' ומכת האמונה זו זכו לראות בעיניהם הנסים ונפלאות כי הוציאם ה' ממצרים והראה להם במופת לחוש הראות כי העולם מחודש והוא יתב' בראי לכן בידו הכח והממשלה לשדד הטבע ומערכת השמים וכוכביהם וע"כ צוה להם מצות החדש הזה לכם ר"ת וגו' כי אז נעשה לעיניהם הנסים והנפלאות ביצ"מ וזה עצמו מצוה הראשונ' למנין המצות בס' המצות להרמב"ם וסמ"ג כי הוא יסוד התורה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו' ולא אמר אשר ברא שמים וארץ כי רצה יתב' להביא להם ראיה ממה שראו בעיניהם זה רק כשלשה חדשים ולא ממה ששמעו בקבלה מכבר כמבואר בכוזרי ומפו' וכן כתיב אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלהים, וכבר פירשתי אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים וגו' ר"ל ראיתם בעיניכם ממש ואביא אתכם אלי ועתה אם שמוע תשמעון בקולי ושמרתם את בריתי ר"ל מכאן ואילך אם שמוע תשמעו בחי' שמיע' בקבלה דור אחר דור מבלי ראות עין ותאמינו ותשמרו בריתי עי"ז והייתם לי סגולה מכל העמים כי בזמן ראות הנסים ונפלאות כתיב שמעו עמים ירגזון וגו' אז נבהלו אלופי אדום ואין זה רבותא מישראל אבל ענין האמונה זה הוא נטע נאמן בלב הישראלי, ולא כן לכל גוי וזה שהקשה ר' יצחק למה התחיל התור' בראשית ברא וגו' שלא ראינו בעינינו כ"א מכח אמונה בקבלה דור אחר דור מאבותינו מיום שנברא העולם הי' צריך להתחיל מהחדש הזה לכם ר"ח שאז הראה ה' לעינינו ממש מופת חותך על בריאת עולם במה ששדד הטבע מערכת השמים וכוכביהם ועשה נסים ונפלאות עד אין חקר למען דעת מזה כי העולם מחודש והוא בראו וענין מצות החדש הזה וגו' (המכוון ממנו) הוא עצמו מצוה ראשונה לכל מנין המצות שמנו חכמים בספריהם יסוד התורה והאמונה מצות אנכי י"א שאמר השם אשר הוצאתיך מארץ מצרים להביא להם ראיה ממה שראו בעיניהם ומצות החדש הזה הוא ראשית והקדמה למצוה זו שאח"ז אמר השם אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו' ע"כ היה לו להתחיל ממצות החדש הזה לכם וגו' שהוא ראשית האמונה ע"י ראות העין אח"ז יתכן לצוות יתר המצות האמורות מקודם לזה. ע"ז מתרץ משום דתחלה